כסף נבחר חלק ג תפב

ברכת היין תדירה וכו' תדיר ושא"ת תדיר קודם מאי ד"א וכי תימא התם תרתי והכא חדא ה"נ תרתי (תדיר נפקא לן בזבחים מהאי קרא דכתיב במוספים דתדיר קודם ומכאן אתה למד לכל התדירין):

[ו.] שבת דף כ"ג ע"ב בעי רבא נר חנוכה וקידוש היום (אם עני הוא ואין לו לקנות שתיהן) מהו קידוש היום עדיף דתדיר או דלמא נר חנוכה עדיף משום פרסומא ניסא הדר פשטה נר חנוכה עדיף משום פרסומא ניסא וכו'. כתב רשב"א בשם בעל הלכות היכא דקא בעי אדלוקי נר שבת ונר חנוכה ברישא מדליק חנוכה והדר של שבת דאי מדליק שבת ברישא איתסר ליה לאדלוקי דחנוכה משום דקבלי' לשבת ודבריו תמוהים דהדלקה אין עושה קבלה וכו' אלא מדליק של שבת ברישא הואיל ועדיף (משום שלום ביתו) ותדיר וכן כתב רמב"ן עכ"ל. וכתבו תוס' נראה לרשב"א כשחל ר"ח טבת להיות בשבת שיש להפטיר בנרות דזכרי' משום פרסומי ניסא וכו' ומה שמקדימין לקרות בשל ר"ח כיון דמצי למעבד תרווייהו תדיר ופרסומא ניסא עבדינן תרווייהו ותדיר קודם אבל היכא דלא אפשר למעבד תרווייהו פרסומי ניסא עדיף עכ"ל:

[ז.] סוכה דף נ"ו אתמר רב אמר סוכה ואח"כ זמן חיובא דיומ' עדיף רבה בב"ח אמר זמן ואח"כ סוכה תדיר קודם לימא רב ורבב"ח בפלוגתא דב"ש וב"ה קמפלגי וכו' אמר לך רב אנא דאמרי אפי' לב"ה עד כאן לא קאמרי ב"ה אלא שהיין גורם לקידוש שתאמר אבל הכא אי לאו זמן מי לא אמרינן סוכה. ורבב"ח אמר אנא דאמרי אפי' לב"ש ע"כ לא קאמרי ב"ש אלא שהיום גורם ליין שיבא אבל הכא אי לאו סוכה מי לא אמרינן זמן תנן בעצרת (בחילוק לחם הפנים בעצרת) אומר לו הילך מצה הילך חמץ והא הכא דחמץ עיקר ומצה טפל (חמץ חובת היום ומצה טפל שהוא של שבת שעברה וקתני דפלגי מצה ברישא אלמא תדיר עדיף) אמר לך רב תנאי היא דתני' הילך מצה וכו' אבא שאול אומר הילך חמץ הילך מצה. דרש רב נחמן בר רב חסדא זמן ואח"כ סוכה ורב ששת ברי' דרב אידי אמר סוכה ואח"כ זמן והלכתא סוכה ואח"כ זמן. כתבו תוס' ולא חיישי' לסתם מתני' דקתני הילך מצה וכו' א"נ חשיב נמי לחם הפנים חובת היום אע"פ שהם משבת שעברה. ועיין סוכה דף נ"ד דאיתא התם ר' אחא בר חנינא אמר תוקעין על כל מוסף ומוסף (כלו' לשיר של שבת ושיר של י"ט) וכו' מיתבי ר"ח שחל להיות בשבת שיר של ר"ח דוחה שיר של שבת ואי איתא לימא דשבת ולימא דר"ח אמר רב ספרא מאי דוחה דוחה לקדם ואמאי תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם. אמר ר' יוחנן לידע שהוקבע ר"ח בזמנה (האי חשיבותא עבדי ליה שיכירו דפשיטא להו לב"ד שקדשוהו כהלכתו). כתבו תוס' בד"ה ואמאי תדיר וכו' בלא רב ספרא יכול להקשות כן עכ"ל. וכתב רשב"א בד"ה ואמאי תדיר וכו' פי' כיון דהוי תרווייהו חיובא דיומא עכ"ל:

[ח.] מגילה דף כ"ט ע"ב אתמר ר"ח טבת שחל בחול אמר ר' יצחק קרי תלתא בר"ח וחד בחנוכה ורב דימי דמן חיפא אמר תלת בחנוכה וחד בר"ח אמר ר' מני מסתברא כוותיה דר"י דתדיר ושא"ת תדיר קודם אמר ר' אבין מסתברא כר"ד מי גרם לרביעי שיבא ר"ח הלכך רביעי בר"ח בעי מקרי מאי הוי עלה ר' יוסף אמר אין משגיחין בר"ח (לעשו' עיקר) ורבא אמר אין משגיחין בחנוכה והלכתא אין משגיחין בחנוכה ור"ח עיקר (עיין תוס' כתובות דף ק"ו ע"ב ד"ה כדאמר וכו'):

