כסף נבחר חלק ג תעג

לקדמותו בלי תוס' וגרעון כגון כחש שהלך לו השומן ואינו בעולם ולכשיתפטם יחזור הדבר לקדמותו וכו' אבל פרה מעוברת וילדה וכו' אם תחזור ותתעבר לא מקרי שנוי החוזר כי העובר והגיזה ישנן בעולם ועובר אחר נתעברה ונטענה גיזה אחרת ועדיף טפי מזוזי ועבדינהו נסכא דלא מקרי שנוי החוזר וכו' משום דפנים חדשות וכו' כ"ש הכא שנתעברה עובר אחר וכו' עכ"ל. ובב"ק דף צ"ה כתב וז"ל נראה אע"ג דקאמר דמשלם דמי פרה העומדת לילד וכו' דמשמע דשמין הפרה כמה היתה שוה רגע אחד קודם ללידתה והרחל סמוך לגיזתה והכי הוי מסתבר שהרי גזלה מעוברת וטעונה ואין כאן שנוי אלא הלידה והגיזה ועד שעת השנוי היו ברשות הנגזל וברשות הנגזל השביחו ודמי להא דאמר רבא האי מאן דגזל חבית דחמרא מעיקרא שוי' זוז' ולבסוף שוי' ד' תבר' או שתייה משלם ד' משום דברשות הנגזל אייקר מיהו אינו משלם אלא כמו שהיו שוין בשעת הגזלה דכל היכא דקנה גוף הגזלה בשנוי ואינו מחויב לשלם אלא דמים חזרה השומא לשעת הגזלה והכי כייל בסיפא זה הכלל כל הגזלנים משלמין כשעת הגזלה דקאי אכולהו בבי דמתני' דכולהו שוין לענין זה שתהא שומ' כשעת הגזלה ואע"ג דאם הוציאה הנגזל מן הגזלן קודם לידה וגזיזה היה נוטל בהמתו כמו שהיא דברשותיה אשבח ולא אשנית ביד הגזלן השתא מיהא דילדה וגזזה ונשתנית הגזלה משלם כשעת הגזלה וכל השבח שהשביח משעת הגזילה ואילך הוי של גזלן ולא דמי לתבר' או שתייה דהתם איבדה מן העולם דבאותו שעה נעשה גזלן אבל היכא דגזילה בעולם אלא שנשתנית וקנאה באותה שנוי משלם כשעת הגזלה וכו' וכן פי' ר"ת לקמן בדר' יהודה אליביה דרב זביד דשבח דעל גבי גזלה הני דנגז ואחר שגזזה הוי דגזלן ואינו משלם אלא כעין שגזל ועוד אלו באת לומר דמשלם כרגע א' קודם לידה וגיזה משום דמדמינן ליה לחבית' דחמרא הא תינח גזזה דהוי כתברא לידה דממיל' מאי איכא דמימר אלא ודאי אין לדמותן לחבית' דחמרא מטעמא דפרישית עכ"ל. ת"ר הגוזל פרה וילדה רחל וגזזה משלם אותה ואת גזותי' ואת וולדותיה דברי ר"מ ר"י אומר גזלה חוזרת בעיניה (ריקנית והדר משלם דמי גיזות ועובר כמו שהי' בשעת הגזלה ולא שבח הגיזה שהשביח אצלו) רש"א רואין אותה כאלו היא שומ' אצלו בכסף (ולקמן מפרש במאי פליגי) ומסיק הש"ס דר"מ סבר נמי דשנוי קונה והכא קנסא הוא דקא קנס. ר' יהודה אומר וכו' ר"ש אומר וכו' מאי בינייהו אמר רב זביד בשבח שעל גבי גזלה (כגון שהשביחה אצלו ועדיין לא נטלה הימנו כגון ריקנית ונתעברה וכו') קמפלגי ר"י סבר דנגזל הוי וכו' (וה"ק ר"י גזלה חוזרת לבעליה בין לשבח בין לגרעות' כמו שהיא בשעת תביעה בב"ד והיכא דגרעה כגון גזזה וילדה משלם פחתא ודאי דהדר קתבע נגזל דמי גזיזה ועובר שגזל ממנו ופליג אר"מ דאמר כולה שבחא יהיב ליה וכו') ור"ש סבר דגזלן הוי (ושנוי קונה ולא ישלם אלא דמים הראשונים כאלו הי' שומ' אצלו בכסף) ר"פ אמר דכ"ע שבח שע"ג גזלה כולה דגזלן הוי והכא למחצה ולשליש וכו' קמפלגי ר"י סבר שבח שע"ג גזילה כולה דגזלן הוי ור"ש סבר למחצה וכו' הוא דשקיל גזלן וכו' תניא כוותיה דר"פ וכו':

