כסף נבחר חלק ג תלד

דודאי הדר' וזה בטוח שיחזירנה) אבל ביובל ראשון ד"ה מביא וקורא דאכתי לא סמך דעתייהו וכו'. אמר רב יוסף אי לא דאמר ר"י קנין פירות כקנין הגוף לא מצא ידיו ורגליו בבית המדרש דאמר רב אסי א"ר יוחנן אחין שחלקו לקוחות הן ומחזירין זל"ז ביובל ואי ס"ד לאו כקנין הגוף לא משכחת דמייתי בכורים אלא חד בר חד עד יהושע בן נון. כתבו תוס' הקש' ר"ת ואנו איך מצאנו ידינו וכו' דקי"ל כר"ל וקי"ל בדאוריית' אין ברירה ואחין שחלקו לקוחות הן וי"ל דדוקא בההיא דכותב לבנו מהיום וכו' קי"ל כר"ל דלאו כקנין הגוף משום דאבא לגבי ברא אחולי מחיל אבל בעלמא קי"ל כקנין הגוף ואע"ג דאמר רבא קרא וכו' מסייע לר"ל לרבא לא ס"ל הכי דאל"כ לא מצא ידיו ורגליו וכו' דרבא ס"ל קדושין דף מ"ב דלקוחות הן ועי"ל דוקא ר"י אית לי' דמחזירין ביובל אבל שאר אמוראים סברי אע"ג דלקוחות הן אין מחזירין דמכר אמר רחמנ' ליהדר ולא ירוש' ומתנ' עכ"ל. אמר רבא קרא ומתניתא מסייע לר"ל קרא במספר שני תבואות ימכר לך (אלמא אין גוף הקרקע מכור אלא תבואות של כל שנה) מתנית' דתניא בכור נוטל פי שנים בשדה החוזרת ביובל (כלומר בשדה החוזרת לאחין מחמת שמכרה אביהם ואי כקנין הגוף דמי הוי לי' ראוי ואין בכור נוטל בראוי) אמר אביי נקטינן בעל בנכסי אשתו צריך הרשא' (דאי ליכא הרשאה מצי א"ל לאו בע"ד דידי את דקנין פירות לאו כקנין הגוף הוא):

[ב.] בב"ב דף קל"ו מתני' הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו האב אין יכול למכור מפני שהן כתובין לבן. והבן אינו יכול למכור מפני שהן ברשות האב מכר האב (סתמא) מכורין עד שימות (מכורין לפירותיהן ללוקח עד שימות ולכשימות יטול הבן גם הגוף גם פירות או הוא או הבא מכחו) מכר הבן אין ללוקח כלום עד שימות האב. [גמ']. אתמר מכר הבן בחיי האב ומת הבן בחיי האב אמר ר"י לא קנה לוקח (אפי' לכשימות האב אח"כ שמעולם לא היו ראוי' לבא לידי הבן אלא יחזרו לשאר יורשי האב ומיהו אם לא מכרן הבן וכו' הי' מודה ר"י שאע"פ שמת הבן ואח"כ מת האב אפ"ה יורשי הבן יורשין את מתנתו אבל גבי מכירה הרי סילק נפשו משעת מכיר' וגם לא בא נידו שיכול הלוקח לזכות מכחו) ור"ל אמר קנה לוקח ר"י אמר לא קנה קנין פירות כקנין הגוף ור"ל אמר קנה וכו' לאו כקנין הגוף והא אפליגי חדא זימנ' דאתמר המוכר שדה לפירות ר"י אמר מביא וקורא ר"ל אמר מבי' ואינו קורא (שאינו יכול לקרות האדמה אשר נתת לי ומיהו בהבאה חייב דכתיב אשר תביא מארצך שהרי שעבד לו יניקת קרקע לפירותיו) (ותוס' כתבו ותימ' אי קרינן בי' אדמתך קרינן בי' נמי מן האדמה וכו' ונרא' שתקנו מדרבנן להביא משום קנין פירות אבל קריאה לא מדאמרי' לקמן דף פ"ח משום דמחזי כשיקרא או משום דאתי לאפקועי מתרומ' ומעשר עכ"ל) אמר לך ר"י אע"ג דבעלמא כקנין הגוף הכא איצטריך סד"א אבא לגבי ברי' אחולי אחיל קמ"ל וריש לקיש אמר אע"ג דבעלמא לאו כקנין הגוף הכא איצטריך סד"א כל לגבי נפשיה אפי' במקום ברי' נפשי' עדיפא לי' קמ"ל. איתבי' ר"י לר"ל נכסי לך ואחריך יירש פלוני ואחריו יירש פלוני מת ראשון קנה שני וכו' מת שני בחיי ראשון יחזרו נכסים ליורשי ראשון ואם אית' ליורשי נותן מבעי' לי' שהרי לראשון נתן פירו' ואין אחריו איש שיקבל לא גוף ולא פירות הלכך יחזרנו לנותן או ליורשיו) א"ל כבר תרגמא רב אושעיא בבבל אחריך שאני (דמשמע דגוף ופירות נתן לראשון דהא בהדי' פריש אחריך יירש פלוני והא לית' דלירת) וכן אמר רב אחריך שאני והתני' יחזרו ליורשי נותן (לר"י פריך אע"ג דאיכא למימר אחריך שאני אפ"ה יחזרו ליורשי נותן דפירות דראשון לאו כקנין הגוף וכ"ש קנין פירות דעלמא) תנאי היא (ולא גרסי' אלא אחריך נמי תנאי דהא ודאי לר"ל מתרצינן אחריך שאני וכו' דהשתא קיימי כולהו ברייתות כר"ל בין למ"ד יחזרו ליורשי נותן בין למ"ד ליורשי ראשון כולהו ס"ל קנין פירות לאו כקנין הגוף אפ"ה הך דתני יחזרו ליורשי ראשון היינו משום דאחריך שאני אלא לר"י מתרצינן תנאי כלו' איכא תנאי דפליגי בקנין פירות דראשון אי כקנין הגוף או לא ואנא ס"ל כמ"ד כקנין הגוף דמי) דתני' נכסי לך ואחריך לפלוני וירד ראשון ומכר ואכל השני מוצי' מיד הלקוחו' דברי רבי רשב"ג אומר אין לשני אלא מה ששייר הראשון (דרבי ס"ל לאו כקנין הגוף והך דקתני יחזרו ליורשי ראשון ר"ש היא ואנא ס"ל כר"ש ומיהו לר"ל לאו בקנין פירות פליגי אלא דכ"ע לאו כקנין הגוף ובהא פליגי ר' סבר אחריך נמי קנין פירות בעלמא הוא דאית לי' לראשון והלכך שני מוציא ורשב"ג סבר בעלמ' לאו כקנין הגוף ואחריך שאני וגוף ופירות אקני לראשון וכו' וכן עיקר דהשת' לא תקשי הלכתא אהלכתא דהא פסקינן כר"ל ובהא דאחריך קיימינן כרשב"ג אלא דאחריך שאני וכו') (ועין תוס' סוטה דף כ"א ע"ב אהא דאמר אביי ה"ד רשע ערום המשיא עצה למכור בנכסים כרשב"ג וכו' משמע דס"ל לאביי כרשב"ג ובבתר' מפרש דטעמא דרשב"ג דסבר כקנין הגוף ובגיטין דף מ"ח אמר אביי דבעל בנכסי אשתו צריך הרשא' וכו' יש לתרץ דוק' גבי אחריך ס"ל לאביי כקנין הגוף דמי כפי' רשב"ם ע"ש):

