כסף נבחר חלק ג שעג

מחמירין מהאי טעמא). כתבו תוס' ד"ה ואחרות באחרות תימה דא"כ אוסר ס"ס ובזבחים (דף ע"ד) דקאמר מי איכא דאסר ס"ס באיסורי הנאה אמאי לא פשיט לי' מהכא בשלמא ההיא דלעיל דאמר וספיקא אסורה נתערבה באלף כולן אסורות נוכל לפרש כדפי' ר"ת נתערבה באלף אאיסור עצמו קאי א"נ הא דלעיל ברייתא היא ומאי אולמא מהאי ברייתא דהתם וכו' ע"כ לא גרס ר"ת ואחרות באחרות ור"י בר ברוך גרס ליה וה"פ שנתערב גם האיסור דסד"א שמותר הואיל ואיכא כעין תרי רובא קמ"ל ועוד תירץ ה"ר יצחק דגרס ליה שפיר ואעפ"כ לא מצי למפשט מהכא דקים לן כל דבר שיש לו חשיבות אינו בטל אלא בתרי רובא לכך אינו בטל הכי וכו' עכ"ל. כ' רשב"א בתורת הבית בית ד' שער ב' רבינו יעקב לא גרס ואחרות באחרות ואפי' מי שגורס כן מפרש טעמא דהוי כעין תרי רובא (כמ"ש בתוס') מ"מ מדברי כולם נלמוד דס"ס אפילו בכל האיסורים החמורים מותר וכו' ומיהו אמרו משמו של ר' יצחק הזקן הידוע בעל תוס' דלא אמרו ס"ס להקל אלא בשתי ספקו' הבאות מכח שתי תערובות וכו' אבל בעלמא שאינו בא מכח ב' תערובות לא וע"כ הוא מפרש נתערבו באלף וכו' אספקא איסורא קאי כלומר שאפי' ספק י"ט ספק חול אם נתערבו באחרות כולן אסורות ומה ששנינו במס' ערלה הצובע מלא הסיט בקליפי ערלה וארגו בבגד ואינו ידוע איזהו ר"מ אומר ידלק הבגד וחכ"א יעלה בא' ומאתים ואלו נתערב באחרים לא קתני אלמא אלו נתערב באחרים לכ"ע מותר ומשום ס"ס י"ל דההיא בשנחתך מלא הסיט מן הבגד ואינו ידוע אם מלא הסיט האסור נחתך אם לאו דהשתא איכא תרי ספיקא כעין שתי תערובות ולדידי קשיא לי מדאקשי בכתובות (דף ט') אמאי ס"ס הוא ס' תחתיו וכו' והתם אין הספקות באות מכח התערובו' ואפ"ה אתה דן אותן בס"ס להקל ויש לי לומר דהתם שאני שאי אפשר לזו לבא לפניך אלא בשתי ספקות ואי אתה יכול להחמיר עליה ולומר דהאיך נתיר וכבר אסרתה כמו שאתה אומר בס' שנולד' בי"ט שמיד עמדה עלינו באיסור ואח"כ נתערב' באחרות וניתוסף בתערובות ספק זה השני וכיוצא בזה במי שאסרנו מחמת ספק טרפה ואח"כ נתערבה באחרות מאי נאמר שמא לא זו היא ואת"ל זו היא שמא לא טרפה היתה והלא כבר אסרתה משעה שנולד בה ס' טרפות והאיך נתיר מה שאסרנו מפני שנתערב באחרים ונאמר מה שאסרנו מותר הי' ורבינו יעקב פי' דאודאי קאי דליכא אלא חדא ספקא אבל ס' נולדה וכו' אם נתערבו כולן מותרות דכל ס"ס מותר ובירושלמי מצאתי כדבריו דגרסי' התם ב"ש אומרים תאכל ובה"א לא תאכל כשם שאסורה לאכול כך אסורה להטלטל נתערבו אחת בק' או אחד באלף כולן אסורות ושאלו מה כמאן דאמר ספק הכן אסור ברם כמאן דאמר ספק הכן מותר מודה הוא הכ' שהוא מותר השיבו נשרים ספק מהיום נשרו ספק מאתמול ברם הכ' יש כאן אחת אסורה והיא מוכחת על כולן אלמא בודאי הוא שאמרו שאוסר כל תערובתה אבל ספק וכו' ס"ס ומותר. ומדברי ר' יעקב נלמוד דכל ס"ס אפי' בדבר שיל"מ מותר דהא אוקמינן טעמא דבריי' דקתני נתערבו באלף כולן אסורות משום דשיל"מ ואפ"ה ודאי אסור הא ספקא מותר וטעמא דכל שהוא בס"ס היתר גמור משוינן ליה וא"צ להמתין ואינו דומה לספק אחד בשל דבריהם דשרי כס"ס בשל תורה ואפ"ה אסיק רב אשי דבספק שיל"מ אפי' בספק דרבנן אסור דהתם שאני דכיון דבס' אחד בכנגדו בשל תורה אסור אלא דמשום שהוא בשל דבריהם הקיל בו להתיר בס' אחד כל שיש לו מתירין לא תקל בו ואני תמה באותה שמועה שבפ' התערובות דמהתם משמע דוקא בשנפל איסור לרוב ומאותו רוב למקום אחר הוא שאמרו ס"ס להקל מפני שכבר נתבטל מדאורייתא הא לאו הכי לא וקשיא לי כי ליכא רוב נמי הא איכא