כסף נבחר חלק ג תיז

וכו' עשאה זונה [ליפסול מן הכהונ' אלמא זנות מקריא] כתבו תוס' ד"ה ת"ל ובת הא שמעי' לי' לר"ע דפליג על ר"א ביבמות [והאי ברייתא אתיא כר"ע דדריש וי"ו דובת] מ"מ נעש' זונה בכמה ביאות. ועי"ל דכולה ברייתא ר"ש היא כדמוקי לה בסמוך וסבר לה כר"א דפנוי וכו' וכר"ע דדריש וי"ו. ומיהו קשה דע"כ לר"ע גופיה דאמר לקמן אחת ארוסה ואחת נשוא' יצאת לשרפה יכול אפי' פנוי' נאמר כאן אביה וכו' הקש' והא לזנות כתיב וצ"ל דס"ל כר"ע וכו'. [פי' בביאות הרבה כמ"ש תוס' בתירוץ קמא. מהרש"א]:

[ד.] יבמות דף ס"ט מתני' האונס והמפתה והשוטה לא פוסלין ולא מאכילין וכו'. כתבו תוס' ואפי' לר"א דאמר פנוי הבא וכו' נרא' דלא מפסלה בתרומה דאין זה לאיש זר עכ"ל. ובדף מ"ד ע"ב ד"ה הכא כתבו תוס' תימא לר"י מנלן דזונ' אסורה בתרומ' דאשה זונה לא יקחו כתיב אבל לתרומ' לא אשכחן. והי' נרא' לר"י דמכי תהי' לאיש זר הוא דנפקא לן דזונ' אסורה בתרומ' וכו' ואין להקשות ל"ל דכתב רחמנא זונה לא יקחו כיון דזונ' אסורה בתרומ' ק"ו דאסורה לכהונ' מגרושה דשריא בתרומ' ואסורה לכהן וכו' דאיצטריך לאו דזונה דלקי תרתי וכו'. ובדף ל"ה כתבו תוס' ואור"י דכל הנך דע"י קדושין כיון דלא הוי' זר אצלה מעיקרא לא הוי לאיש זר וזונ' דפסול' בתרומ' משום דכללי' קרא בהדי חללה להכי פסול' כחללה עכ"ל. [ולפ"ז לר"א פנוי וכו' מפסלא מתרומ'. ולפי תירוץ ר"י בדף מ"ד לא מפסלה. ועיין שער שער המלך פי"א מא"ב]:

[ה.] כתובות דף ל' ולו תהי' לאשה אשה שיש בה הוי' דברי ר' שמעון התימני. ר"ש בן מנסיא אומר אשה הראוי' לקיימה מאי בינייהו ומסיק בעולה לכ"ג איכא בינייהו (דאין בה לאו דאלמנות וגירושין אלא עשה דבתולה יקח ולא בעולה וא"ת יש כאן לאו דזונה לא אשכחן תנא דאמר פנוי הבא על הפנוי' וכו' אלא ר"א ולית הלכתא כוותיה וכו' ובנבעלת שלא כדרכה מיירי דאי כדרכה תו ליכא קנס) (ובתוס' פירש ר"ח דמיירי בבעולת עצמו ואף על גב דאמר ביבמות בעולת עצמו לא ישא ואם נשא נשוי לא חשיבא ראוי' לקיימה דהאי לא ישא הוי מן התור' וכו' ור"ת לא פירש כן). כתב באספ"ז וא"ת והא איכא לאו דזונ' וי"ל דקסבר פנוי וכו' לא עשאה זונה וא"נ ס"ל דברצון עשאה זונה באונס ס"ל דלא עשאה זונה א"נ בשלא כדרכה לא עשאה זונה עכ"ל:

[ו.] גיטין דף ע"ג ת"ר ראוה שנתייחדה עמו באפלה וכו' אין חוששין שמא נתעסקה בדבר אחר [בתשמיש] וחוששין משום זנות ואין חוששין משום קדושין (להצריכ' גט שני) ר"י בר' יהוד' אומר אף חוששין משום קדושין. מאי קאמר אמר ר"נ אמר רבה בר אבוה ה"ק ראוה שנבעל' חוששין משום קדושין נתן לה כספים (אחר בעיל') חוששין משום זנות כלומר תולין ביאה זו בזנות) ואין חוששין משום קדושין (להצריכ' גט שני והאי דחוששין בזנות לאו דוקא דמאי חששא איכא אי משום כהונ' הא גרוש' היא ואי לתרומ' בת כהן לא מפסלא אלא בביאת עברה כגון כותי חלל וכו' אלא איידי דנקט אין חוששין בסיפא וכו'). כתבו תוס' ומיהו לר"א דאמר פנוי וכו' עשאה זונה נקט נמי שפיר חוששין בזנות ומיהו סתמא דתלמודא דיבמות לא אשכחן משנה או ברייתא כר"א עכ"ל:

