כסף נבחר חלק ב רלא

דתנן ועל המריש הגזול וכו' מאי קמבעי' לי' הא מפרש' מתני' דלאו דאוריית' אלא משום תקנת השבים. ואי משום מתני' דעורות של בעל הבית וכו' הא משמע דלא משמע לה לרבה מיני' שיהי' יאוש כדי אלא כשקצען וכו' דאי לא לותיב מיני' רבה גופא לרב יוסף. ואפשר דההי' דרבה קאי על מה דאמרי' לקמן גבי הגונב אחר הגנב לא שנו אלא לפני יאוש אבל לאחר יאוש קנה גנב ראשון. והנך מתנית' דלקמן דשמעי' מיני' דלא קנה לא שמעי' לי'. עכ"ל אספ"ז בב"ק. ורב יוסף אמר יאוש אינו קונה ואפי' מדרבנן (והי' עצמה ישלם) איתבי' רב יוסף לרבה גזל חמץ ועבר עליו הפסח אומר לו הרי שלך לפניך והאי כיון דמטי עידן איסור' ודאי מייאש ואי ס"ד יאוש קנה אמאי אומר לו הש"ל דמי מעליא בעי שלומי לי' (והיכי מני למימר הש"ל והרי משנתיאש שוב אינו שלו אלא ש"מ דיאוש כדי לא קני. אספ"ז בשם ראב"ד) א"ל כי קאמינ' אנא זה מתיאש וזה רוצה לקנות האי מתיאש וזה אינו רוצה לקנות. איתבי' אביי לרבה (אמאי דמספקא לי' אי דאוריית' דמהיכא שמעינן דלאו דאוריית' אבל לאביי גופי' יאוש קני מדרבנן. ותמיה לי לישנ' דאיתבי' הוי לי' למימר ת"ש. אספ"ז בשם הרשב"א) קרבנו ולא הגזול [אם עולה קרבנו וכו' דגזול לאו לרצון אתי קס"ד דגזל בהמת חולין ואייתי] ה"ד אילימ' לפני יאוש למה לי קרא פשיט' (דאפי' קדשינהו אינו קדוש דגזל ולא נתייאשו הבעלים שניהם אינן יכולין להקדיש תוס') אלא לאו לאחר יאוש ש"מ יאוש לא קני (דאי קני חשיב שפיר קרבנו ולא מפסל משום מצוה הבאה בעברה הואיל וקנוי לו קודם שהקדישו. אבל אי לא קני ביאוש מפסל ומ"מ קדוש הוא אע"ג דאכתי לא ידע טעמ' דשנוי השם מ"מ יש כאן יאוש ושנוי רשות באותן קרבנות דאין חייב באחריותן. תוס') א"ל רבא ולטעמיך הא דתני' משכבו ולא הגזול (איש אשר יגע במשכבו גזרת הכתוב להוצי' את המשכב הגזולה שאינה נעשה אב הטומאה לטמא אדם) ה"ד אילימ' דגזל עמר' ועבדי' משכב מי איכ' למ"ד (חד מהני אמוראי) שנוי מעש' לא קני אלא מאי אית לך למימר דגזל משכב דחברי' ה"נ דגזל קרבן דחברי' (שהקדיש חברו ולעולם לפני יאוש ואיצטריך לאשמועינן דאינו עולה לרצון כלל אפי' לבעלים הראשונים ואע"ג דלא הי' יאוש. לישנ' אחריני דגזל קרבן דחברי' הלכך אפי' לאחר יאוש לא קני' דקרבן אינו נגזלת דכל היכ' דאית' בי' גזא דרחמנ' אית'). איתבי' אביי לרב יוסף עורות של בע"הב מחשבה מטמאתן (בעה"ב אין עשוי למוכרן ועושה מהן מטות וכו' ומשחשב עליהן לדבר שראוי לו בלא חסרון מלאכה מקבלין טומא' מיד) ושל עבדן אין מחשב' מטמאתן (דעביד דממליך ומזבין והלוקח יעש' מהן מנעלים ועדיין לא נגמרה מלאכתן לכך) של גנב מחשב' מטמאתן (דקנינהו ביאוש דקסבר סתם גנבה יאוש בעלים היא דלא ידע למאן לתובעו) של גזלן אין מחשב' מטמאתן (ואע"פ שחישב עליהן לדבר שאין בו חסרון מלאכ' כגון לכסוי וכו' דסתם גזלות ליכא יאוש דכיון דידע מאן שקלי'. אזל ותבע לי' לדינא) ר"ש אומר חילוף הדברים של גזלן מחשבה מטמאתן של גנב אין מחשב' מטמאתן (סתם גזלה איכ' יאוש כיון דלעיני' גזלה מיני' אינש אלמ' הוא אבל סתם גנבה ליכ' יאוש דסבר משכחנ' לי' לגנב) לפי שלא נתיאשו הבעלים וש"מ יאוש קנה א"ל הכא במ"ע כגון שקיצען מתקיף לה רבה בר רב חנן והלא עיצב' שנו כאן (שחשב עליהן לעיצב' שאוכלין עליו וכעין שולחן הוא) ועיצב' אינה צריכה קיצוע [דבלאו קיצוע נמי מטמא שהקיצוע אינה עשוי אלא ליפות] אלא אמר רבא האי מלת' הוי קשי' בה רבה לרב יוסף כ"ב שנין ולא אפרקה עד דיתיב רב יוסף ברישא ופירקה שנוי השם כשנוי מעש' דמי [אבל שנוי השם גריד' לא קני בלא יאוש תוס'] שנוי