כסף נבחר חלק ג שעו

שרץ ס' נגע או לא וכן כל כי האי גוונא הוי ס"ס. ואשר אינה מתהפכת כגון ספק נכנס או לא נכנס ואת"ל נכנס ספק נגע אבל להיפוך ליכא ב' ספקות כשתקח בראשונה ס' נגע וכו' ואת"ל נגע לא תוכל לומר שוב ספק נכנס וכן כל כה"ג לא הוי ס"ס וכן אומר בתשו' ריב"ש סי' קצ"ב בשם תוס' עכ"ל. וש"ך בסי' ק"י הקש' עליו מכמה מקומות ומסיק לחלק בזה כמ"ש בתשובת מנחם עזרי' סי' קכ"ו וז"ל ואע"ג דאשכחן לקצת רבנן בתראי שסמכו להתיר בס"ס אע"פ שאינה מתהפך מסתברא לן דהא והא איתא דכל שלא הוברר איזה ס' נולד ראשון ואנן מהדרינן אספקא אז ההכרח בעינן שיתהפכו להקל בדבר דאי לא מאי חזית למפתח בהדין ספקא דאידך גריר בתריה זיל לאידך גיסא ונפתח בחבריה דליתא לאחריני בהדי' והוי לי' חד ספקא וכו' כי אתרמי מלתא דחד ספקא איגלי לן ברישא בגופ' דעובדא והדר בדקינן ואשכח בי' ספק' אחרינ' אעפ"י שאינה מתהפכת סמכינן עליה להקל בשל תורה וכו' עכ"ל וכתב הש"ך דכוונתו אם מתחל' צריך אתה לדון על דבר אחד אם נעשה כך או לא לא בעינן מתהפך למשל בנמצא צפורן של ארי יושבת לו בגבו וספק אם נכנס הארי או לא מותר מטעם ס"ס ספק לא נכנס ואת"ל נכנס שמא צפורן זה לא מיד הארי אלא בכותל נתחכך כמ"ש הרשב"א חולין (דף מ"ד) וב"י סי' נ"ז דמתחלה צריך אתה לדון אם נכנס כלל או לאו את"ל נכנס שמא לא דרס ואף שלא תוכל להפכו מקרי ס"ס. דהאיך נאמר בתחלה שמא צפורן זה מיד ארי א"כ תתפוס שבודאי נכנס והאיך נתפוס זאת מתחלה שבודאי נכנס וכו' עיין שם (אמנם הליכות עולם פליג נמי אזה) ופר"ח מסיק דאינה צריכה להיות מתהפכת ומביא הרב' ראיות:

אמנם בחילוקו של הש"ך נדחין כל ראיותיו ע"ש. (ע' במהרימ"ט ח"ב ס"ב שהקשה על המשל שהביא בעל הליכות ספק שרץ וכו' הא אשכחן בפסחים (דף י') ספק על וכו' היינו בקעה. וכתבו תוס' בס"ס פליגי):

[יב] כתב הפר"ח בשם הרא"ם בביאוריו לסמ"ג בהל' מגילה אהא דקי"ל דטומטום אפי' מינו אינו מוציא אף על גב דאיכ' ס"ס דאימר המוציא ספק זכר ס' נקבה ואת"ל נקבה אימור גם היוצא נקבה אלא היינו טעמא משום דס"ס בתרי גופי לא אמרי':

[יג] כתב הש"ך ושאר אחרונים ספק בחסרון חכמה אינו ספק כלל לא לענין ספק אחד ולא לענין ס"ס. וכתב הפר"ח בשם תשו' מ"ב בכל דבר דהאידנ' לא סמכינן אבדיק' דילן כלל לא מקרי חסרון ידיעה שהרי אפי' חכם גדול ובקי בבדיקה אינו רשאי לסמוך על בדיקתו והוי לי' כאלו אינה הריאה לפנינו דהוי ספק גמור ולפיכך ספק נשבר מחיים וחשש נקיבת הריאה האידנא תרווייהו ספיק' מקרי וסמכינן עלייהו להתיר משום ס"ס והיינו בענין בדיקות אבל בענין השערות איסורין וכיוצא הדבר ברור דאף האידנא מקרי חסרון ידיעה עכ"ל. עיין מגן אברהם סי' תפ"ז ס"ק ב' שהביא בשם אחרונים דאין לעשות ס"ס בידים כגון חטין ספק נתחמצו ספק לא נתחמצו אין למכרן לא"י מטעם ס"ס דלמא לא נתחמצו ואת"ל נתחמצו שמא לא י מכרם לישראל או שמא יאכלם ישראל קודם פסח כיון שנעשה בידים אסור. ועיין מנחת יעקב בקונטרס הספקות:

[יד] כתב הש"ך י"ד סי' ק"י היכא דאיכ' ס"ס הספק הראשון ודאי שרי אפי' היכא דאיכ' חזקת איסור בלא הא אלא גופה של איסור דמותר מס"ס וכן משמע מתשו' רשב"א סי' ת"א וכן העלה הר"ן פ"ק דקדושין גבי ערלה בח"ל וט"ז שם ס"ק ט"ו כתב דאשה שהוא בחזקת א"א ונולד אח"כ במיתת הבעל או בגירושיה אפי' כמה ס"ס לא יועילו ע' נקה"כ שם:

אות ע (כלל קכה) עבדא כמקרקעי או כמטלטלי [א] בבא מציעא דף נ"ו מתני' אלו דברים שאין להם אונאה העבדים והשטרות והקרקעות והקדשות אין להם תשלומי כפל ולא דו"ה שומר חנם אינו נשבע ונושא שכר אינו משלם וכו'. גמ']. מנא ה"מ דת"ר וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך דבר הנקנה מיד ליד יצאו קרקעות שאינן מטלטלין. יצאו עבדים שהוקשו לקרקעות (והתנחלתם אותם וכו' הוקשו לאחוזה) אין בהם תשלומי כפל וכו'. מנה"מ דת"ר על כל דבר פשע כלל וכו' כלל ופרט וכלל וכו' מה הפרט מפורש דבר המטלטל וגופו ממון אף כל וכו' יצאו קרקעות שאינן מטלטלין יצאו עבדים שהוקשו לקרקעות. שומר חנם אינו נשבע דת"ר כי יתן איש אל רעהו כלל. כסף או כלים פרט וגונב מבית האיש חזר וכלל וכו' מה הפרט מפורש דבר המטלטל וכו' (כדלעיל). נושא שכר אינו משלם דת"ר כי יתן איש אל רעהו חמור וכו' כלל ופרט וכלל וכו' (כדלעיל) וכהאי סוגי' איתא נמי בשבועות (דף מ"ה):

[ב.] קדושין דף כ"ב ע"ב מתני' עבד כנעני נקנה בכסף ובשטר ובחזקה. [גמ'] מנלן. דכתיב והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה הקישן הכתוב לשדה מה שדה נקנה בכסף וכו' אף עבד כנעני:

[ג.] יבמות דף צ"ט ת"ר יש שמוכר את אביו להגבות אמו כתובתה כיצד ישראל לקח עבד ושפחה מן השוק ולהם בן ושחרר את השפחה ונשאה ועמד וכתב כל נכסיו לבנה ונמצא זה מוכר את אביו להגבות לאמו כתובתה. מאי קמ"ל כולה ר"מ היא ועבדא כמטלטלי ומטלטלי משתעבד' לכתוב' ואיבע"א הא קמ"ל דעבדא כמקרקעי. כתבו תוס' אע"ג דבכל דוכתי אמרי' הוקשו עבדים לקרקעות הכא יש לחשבם כמטלטלי דלא סמכה דעתה עלייהו לפי שמתים ובורחים ללישנא דחשיב להו מקרקעי סבר דסמכה דעתא עלייהו כמו בקרקעות עכ"ל:

[ד.] ב"ק דף צ"ז מתני' גזל בהמה והזקינ' עבדים והזקינו משלם כשעת הגזילה ר"מ אומר בעבדים אומר לו הרי שלך לפניך (דכקרקע דמי וברשותא דמרי' קיימי). גמרא. אמר רב הלכה כר"מ ורב שביק רבנן ועביד כר"מ אמרי משום דבריית' איפכא תניא (רמ"א כשעת הגזלה וחכ"א בעבדים אומר הש"ל וקאמר רב הלכה כר"מ דמתני' דהיינו רבנן דברייתא) ורב שביק מתני' ועביד כברייתא רב מתניתין נמי איפכ' תני' ומ"ט דרב דאפיך מתני' מקמי בריית' אדרב' וכו' אמרי רב מתני' נמי איפכ' אתנייא (רבותיו) ואיבע"א כי לא אפיך חדא מקמי' חדא חדא מקמי תרתי אפיך דתני' המחליף פרה בחמור וילדה וכן המוכר שפחתו וילדה זה אומר ברשותי ילדה וזה שותק זכה בה זה אומר א"י כו' יחלוקו זה אומר ברשותי וזה אומר ברשותי ישבע המוכר שברשותו ילדה לפי שכל הנשבעין שבתור' נשבעין ולא משלמין דברי ר"מ וחכ"א אין נשבעין א על העבדים ולא על הקרקעות האי הלכ' כר"מ הלכה כרבנן מבעי' לי' ה"ק למאי דאפכיתו ותניתו הלכ' כר"מ ומי אמר רב עבדא כמקרקע דמי והאמר רב דניאל בר רב קטינא אמר רב התוקף בעבדו של חבירו ועשה בו מלאכה פטור (מלשלם לבעליו שכרו) ואי ס"ד עבד' כמקרקע דמי אמאי פטור ברשותי' דמרי' קיימי (ואם הי' כקרקע אפילו נחת לי' בתורת גזלנות לא נפק מרשותיה דאין נגזלת ומשלם אגר' היכ' דקיימ' לאגר' כמו ספינה היכ' דלא נחת בתורת גזלנות'. תוס') הכא במאי עסקינן שלא בשעת מלאכה (דזה נהנה וזה לא חסר) (ועיין ב"מ דף ק' ע"ב דאיתא התם