כסף נבחר חלק ג תמד

מתעברות דהוי מסייעי מיעוטי להדדי. ותירץ דמעוט דמפילות מרע לרובא דמתעברות ממש דמאותו חלק המרוב' שמתעברות אתה מסלקו שיש מקצתן מפילות ולפיכך חשוב לעמוד כנגד הרוב בצירוף החזקה אבל מיעוט שאין מתעברות אינו ממעט ומגרע כחו של רוב ממש אלא שהוא מיעוט העומד לגמרי נגד הרוב מיעוט כזה אינו חשוב להצטרף כלל. וריטב"א כ' דמיעוט שאין מתעברות גרוע הוא ובכלל מיעוט דמפילות חשבינן ליה דלהוי תרווייהו מיעוט שלם. עכ"ל. כ' הרשב"א בחדושיו האי אוקימתא דרבא אליבא דר"מ וכיון דלא קי"ל כר' מאיר ממילא אדחי לה מתני' ונפקא לה מהלכתא ולעולם תנשא לשוק משום דאזלינן בתר רובא בין להחמיר בין להקל אבל הרי"ף והרמב"ם פסקוה בהלכותיהם ונרא' שהם מפרשים דרבא אליבי' דכ"ע מוקי לה למתני'. ומקצת ספרים ראיתי שכתוב בהן אלא אמר רבא לעולם רבנן היא וכ"כ רבינו האי דע"כ לא קאמרי רבנן זיל בתר רובא אלא ברובא דליכא חזק' כנגד' אבל היכא דאיכא חזק' סמכינן מיעוטא לחזק' והוא כפלגא ופלגא ולא שרינן לה וכו' ואי קשי' לך הא דקדושין דף פ' דאמרי רבנן מיעוט כמאן דליתא דמי רובא וחזק' רובא עדיף כתב הרמב"ן דהתם הכי קאמרינן מיעוט לא חשיב כולי האי לצרופ' גבי חזק' לטהר עדיין הרוב מכריע וטמא לתלות ולא לשרוף ועוד יש לי לומר דשאני האי מיעוטא דהכא משום דהאי מיעוט מרע הרוב ממש ומן הרוב אתה מסלקו כלומר מאותו חלק המרוב' שמתעברות יש מקצתן שמפילות לפיכך חשוב לעמוד כנגד הרוב בצירוף החזק' אבל התם שהמיעוט ההוא אינו ממעט ומגרע כחו של הרוב ממש אלא שהוא מיעוט העומד לגמרי כנגד הרוב מיעוט כזה אינו חשוב להצטרף והיינו דלא חשיב הכא מיעוט שאין מתעברות דאינו חשוב להצטרף עכ"ל. וכ"כ ריטב"א קדושין דף פ':

[יח.] בבכורות דף י"ט ע"ב הלוקח בהמה מן הא"י ואינו יודע אם בכרה וכו' ר' ישמעאל אומר עז בת שנת' ודאי לכהן (דקודם לכן לא ילדה) מכאן ואילך ספק וכו' א"ל ר"ע אלו בולד הבהמה נפטרת כדברך אלא אמרו סימן הולד בדקה טינוף בגסה שליא באשה שפיר ושליא (ושמא טינפ' בתוך שנת' והוי סימן ולד ונפטר' הלכך אפילו עז בת שנתה ספק):

[גמרא]. מכאן ואילך ספק הלך אחר רוב בהמות ומתעברות ויולדות בתוך שנתן נינהו והא ודאי מילד לימא רבי ישמעאל כר"מ דחייש למיעוט וכו' אלא אמר רבא מחוורת' ר"י כר"מ וכו' רבינא אמר אפי' תימא רבנן כי אזלי רבנן בתר רובא ברובא דלא תלי במעש' אבל רובא דתלי במעש' (כגון עבור בהמה דתלי בהרבע' ואיכא למיחש שמא לא עלה עליה זכר הלכך ספק) לא. כתבו תוס' דתשמיש אדם לא חשיב תלוי במעשה כמו תשמיש בהמה דפעמים דבהמה צריך להרביע עכ"ל:

ת"ר עז בת שנתה ודאי לכהן וכו' מכאן ואילך ספק וכו' דברי ר' ישמעאל כשנאמרו דברים לפני רבי יהושע אמר טעית אלו בולד וכו' אלא סימן ולד בדקה וכו' (כך שמעתי) ואני איני אומר כן אלא עז שטינפ' בבת ששה יולדת בתוך שנתה וכו' במאי קמפלגי ר"י ור' יהושע בחוששין לטינוף רבי ישמעאל סבר אין חוששין ור' יהושע סבר חוששין. וכתבו תוס' וא"ת והא רבי יהושע לא חייש למיעוט כדדייק לקמן. ועוד דבכה"ג אפי' ר"מ לא חייש דהכא איכא רוב שאין מטנפות וחזק' בחזקת שלא ילדה וי"ל דמ"מ לא הוי ודאי בכור שניתן לכהן דאיכא חזקת ממונא דעדיפא ואפי' לרב דאזלי' בממון אחר הרוב היינו משום דאמר קים לי בנפשאי שאני מן הרוב א"נ יש לחלק בין ממון שאין לו תובעין ליש לו תובעין ומיהו היא קצת תימא דלענין ללקות בגיזה ועבודה ולענין ליקרב לגבי מזבח חשיב ודאי בכור דאזלינן בתר רובא וחזקה ולענין נתינתו לכהן יחשב ספק ונראה לתרץ דלהכי חיישינן למעוט דמטנפות משום דרוב בהמות מתעברות כשמגיעות לזמן שראויות להתעבר בו עכ"ל. ופריך הש"ס ולא חייש ר"י למיעוט והא אמר רבא ר"י כר"מ כי חייש לחומרא לקולא לא חייש (ואפי' לכהן ינתן כיון דקרב למזבח תוס') ואיבע"א בין לקולא וכו' והכא במטנפת וחזר' ויולדת תוך שנתה קמפלגי. כתבו תוס' אין לדקדק מכאן דר"מ חייש למיעוט מדאורייתא מדחייש הכא אפי' להקל דהיינו שאינו נותנו לכהן דלא אזלינן בממון אחר הרוב אי נמי משום דאיכא דרוב מתעברות כשמגיעות לזמן הראויות להתעבר שמסייע למיעוט ובע"ז (דף ל"ד) משמע דלא חייש למיעוט אלא מדרבנן וכו' ובחולין דף י"ב נמי משמע כן מדלא פריך מבשר תאו' וכו' מיהו היכא דחזק' מסייע למיעוט נראה דחייש ר"מ למיעוט מדאורייתא מדטהר גבי תינוק (אין ראיה משם דהתם הוי רוב גרוע ולכך כי איכא חזקה בהדי מיעוט אתרע האי רוב גרוע) ועוד רוצה להתיר בחולין דף ע"ו לשחוט אותו ואת בנו אחר שחיטת חש"ו וכו' (וביבמות כתבו תוס' דאף אי איכא חזקה הוא ג"כ מדרבנן לר"מ) וא"ת דבב"מ (דף נ"ה) משמע דדמאי הוי מדרבנן אפי' לר"מ ולמה אינו טבל דאורייתא דסמוך מיעוט דאין מעשרין לחזקת טבל וי"ל דאין זה חזקה דדלמא כר' אושיעא עבד שהכניס' במוץ ועוד דאין להחזיק שום אדם ברשע בשביל מיעוט שאין מעשרין עכ"ל. מאי איכא בין ר"ע לר' יהושע א"ר חנינא מסורא חלב פוטר איכא בינייהו ר"ע סבר חלב פוטר הלך אחר רוב בהמות שאין חולבות אא"כ יולדות ור"י סבר הא איכא מיעוט דחולבות אע"פ שאין יולדות ומי חייש ר"י למיעוט והתנן יצתה מלאה ר"י אומר אינה חוששת ואמרי' מ"ט דר"י קסבר רוב מעוברות יולדת וכו' סמוך מיעוט דמפילות למחצה נקבות והוי זכרים מיעוט ולמיעוט לא חיישינן אלא איפוך. והתניא (בניחותא) חלב פוטר דברי ר' יהושע ר"ע אומר אינו פוטר. כתבו תוס' פסק ר"ת דחלב אינו פוטר דלקמן מסקי' כרשב"ג דלא מרחמ' אא"כ ילדה אבל מטעם דחלב לחוד לא מפטר' ומתוך כך מדקדק ר"ת דתני הלכתא דחיישי' למיעוט היכא דאיכ' חזקה בהדה כי הכא שהיא בחזקת שלא ילדה ואפי' לא קי"ל כר"מ דמטהר בתינוק מטעם סמוך מיעוט וכו' להחמיר מיהא חיישי' (כלומר מדרבנן דאי דאוריית' אפי' לקול' נמי וכ"כ מהרש"א חולין דף י"א אע"ג דבחולין דף י"א משמע דאין הלכה כר"מ אפי' להחמיר מדלא קאמר אנן היכא אכלינן בישרא מ"מ היכא דחזקה מסייעתו חיישי') [ויש לעיין דהא אי ניקב הושט אין שחיטה מועלת וא"כ הכא נמי גבי שחיטה אי חיישי' דלמא במקום נקב קשחיט איכ' חזקה דבהמה בחיי' בחזקת איסור ועיין מהרש"א שכתב על הך קושי' דאין זה מקרי נשחטה שלא כראוי ואף אם ניקב הושט מטהר מידי נבלה. וצ"ע הא הרמב"ם כתב בפירוש דלאחר שנשחטה הוי נבלה ועיין פרי מגדים סי' ל"ג בי"ד שהק' כן על מהרש"א] והא דאמרי' רוב מצוין אצל שחיטה מומחין ולא אמרינן סמוך מיעוט דאין מומחין לחזקה דבחיי' בחזקת איסור עומדת ההוא רובא מצוי ושכיח טובא כדאמרי' גיטין סתם ספרי דדייני מגמר גמירי ולא חייש ר"מ וכו'. ובסוף מסקי תוס' דלא כר"ת כמ"ש ביבמות ד"ה מחוורתא וכ"כ הרא"ש דלא כר"ת וכן פסק הרמב"ן דחלב פוטר וכו':

[יט] חולין דף פ"ו מתני' חרש שוטה וקטן ששחטו ואחרי' רואין אותן חייב לכסות בינן לבין עצמן פטור מלכסות וכן לענין אותו ואת בנו ששחטו ואחרים רואין אותן אסו' לשחוט אחריהם בינן לבין עצמן ר"מ מתיר לשחוט אחריהם וחכמים אוסרין ומודים שאם שחט שאינו סופג את הארבעים:

[גמ']. בשלמ' רבנן לחומרא (במלת' דספקא אזלינן לחומרא) אלא ר"מ מ"ט אמר ר' יעקב אמר ר' יוחנן מחייב היה ר"מ על שחיטתן משום נבלה מ"ט אמר ר' אמי הואיל ורוב מעשיהן מקולקלין א"י