מעש' מ"ט התם מעיקר' עצים השת' כלים שנוי השם נמי מעיקר' קרוי לי' משכ' והשת' אברזין (הוא עוצב' אבל יאוש גריד' לא קני). מיתיבי הגנב והגזלן והאנס [חמסן דיהיב דמי] הקדשן הקדש ותרומתן תרומה ומעשרותן מעשר אלמ' קני ביאוש] אמרי התם איכ' שנוי השם מעיקר' חולין והשת' הקדש מעיקר' טבלא והשת' תרומה. אמר עולא מנין ליאוש שאינו קונה שנא' והבאתם את הגזול והפסח. גזול דומי' דפסח מה פסח לית לי' תקנת' אף גזול וכו' ל"ש לפני יאוש ול"ש לאחר יאוש. רבא אמר מהכ' קרבנו ולא הגזול אימת אילימ' לפני יאוש פשיט' אלא לאו לאחר יאוש. ש"מ יאוש לא קני ש"מ. והא רבא הוא דאמר דגזל קרבן דחברי' איבעית אימ' הדר בי' ואי בע"א חד מינייהו רב פפא אמרה. כתבו תוס' ד"ה רבא אמר וכו' רבא גרסי' וכן משמע גיטין (דף נ"ה) דרבא אית לי' יאוש כדי לא קני דבעי רבא כי אוקמי רבנן ברשותי' וכו' ואי יאוש קני לכל הפחות משעת יאוש כבר הוא ברשותי' ובב"ק (דף קי"א) קאמר רבא לעול' רשות יורש לאו כרשות לוקח משמע התם דאית לי' יאוש לא קני והא דאמר בב"מ (דף נ"ו) גבי מציאה נטלה לפני יאוש ע"מ לגוזלה עובר בכולן אע"ג דאהדרי' בתר יאוש מתנ' בעלמ' הוא דיהיב לי' אע"ג דיאוש לא קני מ"מ כיון דהועיל למוכרה או להקדיש' חשיב גזלן עכ"ל. [והא דאמר רבא קדושין דף נ"ב ע"ב לית דחש להא דר"ש דאמר סתם גזלה יאוש בעלים משמע דאם ודאי נתיאש מהני כבר כתב הר"ן שם אף אי יאוש לא קני מ"מ אם קדשה בגזל דאחרים מקודשת משום דהוי אצלה יאוש ושנוי רשות וכו' וכן מוכח מתוך הסוגי' שם וכיון שהיא קונה על ידו מקודשת]. עוד כתבו תוס' דרב יהוד' דגיטין נמי ס"ל יאוש לא קני וטעמא דמכפרת משום דלא חייש למצוה ה"ב ולא גרס התם מ"ט יאוש כדי קני וכו'. עוד הקשה ר"ת דבהגוזל משמע דעולא סבר יאוש קני דפריך ממתני' נטלו מוכסין חמורו ונתנו לו חמור אחר הרי הוא שלו וקאמר בשלמא לעול' בידוע וד"ה ונתנו לו חמור אחר חשיב התם יאוש כדי דקאמר התם תנא ואם נטל מחזיר לבעלים הראשונים ומפרש דקסבר יאוש כדי לא קני. וטעמא נראה דלא חשיב שנוי רשות משום דע"כ נותנין לו. ותירץ הר"י דברייתא ע"כ לא איירי כמתניתן ולא קאי ברייתא אמתני' דאם כן תקשה מברייתא לרבה דאמר יאוש קני אלא דברייתא מיירי שהבעלים עומדין ולא נתיאשו עדיין כשנתנו לזה אע"ג שנתיאשו אח"כ הוי ש"ר ואח"כ יאוש דלא קני ויאוש גריד' נמי לא קני כיון דבאיסור' אתי לידי' וצריך להחזיר הדמים ומתני' מיירי שנתיאש מקמי דאתי לידי' והוי יאוש ואח"כ שנוי רשות עכ"ל. ואספ"ז כ' וז"ל אמר עולא מניין ליאוש וכו' אבל מדרבנן מיהת קני דשמעינן לי' לעול' בהגוזל בתר' דאמר יאוש קני ולא מחוור דההי' שמעת' דגיטין מוכח' דמדרבנן נמי לא קני ביאוש ואפי' לענין ממונ' אא"כ הקדישה ובחטאת גזול' שלא נודעה לרבים בלחוד מפני תיקון המזבח דהא אסקה רבא אליב' דעול' דלא קני לי' ביאוש אלא משעת הקדשה כדי שלא יהא חוטא נשכר בגיזותיה ובוולדותיה אלא הכי פירושו הא דאמר עולא בהגוזל דבידוע קני להנהו תנאי קאמר ולי' לא ס"ל הכי ומשום דמשמע לי' לישנ' דהאי מתנית' הוא דקאמר הכי דקתני בסיפ' לפי שלא נתיאשו ומשמע לי' הא נתיאשו קני לד"ה אבל לדידי לא ס"ל דלקני כלל אלא בחטאת גזולה שלא נודעה וכו' הראב"ד ז"ל עכ"ל. [ודבר זה נעלם מעיני שער המלך בפ"ח הלכה ט' מלולב ע"ש]:

[ב.] בב"ק דף ס"ז ע"ב (על מתני' דאין הגנב אחר הגנב משלם תשלומי כפל) אמר רב לא שנו אלא לפני יאוש אבל לאחר יאוש קנאו גנב ראשון וגנב שני משלם כפל לגנב ראשון. אמר רב ששת כי ניים ושכיב רב אמר להא שמעת' דתני' אמר ר"ע מפני מה אמרה תורה טבח ומכר משלם דו"ה