כסף נבחר חלק ב קפז

והוי לן לאוקמי החמור בחזקת שהי' קיים אלא טעמ' דשמואל דמוקמינן לפרה בחזקת מרה קמא וכו' ומיהו תימ' למאי דס"ד השת' אמאי על בעל החמור להבי' ראי' כיון שהו' מוחזק וגם איכ' לאוקמי החמור בחזקת שהי' קיים והא שמואל אית לי' בבתר' (דף צ"ב) המוכר שור לחברו ונמצא נגחן דאין המעות חוזרין ולא מוקמינן להו בחזקת מרה קמא אלא אזלינן בתר חזקה דהשת' אע"ג דרובא מזבני לרדיא מסייע למרה קמא כ"ש הכא דאית לן למיזל בתר חזקה דהשת' דמסייע לי' חזקת הגוף וליכ' למימר דהתם היינו טעמ' דמדלא דק אם הוא נגחן אית לן למימר דלשחיט' זבני' דא"כ מה צריך למימר התם לשמואל כי אזלינן בתר רובא באיסור' בממונ' לא אזלינן והא טעמ' לא משום רוב' הוא אלא משום דלא דק ועוד דבבתר' (דף ק"ה) אמר שמואל כור בל' סאה בסלע אני מוכר לך ראשון ראשון קנה משום דמספק' לי' אי תפיס לשון ראשון או לשון אחרון ולוקמי בחזקת מרה קמא ע"כ נראה דטעמ' דשמואל לאו משום חזקת מרה קמא אלא אית לן למימר כיון דאשתכח החמור שמת כי היכי דעכשיו הוא מת כן יש לנו להחזיקו שהי' מת גם קודם ודמי' להא דאמר בנדה דף ד' כל הטמאות כשעת מציאתן ודוק' גבי מיתת חמור וגבי מום וגבי מחט שנמצאת בעובי בית הכוסות אית לן למימר הכי והא דכלה חמיה על הבעל להביא ראיה משום דכי אמרי' נמי כמו שאנו מוצאין מום עתה כן היה קודם כניסה אכתי איכא למימר דמשנתארסה נולד בה מום והלכך אית לה כתובה דכולי האי לא אמרי' דקודם אירוסין דהיינו קודם ב' רשויות הי' בה מום על ידי מה שאנו מוצאין עתה אבל בבית אביה אימר קודם לכניסת רשות זה הי' כמו שהוא עתה. ואין נראה דדוק' משום חומר' דקדשים הוא דאמר כל הטמאות כשעת מציאתן וע"ק דאמר שמואל קדושין (דף ע"ט) קדשה אביה בדרך וכו' חוששין לקדושי שניהן ולא אמרי' כמו שהיא בוגרת עתה כן הית' קודם קדושין וליכא למימר דהתם משום חומר' דא"א דהא מייתי לה פלוגת' דר' יעקב ור' נתן דגבי ממון ונר' לריב"א דדוק' הכא שמחזיק עצמו מסופק בפרה ואין לו שום טענ' ברור' והוי חזקתו כמאן דליתא היא דאזלינן בתר חזק' דמרה קמא ודמי לתקפו כהן דמוציאין מידו אבל במכר שור לחברו ונמצא נגחן כיון דגבר' זבין להכי ולהכי יש לו לטעון למחזיק לשחיט' מכרתיו לך ואם אית' דלרדיא קבעית לי' הוי לך לפרושי וכיון דיש לו טענה ודאית אהני לי' חזקתו וכן בהאי דכור בל' יש לו לטעון לכך אמרתי שתי הלשונות שבאיזה שארצה אתפוס וכיון שהוא מוחזק אין להוציא ממון מחזקתו כיון שיש לו טענה עכ"ל. (ובד"ה כל הנולד ספק ברשותו ותנא תונא כלה כתבו תוס') היינו כלה בבית חמיה דכי היכ' דמוקמינן לה בחזקת שלמה והשת' הוא דאת' מום אע"פ שמוחזק ה"נ אוקי החמור בחזקת שהוא קיים והשת' מת עכ"ל. (עיין בחולין דף צ"א גבי מחט שנמצא בבית הכוסות וכו' כתבו תוס' פי' על הלוקח להביא ראי' שברשות מוכר נטרפה אע"פ שלא נתן מעות עדיין כאן נמצא וכאן הי'. והקש' הר' י"ט דבנדה (דף נ"ח) תני' בדקה עצמה וחלוקה השאילתה לחברת' היא טהור' וחברתה תולה ומפ' רב ששת לענין דינא תנן דלא מחייבי' חברתה לכבס הבגד ואמאי לא אמרי' כאן נמצא כמו הכא וגבי מומין וי"ל דלא דמי דודאי לקיים המכר וקידושין סברא הוא דאמרי' הכי שאומר המוכר ללוקח קח פרתך שברשותך נטרפה והאב אומר לבעל קח אשתך שברשותך נולד המום ואין לנו לבטל המעשה הזו אבל גבי חלוק ליכא למימר הכי. ועוד גבי חלוק לעולם הוא ברשות הראשון בעלת החלוק שלא בא ביד השניי' בתורת מכר אלא בתורת שאלה ולא שייך למימר ברשות שואל נמצאת ולא ברשות בעלת חלוק עכ"ל):