[ו.] ב"ק דף צ"ו אמר ר"פ האי מאן דגזל דיקל' וקטלי לא קני מ"ט מעיקרא דיקל' והשתא דיקל' (אע"ג דגזל בהמה וקטל' קני התם הוי שנוי דמנכר טפי. תוס') (ועיין בתוס' ב"ק דף ע"א שכתבו על הא דאמרי' התם ור"מ אמאי מחייב שוחט לע"א כיון דשחט בה פורתא אסרה אידך לאו דמרי' קטבח וא"ת ומה בכך שלאו דמרי' קטבח הא כל טובח נמי לאו דמרי' קטבח דמכי שחט ביה פורתא קניי' בשנוי מעשה וי"ל דלא חשיב שנוי מעשה לקנות בכך) אמר ר"פ האי דגזל עפרא ועבד לבינת' לא קני מ"ט דהדר משוי' ליה עפרא לבינת' ועבד' עפרא קני מאי אמרת עבד להו לבינת' פנים חדשות באו לכאן (שהוצרך תיקון וגיבול בפני עצמה) ואמר ר"פ האי דגזל נסכ' מחברי' ועבד זוזי לא קני מ"ט הדר עביד להו נסכ' (אבל עבד מן הנסכ' כלי כגון כוס קנה אע"ג דהדר עביד נסכ' דלא גרע מנסרים ועשאן כלים אבל זוזי ולבינה אין תורת חשיבות עליהן כ"כ תוס') זוזי ועבדינהו נסכ' קני מ"ט פנים חדשות וכו'. ועיין בתוס' ב"מ דף צ"ז שכתבו לפ"ז הא דפליג ר' אלעזר ב"ק דף י"א דקאמר שמין לגנב ולגזלן יש להוכיח דשנוי אינה קונה ולהכי הוי פחת לבעלים וא"ת דר"א אמר ב"ק דף ס"ח מה טביחה דאהני מעשיו אף מכירה וכו' והיכי אהני מעשיו אי שנוי אינו קונה וי"ל דאהני מעשיו לאו דאהני לענין קנין אלא דאהני לענין לקלקל ולהפסיד ממון בטביחת הבהמה. א"נ הא דאית ליה שנוי לא קני היינו במתה מאליה או נרגא דאתבר מאליו אבל בידים כגון טביחה קני בשנוי מעשה עכ"ל. ועיין תוס' ב"ק דף ס"ח:

[ז.] ב"ק דף ק' ע"ב מתני' הנותן צמר וכו' לצבוע לו אדום וצבעו שחור וכו' ר"מ אומר נותן לו דמי צמרו קני בשנוי לר"מ) ר' יהודה אומר אם השבח יתר על היציאה נותן לו היציאה וכו' (דקניס לי' להאי דשני להיות ידו על התחתונ') ובדף צ"ה כתבו תוס' ד"ה בשבח דטעמא דר' יהודה דלא קני בצבע אע"פ דסבר גבי הגוזל רחל וגזזה דשנוי קונה הכא לא קני לפי שאין מתכוין לקנותה (וכן כתב הרא"ש היכא שאין מתכוין לקנותה לא קני בשנוי) וכ"כ תוס' ב"מ דף מ"ג ע"ב ד"ה משלם בשם ר"ת ועוד כתבו תוס' דר' יהודה סבר בצבע שנוי לא קני בגזלן קני מפני תקנת השבים וכו' ובצבע לא שייך תקנת השבים עכ"ל:

[ח.] תמורה דף ז' גבי פלוגתא דאביי ורבא דאביי סבר כל מלתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד מהני ורבא סבר לא מהני פריך הש"ס והרי גזל דאמר רחמנא לא תגזול ותנן הגוזל עצים וכו' משלם כשעת הגזלה אמר לך רבא שאני התם דאמר קרא אשר גזל כמה שגזל ולבסוף פריך הש"ס השתא דשנינן כל הני שנויי אביי ורבא במאי פליגי ומסיק בשנוי קונה כתב רש"י דאביי סבר שנוי ששינה ועבר ע"ד המקום קונה ולרבא לא קנה אלא היכי דכתיבי קראי ולא אתפריש לן דלהוי מידי ביניהו. ונ"ב דמצינו למימר בשנוי קונה כגון גזל עצים ועשאן כלים דלאביי קני ולרבא לא קני וכי פרכינן לעיל לרבא מהא דהגוזל לא תימא שאני התם דכתיב אשר גזל אלא הכי תימא אנא דאמרי כמאן דאמר שנוי לא קני דפלוגתא היא ב"ק דף ס"ו ודף צ"ד וכו' עכ"ל:

[ט.] ב"ק דף ס"ו ע"ב אמר רב יוסף שנוי השם כשנוי המעשה דמי מעיקרא קרי ליה משכ' והשתא אברזי' כתבו תוס' לאו דוקא כשנוי מעשה דשנוי מעשה לחוד קני אבל שנוי השם גרידא לא קני בלא יאוש או שנוי מעשה עכ"ל. ולקמן דף ס"ז ד"ה הא כתבו תוס' דבאמת שנוי השם לחוד' קני אלא דגבי עורות צריך יאוש לאו משום קנין דקנין הוי משום שנוי השם לחודא ויאוש אין צריך אלא כדי שיועיל מחשבת יחודי לשוייה אברזין דאם לאו היאוש אין כאן שנוי השם לכן בהקדש בעי עמו יאוש שאם אין יאוש אין שם הקדש חל עליו ולהכי אמר לעיל גבי טלה ונעשה איל ונקנינהו בשנוי השם עכ"ל. ופריך הש"ס והרי מריש דאיכא שנוי השם ותנן על המריש הגזול שבנאו בבירה שנוטל דמיו מפני תקנ' השבים הא לאו הכי הדרי בעיניה אמר רב יוסף מריש שמו עליו וכו' ר' זירא אמר שנוי חוזר לברייתו בשנוי השם לא הוי שנוי (מריש היינו טעמא דלא מקני בשנוי השם משום דחוזר לברייתו הוא אם יסתר הוי כשורא כדמעיקרא) ועיין גיטין דף נ"ה דתני' מריש