כסף נבחר חלק ג תמג

סמוך מיעוט לחזק' אלא כיון דשליא בבית אין חזקתו של בית כלום אלא הרי הבית כשליא ורובא ומיעוטא בתר רובא אזלינן וכו' אלא הפי' הנכון שבתינוק ודאי טמא נחלקו דכיון שנמצא בצד העיס' ובצק בידו אמרי' רוב תינוקות מטפחין בעיס' וכו' ועיס' זו בחזקת טהרה עומדת סמוך מיעוט לחזק' שהרי שתי מדות הללו מחזיקין טהר' לעיס' לומר שלא נגע בה התינוק וממקום אחר היה לו בצק או אדם אחר נתן לו ומעולם לא טפח בבצק. משא"כ בשליא שא"א לצרף חזקת הבית למיעוט שליא שאין חזק' זו מלמדת שאין עם השליא ולד אלא הבית כשליא עצמה ואין חזקת' כלום שודאי נגעה ונעש' כמוה אבל בעיס' ותינוק שאנן מחזיקין שלא נגע תינוק בעיס' וכן מפורש ירושלמי קדושין רוב תינוקת מטפחין בעיס' עכ"ל. וכ"כ רשב"א וכ"כ הרמב"ם פט"ז מאבות הטומאות דמיירי בתינוק ודאי טמא. וכ"כ ר"ת ע"ש בתוס'. וע' כתובות דף ט' על הא דאמר ר"א האומר פ"פ מצאתי נאמן לאוסר' עליו. ופריך הש"ס ואמאי ס"ס הוא וכו' איבע"א באשת ישראל דקיבל בה אביה קדושין פחות' מג' שנים. כתבו תוס' וא"ת ונוקמא בחזקת היתר לבעל' וי"ל דאונס קלא אית ליה והשתא דליכא קלא הוי רצון רובא ומיעוט אונס ורובא וחזק' רובא עדיף. וא"ת א"כ בס"ס נמי תאסר ואור"י דהאי רובא דברצון אינו רוב גמור אלא הוי מדרבנן והלכך במקום ס"ס שרי ובמקום חד ספק חשבי רבנן רצון לגבי אונס רובא. ואשכחן כה"ג גבי תינוק וכו' דלא הוי רובא אלא מדרבנן עכ"ל. ואספ"ז כתב בשם גליון תוס' דלא אמרי' סמוך מיעוט לחזק' אלא כשהחזק' היא מענין אחר והמיעוט מענין אחר אבל כשהחזק' והמיעוט הם מענין אחד כיון שנתבטל' החזק' מחמת הרוב המיעוט נמי בטל מאליו. וה"נ דחזקת כשרות בא מכח מיעוט אונס ולא שייך לומר דסמוך מיעוט אונס לחזקת כשרות ואתרע ליה רוב דרצון וכו' עכ"ל:

[יז.] יבמות דף קי"ט מתני' האשה שהלך בעל' וצרת' למדה"י ובאו וא"ל מת בעלך לא תנשא ולא תתיבם עד שתדע שמא מעוברת היא צרת'. היה לה חמות' אינה חוששת (שמא נתן לה יבם במדה"י אע"ג דחיישי' שמא ילדה צרה התם כל מה שילדה צרה בין זכר בין נקבה מפיק לה מיבם אבל חמות' דאי נמי ילד' לא זקוק לה להך אא"כ ילד' זכר וכולי האי לא חיישי') יצאת מלאה חוששת (יצאת חמותה מעוברת חוששת שמא זכר היה) ר' יהושע אומר אינ' חוששת (דאיכא למימר שמא הפיל' וכו'):

