כסף נבחר חלק ג תס

שליחות) איכ' למימר דילמא גזירת הכתוב שיעשנה בגופו ולא עוד אלא דאלו מדין זכייה יכול למחות אחר שחיטה לכי שמע ואנן חזינן דלא מצא הדר ביה כדמוכח מהא מתני' וכו' והא לא אפשר אלא מדין שליחות אבל תוס' סוברין דזכייה מטעם שליחות עכ"ל) כתבו תוס' וא"ת אמאי לא יליף דשליחו' מהני בקדשים מפרו של אהרן מדאיצטריך לומר שהוא בבעלים דכתיב ושחט את פר החטאת אשר לו מכלל דבשאר קדשים לא בעינן בעלים (כדאית' מנחות דף י"ט) וי"ל דהא דממעטינן מפרו של אהרן היינו חטאת דוקא דומיא דפרו של אהרן והיינו טעמ' משום דכתיב בחטאת אותו אפי' בע"כ והלכך כיון דאי אית' לקמן מקריבין אותו בע"כ דין הוא שיעשה שליח אבל שאר קרבנות דלא מקריבין בע"כ לא הוי ידעינן שיכול לעשות שליח אי לא דנפקא מדר"י ב"ק עכ"ל (וע' מהרש"א שכתב שצריך להיות בהיפך דבשאר קרבנות מקריבין בע"כ וכו'). נכתוב רחמנא בקדשים וניתי הנך ונגמרו מיניה משום דאיכ' למפרך מה לקדשים שכן רוב מעשיה, ע"י שליח לא נכתוב בקדשים ותיתי מהנך מה להנך שכן ישנן חול אצל קדש לא נכתוב ובגירושין ותיתי מהנך מה להנך שכן ישנן במחשבה אלא לא לכתוב רחמנא בתרומה ותיתי מהנך הכי נמי ואלא גם אתם למה לי מבעיא לי' לכדר' ינאי דאמר גם אתם מה אתם בני ברית אף שלוחכם בני ברית (להכי כתיב גם לרבוי שליח משום דבעי לאקשוי למשלחו למימר דבעובד כוכבים פסול) הא למה לי קרא מדר"ח בר אבא אמר ר' יוחנן נפקא דאמר אין העבד נעשה שליח לקבל גט מיד בעלה של אשה לפי שאינו בתורת גיטין וקדושין (אלמ' לא בעי קרא דמסברא אית לן למימר דמידי דלא שייך בי' לא מתעביד עליה שליח) (ולשיטת הר"י מגאש דמטעמ' דליתא בתורת גיטין לא מפסל אלא לשליח קבלה מאי פריך דלשתוק קרא מגם אתם הא איצטריך קרא למפסל לעובד כוכבים מדין שליחות ונ"מ דאפי' להולכה פסול ועוד קשה נמי לדידן דנימא דאיצטריך קרא למעוטינהו מדין שליחו' משום דנ"מ לענין זכייה ורבית דאע"ג דאיתנהו בכלל משא ומתן די"ל דמאי דפריך בגמר' הוא דלגבי תרומה לא איצטריך קרא דמדר' חייא נפקא וכו' כ"כ שער המלך פ"ו הל' ו' מגירושין) איצטריך סד"א עבד דלאו בר היתרא הוא כלל (אינו בשום צד היתר אשת איש שאינו מגרש דהא אין לו קדושין) אבל עובד כוכבים הואיל ואיתי' בתרומה דנפשיה דתנן העובד כוכבים והכותי שתרמו תרומתן תרומה (ליאסר לזרים קסבר אין קנין לעובד כוכבים בא"י להפקיע ומירוח עובד כוכבים אינו פוטר) אימא שליח נמי עביד קמ"ל ולר"ש דפטר דתנן תרומת עובד כוכבים מדמעת וחייבין עליה חומש ור"ש פוטר (דקסבר אין מירוח עובד כוכבים חייב בתרומה) אתם גם אתם למה לי איצטריך סד"א הואיל ואמר מר אתם ולא אריסין ולא שותפין ולא אפטרופס ולא התורם את שאינו שלו אימא אתם ולא שלוחכם נמי קמ"ל (להכי איצטריך גם לרבוי') כ' המרדכי תימ' לר"ש דלא דריש בכל דוכתי גם אתם מנא לי' הא דקי"ל עובד כוכבים לאו בר שליחות לא לענין זכייה ולא לענין רבית עכ"ל. (ע' תוס' גיטין דף כ"ג). הניח' לריב"ק אלא לר' יונתן דמפיק לי' להאי קרא לדרשא אחרינא מנלן דתני' ר"י אומר מנין שכל ישראל יוצאין בפסח אחד (אע"פ שאין כזית לכל אחד דקסבר אכילת פסחים לא מעכב' אלא זריק' דם לחוד') שנא' ושחטו אותו וכו' והלא אינו שוחט אלא א' מכאן שכל ישראל וכו'. שליח בקדשים מנא לי' מיניה (מן המקרא עצמו דמ"מ אחד מהם שוחטו בשליחתן) ודילמא שאני התם דאית לי' שותפות בגווי' (דהא של כל הקהל הוא אבל שליח בעלמ' לא). (כתבו תוס' ואין לומר דאין הכי נמי היכא דליכא שותפות לא מצי משוי שליח דהא תנן (פסחים דף פ"ח) אמר לו רבו צא ושחוט וכו' ושכח מה אמר לו רבו וכו' יקח גדי וטלה ויאמר אם גדי אמר הרי טלה שלי וגדי שלו משמע שאין לו שותפות בגדי אפ"ה שוחט גדי עבור רבו עכ"ל) אלא מהכא ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית (אחד לוקח לכל המשפחה) ודילמא התם נמי דאית לי' שותפות א"כ תרי קראי ל"ל אם אין ענין להיכא דשייך תנהו ענין להיכא דלא שייך. האי מבעיא ליה לדר' יצחק דאמר איש זוכה ואין קטן זוכה ההוא מאיש לפי אכלו נפקא. ואכתי מבעיא לי' דשוחטין הפסח על היחיד קסבר אין שוחטין על היחיד (רבי יהודה אמרה ויליף לה מלא תוכל לזבוח את הפסח באחד ביחיד) ואלא הא דאמר רב גידל אמר רב מנין ששלוחו של אדם כמותו שנא' ונשי' אחד וכו' תיפוק לי' שליחות מהכא. ותסברא דהא שליחות והא קטנים לאו בני שליחות (וכי הזוכין להם בתורת שלוחין באים והלא אין שליחו' לקטן דגבי ושלח ושלחה איש כתיב כי יקח איש. ומינה ילפינן דאין הקטן עושה שליח בב"מ דף ע"א) אלא כי הא (ההוא לאו לאתוי שליח אתא אלא זכין לאדם וכו') דאמר רב מנין שזכין לאדם שלא בפניו שנ' ונשיא אחד וכו':