[פסק] [ט.] פ"ט מתמידין כתב הרמב"ם כיצד סדר הקרבתן מוסף שבת תחלה ואחריו מוסף ר"ח ואחריו מוסף י"ט שכל התדיר מחברו קודם את חברו וכן כל המקודש מחברו קודם את חברו היה לפניו תדיר ומקודש יקדים איזה מהם שירצה וכו'. כתב כ"מ כיון דהוא אבעיא ולא אפשטא. ובפ"ד מחנוכה כתב הרי שאין לו אלא פרוטה אחת ולפניו קדוש היום והדלקת נר חנוכה מקדים לקנות שמן לנר חנוכה על היין לקדוש היום הואיל ושניהם מדברי סופרים מוטב להקדים נר חנוכה שיש בו זכרון נס וכו'. ובפ"ו מסוכה פסק סוכה ואח"כ זמן. וע' ש"ע א"ח סי' תרע"ח ובט"ז שם. וע' סי' תרפ"א לענין נ"ח קודם הבדלה מ"ש הט"ז בסוגיא דתדיר. ובסי' תרפ"ד כ' הש"ע חל ר"ח טבת בשבת מוציאין ג' ספרים וכו' ובשני קורא אחד בשל ר"ח ובג' קורא מפטיר בשל חנוכה ומפטיר רני וכו'. כ' מ"א אהא דאמרי' ובב' קורא אחד בשל ר"ח דתדיר קודם ומפטיר רני וכו' דהא דתדיר קודם היינו להקדים אבל לדחות פרסומי ניסא עדיף (כ"כ תוס' שבת דף כ"ג ע"ב) ובתוס' סוכה דף נ"ד ע"ב משמע דס"ל דאפי' לדחות תדיר קודם ויש לישב עכ"ל [ולא ידענא מאי קשיא ליה דודאי תדיר קודם אפי' לדחות אי ליכא עלוי לשני אלא דהתם בשבת כתבו תוס' דפרסומי ניסא עדיף לדחות אבל בסוכה גבי שיר של ר"ח דדחי שיר של שבת לפי הס"ד דליכא פרסומי ועלוי לר"ח ודאי קשה דלמה ידחה שיר של שבת דתדיר קודם וכתבו תוס' שם שפיר בלא רב ספרא דמוקי שיר של ר"ח היינו לקדם נמי יקשה תדיר ושא"ת וכו']. ע' במש"ל פ"א מתמידין ה"ג מש"כ בכלל תדיר:

[י.] כתב מש"ל בפ"א ממגילה הלכה י"א אהא דכ' הר"ן במגילה לענין עיירות המסופקות אם הם מוקפות חומה וכו' הורו גאונים שהולכין אחר רוב עיירות שרובן אינן מוקפות וקורין בי"ד ועוד שאפי' תאמר שהוא ספק השקול ה"ל ספק דבריהם ולקולא ונמצא פטרו בשניהם ומבטל ממנו בודאי מקרא מגילה לפיכך קורא בראשון ופטר בשני עכ"ל הר"ן וכ' מש"ל פי' משום דכיון דעכ"פ צריך לקרות יום א' צריך לקרות בי"ד דתיכף שבאה המצוה לידו צריך שיקיים ויש לדקדק מהא דמנחות (דף מ"ט) תמידין דלמחר ומוספין דהאידנא וכו' ולא איפשט וכ' רבינו פ"ח מתמידין לא מצאו אלא ב' כבשים הרי הדבר שקול אם הקריבום למוסף היום הקריבו ואם רצה להניחן למחר לתמידין יניחו וכו' וקשה כפי מ"ש כיון דמספקא לן איזה מהם קודם הול"ל יקריבו אותן למוסף שהיא המצוה שבא לידו תחלה ונראה דלא דמי דשאני מצות חלוקות כגון תמידין ומוספין דמספקא לן איזה עדיף וכיון דלא ידעינן הרשות בידו לעשות המצוה שירצה אבל במצוה אחת דלא ידעינן אם יקיימנה היום או למחר ובקיום יום א' סגי פשיט' שיקיימנה היום עכ"ל:

(כלל קנה) תופס לב"ח במקום שחב לאחרים [א.] גיטין דף י"א ע"ב מתני' האומר תן גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי אם רצה לחזור בשניהם יחזור דברי ר"מ וחכ"א בגיטי נשים אבל לא בשחרורי עבדים לפי שזכין לאדם שלא בפניו ואין חבין וכו'. [גמ']. יתיב רב הונא ור' יצחק בר יוסף קמיה דר' ירמיה ויתיב ר' ירמיה וקא מנמנם ויתיב רב הונא וקאמר ש"מ מדרבנן (דאמרי שהשליח יתפוס השטר לצורך העבד ואע"ג דבעל קמהדר בי' ואין עוד שלוחו תפיסה בעלמא הוא בע"כ) התופס לב"ח קנה א"ל לי' רב יצחק ואפי' במקום שחב לאחרים. א"ל אין אדהכי אתער בהו ר' ירמיה א"ל דרדקי הכי אמר ר' יוחנן התופס לב"ח במקום שחב לאחרים לא קנה וא"ת משנתינו כל האומר תנו כאומר זכי דמי (ואין זה כשאר תופס אלא בעל עשאו שליח לזכות בו ואע"פ שהעבד לא ידע זכין לאדם וכו') א"ר חסדא התופס לב"ח במקום שחב לאחרים באנו למחלוקת ר' אליעזר ורבנן דתנן מי שליקט את הפאה (בעה"ב עשיר שליקט) ואמר זו