[ג.] יבמות דף ס' אנוסת חברו ומפותת חברו לא ישא ואם נשא ר' אליעזר בן יעקב אומר הולד חלל וחכ"א הולד כשר אמר רב הונא אמר רב הלכה כראב"י וכו' איכ' דאמרי אמר ר"ה אמר רב מ"ט דראב"י סבר כר"א (דפנוי וכו' עשא' זונה ומחייבי לאוין דכהונ' הוי הולד חלל) ומי סבר לה כותי' והא קי"ל משנת ראב"י קב ונקי ואלו בהא אמר רב עמרם אין הלכ' כר"א קשיא. רב אשי אמר ביש חלל מחייבי עשה קמפלגי ראב"י סבר יש חלל מחייבי עשה [דבתול' ולא בעולה] דכתיב אלמנ' וכו' כ"א בתולה ולא יחלל זרעו בעמיו אכולהו (אפי' אבתולה יקח) ורבנן אלה הפסיק הענין וכו':

[פסק] [ח.] בפי"ח מא"ב כתב הרמב"ם מפי השמועה למדנו שהזונ' האמורה בתור' היא כל שאינה ב"י (אלא בת עובד כוכבים) או ב"י שנבעלה לאדם שהיא אסורה להנשא לו איסור השוה לכל או שנבעלה לחלל אף על פי שהיא מותרת להנשא לו לפיכך הנרבעת לבהמ' אף על פי שהיא בסקילה לא נעשית זונה ולא נפסלה לכהונ' שהרי לא נבעלה לאדם והבא על הנדה אף על פי שהיא בכרת לא נעשית זונה וכולי שהרי אינה אסורה להנשא לו. וכן הבא על הפנויה אפי' הית' קדשה שהפקירה עצמה לכל אעפ"י שהיא במלקות לא נעשית זונה ולא נפסלה מן הכהונ' שהרי אינה אסורה להנשא לו וכו'. כתב הראב"ד ליתנהו להני כללי שאין זונה אלא מחייבי כריתות או מכותי ועבד שאין בהן קדושין מיהו כל הפסולים לבא בקהל אם באו עלי' פסלוה מן הכהונ' ומן התרומ' ואפי' חלל משום דכתיב ולא יחלל זרעו מה הוא מחלל אף זרעו מחלל אבל ללקות עלי' משום זונה לא עכ"ל. וכתב מש"ל נסתפקתי אי לר"א פנוי וכו' באונס אי הוי זונה. או שלא כדרכה אי עשאה זונה. ומתשובת רשב"א סי' א' רמ"ו משמע דבאונס לא הוי זונה כדאמר רבה יבמות (דף נ"ו) כל באונס לא קרינן בי' זונה. ותמהני דרבה לא אמרה אלא בא"א שנבעלה דס"ל דכל שלא נבעל' לפסול לה אלא מחמת שהיא א"א כל שהוא באונס לא הוי זונה כיון דמותרת היא לבעלה ישראל אבל בעיקר זונה דהיינו שנבעל' לפסול לה פשיט' דאף באונס חשיבא זונה ומתני' הוא בכתובות (דף י"ד) א"ר יוסי מעש' בתינוקת שירדה למלאות מים ונאנסה א"ר יוחנן בן נורי אם רוב אנשי העיר משיאין לכהונ' ה"ז תנשא לכהונה הרי מבואר דביאת פסולים פוסלין אפי' באונס. וכן מבואר בדברי ה"ה דין ו' שכתב אפי' ללישנא בתרא דרבא כל באונס לא קרי זונה לא פליג בכותי ועבד ובשאר פסולין דהא מתני' היא מעשה בתינוקת וכולי אם כן ה"ה פנוי הבא וכולי לר"א. ולא ידעתי מה יענ' הרשב"א על סוגיא דיבמות (דף ס') דטעמא דראב"י דהולד חלל משום דסבירא לי' כר"א דפנוי וכולי הרי דפשיטא לי' דלר"א אף באונס עשאה זונה וכולי (ועיין שער המלך שכתב דזהו מחלוקת רז"ה ורמב"ן דרז"ה כתב ביבמות וז"ל מיהו ע"כ לא פליג רבא אלא באשת ישראל מתוך שהותרה לבעל' אבל בשאר פסולין מודה דאפי' באונס מפסלה ומעש' דתינוקת יוכיח וכולי ורמב"ן במלחמות השיג עליו דכיון דבשאר חייבי כריתות אפי' באונס נפסלה לכהונה לכ"ע מה נשתנית זו וכולי ובסוף כתב דלישנא קמא דרבא ס"ל כל חייבי כריתות שנאנסו בכלן כהן לוקה משום זונה וללישנא בתרא כל באונס לא קרינן בי' זונה הלכך בכלן אין לוקין עליהן משום שמות הללו אלא פסולים לכהונ' משום ובת כהן כי תהי' לאיש זר וכו' ולכהונ' ק"ו מתרומ' כדאמרי' התם וכפי' רש"י עכ"ל רמב"ן. הנה מבואר שדברי רשב"א הן דברי רמב"ן וההיא דתינוקת לאו משום זונה אלא משום קרא דובת כהן מפסלה וכיון שכן פנוי וכולי לר"א כיון דלא חשיבא לאיש זר כמ"ש תוס' יבמות (דף ס"ט) לא מפסלה לכהן באונס כיון דלא הוי זונה. וההיא דראב"י לא קשיא דלאיכא מ"ד התם דטעמא דראב"י כר"י ס"ל כלישנא קמא דרבה דכל שבאונס קרי זונה אמנם ללישנא בתרא דקי"ל כוותיה ה"נ דלא מפסלא ע"ש) ומרש"י כתובות (דף ל') ד"ה בעולה לכ"ג מוכח דס"ל דאפי' באונס עשאה זונה ולענין שלא כדרכה ליכא למפשט