[כב] בב"מ דף ק' מתני' המחליף פרה בחמור וילד' וכן המוכר שפחתו וילדה זה אומר עד שלא מכרתי וזה או' משלקחתי יחלוקו. [גמ'[ אמאי יחלוקו ולחזי ברשות דמאן קיימ' ולהוי אידך המוציא מחבירו עליו הראי' אמר ר' חייא בר אבין אמר שמואל בעומדת באגם שפחה נמי דקיימא בסימטא ונוקמא בחזקת מרא קמא ולהוי אידך המע"ה הא מני סומכוס דאמר ממון המוטל בספק חולקין בלא שבועה. כתבו תוס' בד"ה ולחזי ברשות' וא"ת וכי הוי הולד נמי ברשות לוקח אין זה הוכחה דקנא' דהא אמרי' (ב"ב דף ל"ז) הגודרות אין להם חזקה וי"ל כיון דאיכא דררא דממונ' ויש ספק בדבר בלא טענותיהן וטוען ברי הלוקח אם הוא ברשותו אין להוצי' מידו אבל אם הי' טוען שמא סברא הוא שלא תועיל חזקתו מספק ולא דמי לא' שהפקיד טלה חי אצל בעל הבית ויש לבע"הב כמו כן טלה חי ומת א' מהם דאמר בבכורות (דף י"ח) דהמפקיד הוי מוציא מחברו עליו הראי' ומועלת חזקת בע"הב אע"פ שטוען ספק דהתם הי' מוחזק בודאי בטלה חי מעיקר' אבל כאן לא הוחזק מעולם לוקח בולד זה בודאי אבל מוכר אם הוא מוחזק מועיל אפי' הוא טוען שמא שהי' מוחזק בודאי מתחל' קודם מכיר' כשהית' פרה מעוברת ואע"ג דלא דמי ממש להאי דבכורות דהתם הוחזק בודאי בולד מתחל' אבל הכא לא הוחזק מעולם בודאי בולד אחר שנולד אלא בעובר עכ"ל. ובד"ה הא מני סומכוס כתבו תוס' וא"ת לוקמי אפי' כרבנן והכא לית לן למיזל בתר מרה קמא דאיכ' חזקה אחרת כנגד' דאוקמ' בחזקת מעוברת והשת' היא דילדה וי"ל דחזקת מרה קמא חשיב טפי ואם הי' עם חזקת ממון חזקת מעוברת אפי' סומכוס מודה דהמע"ה כדאשכחן בב"ק דף מ"ו גבי שור שנגח את הפר' דאוקי רישא כסומכוס וקתני סיפא פרה שנגחה את השור וכו' ופרה דחד וולד דחד בעל הפרה משלם רביע הנזק דאמ' ידענ' דשותפות אית לי ואינו משלם אלא כאלו ודאי ולד מסייע והמע"ה דהיינו טעמ' דאיכ' תרי חזקי לבעל הפרה חזקת מעוברת והשת' ילדה וחזקת ממון:

[כג] כתובות דף כ' ת"ר שנים חתומין על השטר ומתו ובאו שנים מן השוק ואמרו ידענו שכתב ידם הוא אבל אנוסין היו וכו' נאמנים ואם כתב ידם יוצא ממקום אחר אין אלו נאמנים. ומגבינן בי כבשטר' מעלי' (בתמיה) ואמאי תרי ותרי נינהו וכו' אלא אמר רב נחמן אוקי תרי לבהדי תרי ואוקי ממונ' בחזקת מרה מידי דהוי אנכסי דבר שטיא. דבר שטיא זבין נכסי (מכר קרקעותיו) אתו בי תרי אמרי כשהוא שוטה זבין ואתי בי תרי אמרי כשהו' חלים (בריא) זבין אמר רב אשי אוקי תרי לבהדי תרי ואוקי ממונ' בחזקת בר שטיא [הכא לא שייך למימר כדאמרי' ב"ב דף קנ"ג אם ש"מ הוא עליהם להביא ראי' שברי' הי' וכו' דבר שטיא דהכ' כיון דעתים חלים ועתים שוטה אין ראי' ממה שהו' עכשיו. תוס']. בד"ה אלא אמר ר"נ כתבו תוס' וא"ת ולר"נ אמאי לא מגבינן בי' בשטר' הא סבר ר"נ כרב הונא בשבועות (מ"ז) בשני כתי עדים המכחישות זו את זו דכל אחת באה בפני עצמה ומעיד' אע"ג דלפי עדות כל אחת חברתה פסולה לכל עדיות ה"נ כיון דאין מכחישין אותן לומר שלא לוה כלום אלא אומרים אינכם נאמנים בדבר זה דפסולים הייתם לתכשרו וי"ל דהתם באה כל אחת וכו' משום דמוקמינן כל אחת בחזקת כשרות אבל הכא שאומרים קטנים הי' או קרובים משנולדו עד עתה שנתרחקו ליכ' למימר אוקמינהו אחזקתייהו דפסלינן אותן משנולדו ואנוסים היו נמי מחמת נפשות לא שייך לאוקמי אחזקה דהא לא פסלי לה כלל ורשב"א אומר דהכ' לא מוקמינן להו אחזקה כדאמר לעיל משום דאלו הוי קמן דלמא היו מודו עכ"ל:

חזקה דרבא [כד] נדה דף מ"ו רב שמואל בר זוטרא מתני לה להא