[ב.] פסחים דף צ"א ע"ב ר"ש אומר אשה בראשון עושין טפלה לאחרים וכו' מאי טעמא דר"ש דכתיב בראשון איש איש אין אשה לא מאי איש דקאמר ר"ש אי נימא ויקחו להם איש שה. מבעיא לי' לכדר"י דאמר איש זוכה ואין קטן זוכה (איש זוכה לאחרים בלקיחתו אם לקח מקח לאחרים או קיבל מתנה לשם אחרים ואין קטן זוכה דאין נעשה שליח) אלא מאיש לפי אכלו. כתבו תוס' תימא אמאי איצטריך קרא והא קי"ל אין שליחות לקטן ובב"מ דף י"ב מוכח דזכיה מטעם שליחות וכי תימא מהכא קי"ל דאין לו שליחות אכתי קשה אמאי איצטריך למעט דאינו זוכה הא אפי' לעצמו אין לו זכייה. וי"ל דוקא במציאתן אבל מתנה דדעת אחרת מקנה אותו עדיף עכ"ל. [ג.] כתובות דף י"א אמר רב הונא גר קטן מטבילין אותו על דעת ב"ד וכו' אמר רב יוסף הגדילו יכולין למתוח (ע' ברא"ש שכ' הרי"ף הביא הך דגר קטן בפ' החולץ ולא הביא הך דרב יוסף ותימא הוא ור"י הלוי פסק כרב יוסף) כתבו תוס' תימא דהא זכייה מטעם שליחות ואין שליחו' לקטן ונרא' לר"י דה"נ זכין לו מדרבנן וכו' קסבר יש כח ביד חכמי' לעקור דבר מהתור' ולפי ספרים דגרסי' בב"מ דף ע"א קטן זכייה מיהו אית לי' ולא גרס מדרבנן ניחא דמצי למימר דאית לי' זכייה מהתור' ונכרי קטן כיון שדעתו להתגייר חשבינן לי' כישראל קטן ואע"ג דזכייה מטעם שליחות ואין לו שליחות מן התור' ה"מ בדבר שיש בו קצת חובה כגון להפריש תרומתו דשמא הי' רוצה לפוטרו בחטה אחת או שמא הי' רוצה להעדיף אבל הכא שזכות גמור הוא לו יש לו שליחות עכ"ל:

[ד.] גיטין דף כ"ג מתני' הכל כשרים להביא את הגט חוץ מחש"ו וסומא וכותי קיבל הקטן והגדיל וכו' פסול. [גמ']. חש"ו דלאו בני דיעה נינהו (וגבי שליחות איש בעינן דשליחות נפקא לן מויקחו להם איש שה אחד לוקח לכולן כותי דלאו בר היתרא הוא (דאין להם קדושין ואין גיטין נוהג בהן ובמידי דלנפשי' לא חזי לא מצי למעבד שליחותא לאחריני) בעי מיני' מרב אמי עבד מהו שיעשה שליח לקבל גט אשה מיד בעלה (ותהא מגורשת בקבלתו וה"ה נמי להולכה דכולה חדא טעמ' היא אלא כך הית' שאלה בבהמ"ד) (וכן כתב הרי"ף אבל הר"י מגאש כתב להולכה שרי ונתקשה הרב בטעם הענין ורמב"ן כ' שליח קבלה מכיון דאתא גט לידי' מגורשת שייך למפסליה משום דליתא בתורת גיטין דהא אינהו לאו בני גירושין נינהו אבל להולכה עד דמטא גיטה לידה לא מגרשה לא שייך כולי האי למפסליה משום דאינו בתורת גיטין דהא בשליחו' איתנהו מ"מ קי"ל לחומר' דאפי' להולכה פסול עכ"ל הרשב"א בחדושיו) א"ל מדקא פסיל לי' לכותי מכלל דעבד כשר (וכי היכא דכשר להבאה וכו' כך כשר לקבלה וכו' שאין חילוק טעם ביניהם)