[גמרא]. בשלמא יבומי לא דלמא מעבר' וקפגע באשת אח דאורייתא אלא לא תנשא אמאי הלך אחר רוב נשים ורוב נשים מתעברות ויולדות לימא ר"מ היא דחייש למיעוט (בחולין דף ו' גבי כותים גזר על כלם משום אותן שמצאו דמות יונה) אפי' תימא רבנן כי אזלי רבנן בתר רובא רובא דאיתא קמן כגון ט' חניות וסנהדרין (דהואיל ורוב מזכין קמן נינהו) אבל רובא דליתא קמן לא אזלי רבנן בתר רובא (תימה היכי פליג ר"מ והכתיב אחרי רבים להטות ועוד היכא אשכחן דפליג ר"מ ורבנן בט' חניות. ושמא לאו דוקא נקט ט' חניות וסנהדרין אלא כגון מיעוט דפליגי בחולין דף י"א ובע"א דף מ' תוס') והרי קטן וקטנ' דרובא דליתא קמן ואזלי רבנן בתר רובא דתניא קטן וקטנ' וכו' אלא מחוורתא מתני' ר"מ היא. כתבו תוס' וא"ת אמאי לא מוקי כרבנן וכי אזלי רבנן בתר רובא היינו דלא תלי במעש' דכה"ג משני בבכורות וי"ל דהכא כרבא דל"ל האי שינויא א"נ אין חשיב תלוי במעש' אלא ממילא בא שאדם נזקק לאשתו עכ"ל. ופריך הש"ס אימא סיפא הית' לה חמות' אינ' חוששת אמאי הלך אחר רוב נשים שמתעברות ויולדות מיעוט מפילות וכל היולדות מחצה זכרים מחצ' נקבות סמוך מיעוט דמפילות למחצ' דנקבות והוי ליה זכרים מיעוט וליחוש. דלמא כיון דאחזק לשוק לא חיישי' רישא דאחזיק ליבום תתיבם אר"נ אמר רבה בר אבהו רישא דאיסור כרת חששו סיפא דאיסור לאו לא חששו. אמר רבא מכדי הא דאורייתא והא דאורייתא מה לי איסור כרת וכו' (הא מידי דספקא לאו הרחק' דרבנן היא בדבר המותר דנימא לכרת עבדו הרחק' וכו' דהכא שמא איסורא דאורייתא ממש קעביד) (מכאן קשה על אות' גירס' דמצא כסף משנ' ברמב"ם דבאיסור כרת ספק דאורייתא מן התור' לחומרא ובשאר ספקות מדרבנן) אלא אמר רבא רישא חזקה ליבום ורובא לשוק וחזק' לא עדיף כי רובא ואייתי מיעוט דמפילות סמוך לחזק' והוי ליה פלגא ופלגא לא תנשא ולא תתייבם (רישא חזקה מייתי לה ליבום ורובא מייתי לה להיתר לשוק דרוב נשים מתעברות ויולדות והרי ילד' צרת' ונפטר' גם היא וחזק' לא עדיף כי רובא דניזל בתר' הלכך לא תתיבם ולשוק נמי לא כר"מ דחייש למיעוט) סיפא חזק' לשוק ורובא לשוק והוי ליה זכרים מיעוטא דמיעוטא ולא חייש ר"מ. וכתבו תוס' וא"ת בקדושין דף פ' אמרינן סמוך מיעוט דאין מטפחין לחזקת טהר' ואתרע ליה רובא ומטהרין לעוס' והכא אמרינן דהוי פלגא ופלגא ומחמרינן ואומר ר' חיים דקטן אין בו דעת לישאל והוי ספקו טהור אפי' ברשות היחיד ולהכי איתרע רובא עכ"ל. ועוד כתבו על מה דאמר למיעוט דמיעוט לא חייש הקש' הר' אלחנן א"כ היכי פריך מיני' בכורות דף כ' על ר' יהושע דחייש למיעוט והכא לא חייש והא הכא איכא מיעוט דמיעוט. ותירץ דיצאת' מלאה אתרע לה חזקה ואפ"ה לא חייש רבי יהושע. וחשיב לי' כמו מיעוט כיון דת"ק אסר ביצאה מלאה. עוד כ' היכא דחזק' מסייע לרוב הוי המיעוט מיעוטא מיעוט' וצ"ע גבי גבינת בית אונייקו דאסר ר"מ דרוב עגלים נשחטין לע"א של אותה העיר ופריך מאי אריא רוב אפי' מיעוטא נמי דהא ר"מ חייש למיעוט ומאי קושיא כיון דרוב עגלים אין נשחטין וחזקה דחלב בחזקת היתר א"כ אתרע ליה רובא כדאמר הכא (וע' תוס' פ' כסוי דם ובמהרש"א) ועוד כתבו תוס' ד"ה מחוורתא אנן לא קי"ל כר"מ מדאמר חולין דף י"א ור"מ היכא אכיל בשר' וכו' וקשה דבכורות (דף כ"ד) פסק רבי יוחנן כרשב"ג דבנה כרוך אחריה פטור' מבכור' משום דלא מרחמ' וכו' אבל מטעמא דחלב לא מפטר' אע"ג דרוב בהמות אין חולבות אא"כ יולדות אלמא חיישינן למיעוט אע"ג דליכא חזקה בהדי מיעוט דאי אמרת אוקי בהמה בחזקת' שלא ילדה אדרב' העמד הולד בחזקת שאינו קדוש בבכור' שהי' חולין במעי אמו. וי"ל דר' יוחנן לא פ' כוותיה אלא בהא דלא מרחמא וכו' ונ"מ היכי שראינו שהי' לה חלב קודם לידה דההיא לא מפטר' מטעם חלב. ואפשר דרשב"ג סובר דחלב פוטר והשתא אתי שפיר דמשכחת רשב"ג דלא חייש למיעוט בע"ז דף מ' וכו' והא דאמר רשב"ג כל ששהה וכו' הא לא שהה ספקא הוי אפי' נפל מן הגג וקי"ל כוותיה אע"ג דרוב אינן נפלים וכן תוך ח' ימים בבהמ' אסר התם. התם משום שלא יבואו להקל בערו' והצריכוה חליצ' כמת תוך שלשים ולא רצו לסמוך על הרוב להתיר' לשוק בלא חליצ' משום שלא יאמרו העולם פיהק ומת. ואסרו כמו כן בבהמ' אטו אדם דאי לא הא לא קיימא הא א"נ אסרו בבהמ' בברי' שמא יבא להתיר בחול' שיהא קרוב לפיהק וא"ת לר"מ דחייש למיעוט היכא משכחת דמאי כיון דאיכא מיעוט דאין מעשרין ועוד דאיכא חזק' דטבל. ומיהו אי לא חייש ר"מ למיעוט מן התור' אפי' היכא דאיכא חזק' בהדיא אלא מדרבנן הוי אתי שפיר. וי"ל דלא חיישי' כהאי גוונא למיעוט דאם הוא הוחזק כל ישראל מי הוחזקו אע"ג דגבי כותים גזר ר"מ על כולם משום מיעוט שאני כותים דאומ' אחת הן ואין נזהרין במצות כישראל עכ"ל. וכן כתב הרא"ש. וכתב נמוקי יוסף הקש' הרשב"א מ"ט דמילתא דבסוגיא מיירי ממיעוט דמפילות ולא ממיעוט דאינן