בכל חד וחד שבתערובות שני ס"ס ושמא לא אמרו ס"ס להקל אלא ע"י ב' תערובות וזה כדעת ר"י ז"ל שכתבנו וי"ל עוד דכל שנפל כאן איסור בודאי וליכא רוב היתר הרי אנו רואין כל אחד מאלו כגופו של איסור שהרי הוא אסור ד"ת והלכך אין הולכין בכל ס"ס כזה להקל ומ"מ יש לחוש לדברי ר"י ז"ל שלא התיר בס"ס אלא בשתי ספיקות הבאות מכח ב' תערובות ונפקא מיני' לספק טרפה שנתערבה באחרות שאין מתירין אותן מכח ס"ס אא"כ הי' חתיכה ראוי' להתבטל מצד עצמו ברוב עכ"ל. ורא"ה בבדק הבית כ' דאין הטעם של רבינו יצחק כמ"ש רשב"א אלא דטעמא דרבינו יצחק דלא אמרי' ס"ס שרי בדאורייתא אלא היכא דבספק הראשון שרי מדאורייתא אלא מדרבנן אסור כגון הא דתערובות הלכך הוי ליה ספק שני ספק דרבנן אבל כל היכא דבספק ראשון מתסר מדאורייתא ס' שני אסור מדרבנן דלא חשיב אלא חד ספקא לפיכך הוא מפרש נתערבו באלף אספק קאי לומר שאפי' ספק נולדה בי"ט וכו' נתערבה באחרות אסורות משום דספק ראשון איסור תורה דהכא איכא משום הכנה דרבה דאיסור תורה וכו' ובהאומר פתח פתוח וכו' התם נמי מספק ראשון מותרת מן התורה דמוקמינן לה אחזקה דהיתרה וכו' לישנא אחרינא אליביה דרב יצחק ז"ל דכל ס"ס בגופו של איסור מותר וכל ס"ס בתערובות כגון שני תערובות מותר אבל חד ספקא בגופו כיון דמתסר בדאורייתא לא משתרי בספק שני דתערובו' משום טעמא דספק וכו' וזה הלשון מתחוור מן הכל עכ"ל וכתב משמרת הבית עליו מ"ש דביצה ספק נולדה וכו' משום דספק ראשון מדאורייתא משום הכנה וכו' אינו כן והתם הכי פרושו בשלמא לרבה דאיכא למימר משום גזר' די"ט אחר שבת דאיכא איסורא דאורייתא מדרבה וזה ברור וכו' ומ"מ ממה שכתבתי תראה שלא בלבד במה שהוא עצמו אסור ספקא דאורייתא כספק טרפה וכיוצא בו אמרה ר"י אלא במה שספקו מותר דאורייתא אלא כל שאסרוהו משום דעיקר מה שאנו חוששין לו הוא איסור ד"ת כביצה זו שהוא עצמה מותרת דבר תורה אלא שחשו לה ואסרוה משום דעיקרא יש לחוש לנולד בי"ט שלאחר השבת עכ"ל:

ועיי' בש"ע סי' ק"י שכתב המחבר הטעם כיון דספק ראשון היא בגופו אין להתירו מס"ס. ורמ"א כ' וי"א הטעם דאסור הואיל וספק הוא איסור דאורייתא ולא נוכל לומר עוד שאין כאן איסור רק שנתערב באחרים לא מקרי ס"ס וכו' ע"ש. וכתב הש"ך שם בשם או"ה דטעמא משום דאין הספקות מענין אחד דספק ראשון מחמת עצמו שמא אינו טרפ' והשני מטעם תערובות ועוד דאין הב' ספקות בגוף אחד את"ל טרפה שמא אין זאת והיינו שני גופים אבל היכא דהוי הב' ספקות בגו' אחד כגון בס' תחתיו וכן באיש ואשה שעשו צרכיהן בספל א' דיש בדם גופא ס"ס שמא אינו מן האשה ואת"ל מן האשה שמא מפרוזדור עכ"ל. כתב פר"ח בסימן ק"י מ"ש הרשב"א ואני תמה באות' שמועה וכו' ושמא לא אמרו ס"ס להקל אלא ע"י ב' תערובות כדעת ר"י וכו' וי"ל עוד וכו' פי' בתירוץ ראשון כתב דתערובות חד בחד לא מקרי ספק הבא מחמת תערובות להתיר בתערובות שני דתערובות לא מקרי אלא חד בתרי אבל חד בחד מקרי ספק הבא בגוף איסור ואין כאן שתי ספקות הבאות מכח שתי תערובו' אלא חד ספקא בגופא וחד מכח תערובו' דלא מקרי ס"ס לדעת ר"י אבל לדעת ר"ת אין ה"נ דאפי' חד בחד מקרי ס"ס ובתירוץ שני הוסיף עוד דע"כ לא קשרי ר"ת אלא בחדא ספקא דגופא דלא אתחזק איסורא וכגון ס' טרפה אבל היכא דאתחזק איסורא דהיינו תערובו' חד בחד כל חדא וחדא מקרי ודאי איסורא וכשנתערבו אח"כ אין כאן אלא חד ספק דתערובו' ומיהו מדברי ספר התרומה מוכח דס"ל כתירוץ ראשון של הרשב"א שהרי כתב וז"ל הלכך תרנגול או ביצה או בהמה והן ס' טרפה וכן אם היו האיסורין ודאין