[ג.] ב"ק דף פ"ט ע"ב לימא תקנת אושא (שהתקינו האשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי בעלה הבעל מוצי' מיד הלקוחו' ואפי' לר"י דכקנין הגוף דמי צריך לתקנת אושא היכא דכתב דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן ובפירי פירותיהן עד עולם דאין אוכל פירות וכו'. תוס') תנאי היא דתני חדא עבדי מלוג יוצאין בשן ועין לאשה אבל לא לאיש ותני' אידך לא לאיש ולא לאשה סברוה דכ"ע קנין פירות לאו כקנין הגוף מאי לאו בתקנת אושא קמפלגי לא דכ"ע אית להו תקנת אושא אלא כאן קודם תקנה כאן לאחר תקנה ואיבע"א אידי ואידי לאחר תקנה ודכ"ע דהני תנאי ל"ל תקנת אושא והכא בקנין פירות קמפלגי ובפלוגתא דהני תנאי דתני' המוכר עבדו ופסק עמו ע"מ שישמשנו שלשים יום רמ"א ראשון ישנו בדין יום או יומים מפני שהוא תחתיו קסבר קנין הפירות כקנין הגוף (ולאו דשני הוא) (ורשב"ם בב"ב דף נ' כ' כלו' כאלו קנה גופו ואותו שאין לו פירות אין קנין הגוף שיש לו כלום דאין גופו עומד אלא לפירותיו והלכך ראשון קרוי אדון) ר' יהוד' אומר שני ישנו בדין יום וכו' מפני שהוא כספו קסבר לאו כקנין הגוף ר' יוסי אומר שניהם ישנן בדין יום וכו' מספקא לי' אי כקנין הגוף או לא ספק נפשות להקל רבי אליעזר אומר שניהם אינן בדין יום או יומים לזה לפי שאינו תחתיו וזה לפי שאינו כספו אמר רבא מאי טעמא דרבי אליעזר אמר קרא כי כספו הוא כספו המיוחד לו כמאן אזלא הא דאמר אמימר איש ואשה שמכרו בנכסי מלוג (אפי' מכרו שניהם כאחד) לא עשאו ולא כלום (שאינו לא לזה ולא לזה ואם מת אחד מהם זה הנשאר מוציא מיד הלקוחות ולא דמי לשאר שותפין דהתם יש לזה חלק בכולו ליטול חצי וכן לזה אבל הכא כולן קנוין לה לגוף וכולן קנוין לו לפירות וליכא מיוחד לא לזה ולא לזה) (וכתבו תוס' ובענין זה י"ל עבד של שני שותפין דבסמוך שלזה הגוף ולזה הפירות וכן חציו עבד וחציו ב"ח נמי כגון שנתן לו כל דמיו ואין מעוכב אלא גט שחרור להיות מותר בבת חורין עכ"ל) כמאן כר"א מאן תנא להא דת"ר מי שחציו עבד וחציו ב"ח וכן עבד של שני שותפין אין יוצאין בראשי אברים שאינן חוזרין א"ל רב מרדכי הכי אמרי משמי' דרב' ר"א היא מי לא אמר ר"א כספו המיוחד לו הכי נמי עבדו המיוחד לו. (כתב אספ"ז בשם ר"ת (בספר הישר) דהא דפסקי' כר"ל היינו בכל מקום לבד מבכורים דכתיב ולביתך וכן בשדה אחוזה דדרשי אם את שדה