כסף נבחר חלק ב קפה

וכו' רב כרבי נתן ושמואל כת"ק אמר לך שמואל אנא דאמרי אפי' כר"נ ע"כ לא קאמר ר"נ התם אלא דכ"ע בחזקת בריא קיימי והאי דמפיק נפשי' וכו' עליו להביא ראי' אלא הכא מי מפיק נפשיה מחזקה וא"כ הכא נמי איזה ראי' מייתי מר"נ לרבה התם היינו טעמא דכ"ע בחזקת בריא אבל הכא אין לנו לומר שהי' בחזקת ש"מ שלא עמד דשמא עמד ואסיפ' נמי דקתני עליהן להביא ראי' שהי' בריא אינו ראי' דהתם היינו טעמא דאוקי ממונא אחזקי' וכדרבה דהכא איכ' חזקת ממון לגבי יורשין אלא לאו ש"מ דל"ל להך סוגי' סבר' דהתם עכ"ל:

[יז.] פסחים דף צ"א מתני' האונן והמפקח את הגל (מעל אדם ואין ידוע אם ימצאנו חי או מת) וכן מי שהבטיחוהו להוציאו מבית האסורים וכו' שוחטין עליהן את הפסח (בחבורת אחרים) על כולן אין שוחטין עליהן בפני עצמן שמא יביאו את הפסח לידי פסול (שמא יטמא אונן למתו ומפקח גל וימצאנו מת ונמצא שהאהיל על הטומאה) לפיכך אם אירע בהן פסול פטורין מלעשות פסח שני (הואיל ובשעת שחיטה ראוין היו ונזרק הדם עליהם) חוץ מן המפקח בגל (ונמצא המת תחתיו שחייב לעשות פסח שני) שהוא טמא מתחלתו (קודם שחיטה שהרי האהיל על הטומא' משעה שהתחיל לפקח). כ' תוס' תימ' לר"י המפקח נמי נימא חי הוי כשהתחיל לפקח י"ל דכיון דמצאו מת אית לן למימר שמתחלתו היה מת שכל הטומא' כשעת מציאתן עכ"ל:

[יח.] כתובות דף כ"ג עד אחד אומר נתקדשה ועד אחד אומר לא נתקדשה תרווייהו בפנוי' קמסהדי והא דאמר נתקדש' הוי לי' חד ואין דבריו של אחד במקום שנים. (כתבו תוס') אבל תימא אמאי לא תנשא לכתחלה (דתני לעיל הרי זו לא תנשא ואם נשאת לא תצא) הוי לן לאוקמה אחזקה וי"ל כגון שאנו יודעים שזרק לה קדושין מספק' לן אי קרוב לו אי קרוב לה והני ב' סהדי חד אמר קרוב לו וחד אמר קרוב לה דכיון דודאי זרק לה קדושין לית לן למימר אוקמה אחזקה להתירה לכתחילה. א"נ כגון שהיו נרות דולקין ומטות מוצעות שהיה עומד לקדש וע"א אומר נתקדש' וע"א אומר לא נתקדש' באות' שעה עכ"ל:

[יט.] כתובות דף י"ב מתני' הנושא אשה ולא מצא לה בתולין היא אומרת משארסתני נאנסתי ונסתחפה שדהו והוא אומר לא כי אלא עד שלא ארסתיך והי' מקחי מקח טעות ר' גמליאל ור' אליעזר אומרים נאמנת ר' יהושע אומר לא מפיה אנו חיין אלא הרי זו בחזקת בעולה עד שלא תתארס והטעתו עד שתביא ראי' לדבריה. גמ'] לימא רב יהוד' ורב הונא (דס"ל ברי ושמא ברי עדיף) דאמרי כר"ג. ור' נחמן ור' יוחנן (דס"ל אוקי ממונ' בחזקת מרי' גבי ברי ושמא) דאמרי כר' יהושע. א"ל רב נחמן אנא דאמרי אפי' כר"ג ע"כ לא קאמר ר"ג התם אלא דאיכ' מגו כו' אי נמי ע"כ לא קאמר ר"ג התם אלא דאמרי אוקמא אחזקה (מספק' לן בשעת אירוסין אי בתולה ונשתעבד לה למאתים אי בעולה הוי והעמד אשה על חזקתה ובתולה נולדה והך השת' הוא דאתנס') אבל הכא מאי חזקה אית לי' להאי (תובע דנוקמי' אחזקי' לגבות הלכך זיל בתר חזקה דממונ') (ובדף י"ג איתא מתני') ראוה מדברת עם אחד ואמרו לה מה טיבו של איש זה איש פלוני וכהן הוא ר"ג ור"א אומרים נאמנת ור' יהושע אומר לא מפיה אנו חיין אלא ה"ז בחזקת בעולה לנתין ולממזר עד שתבי' ראי' לדבריה הית' מעוברת ואמרו לה מה טיבו של עובר זה מאיש פלוני. וכהן הוא ר"ג ור"א אומרים נאמנת ר"י אומ' וכו' ה"ז בחזקת מעוברת לנתין ולממזר. [גמ'] א"ר יוחנן לדברי המכשיר בה פוסל בבתה אמר רבה מ"ט דר"א בשלמ' איהי אית לה חזקה דכשרות (ויש לומר אשה זו בחזקת כשרות עומדת אל תפסילנה מספק) בתה לית לה חזקה דכשרות. (עיין תוס' חגיגה דף י"ד ע"ב ד"ה) בתולה שכתבו על הא דאית' התם שאלו את בן זומא בתולה שעברו מהו לכהן גדול מי חיישי' לדשמואל דאמר יכול אני לבעול בלא דם או דלמ' דשמואל לא שכיחא פירש"י שהיא אומרת בתולה אני ואי שכיח' דשמואל מהימנה וקשה להר"י דהא בכתובות גבי הית' מעוברת פליגי דר' יהושע אומר לא מפיה אנו חיין והכא משמע דקא בעי אליבא דכ"ע ושמא כאן שאף היא בכלל האיסו' כדכתיב יקח קרי בי' יקיח נאמנת עכ"ל (וצ"ע הא זונה נמי מוזהרת להנשא לכהן). [ועיין כתובות] דף ט' אהא דאמר ר' אלעזר האומ' פתח פתוח מצאתי נאמן לאוסרה עליו וכו' דהיינו באשת כהן. כתבו תוס' וא"ת ונוקמה בחזקתה שהיא כשרה לכהונה ונימא דלאו תחתיו זינת' וי"ל דאדרבה אית לן למימר דהשת' נבעלה דאוקמה אחזקת הגוף שהית' בתולה עכ"ל:

[כ.] כתובות דף ע"ה מתני' היו בה מומין ועודה בבית אביה האב צריך להביא ראי' שמשנתארסה היו בה ונסתחפ' שדהו נכנסה לרשות הבעל הבעל צריך להביא ראי' שעד שלא נתארסה היו בה והי' מקחו מקח טעות דברי ר"מ וחכ"א בד"א במומין שבסתר (יכול הבעל לטעון על המומין) אבל במומין שבגלוי אינו יכול לטעון (דידע ונתפייס). [גמ'[ טעמ' דמייתי האב ראי' הא לא מייתי ראי' הבעל מהימן מני ר' יהושע היא דאמר לא מפיה אנו חיין (גבי משארסתני נאנסתי. אלא העמד ממונא על חזקתו ולא אזלי' בתר חזקה דגופה לו' הואיל וספק בידינו על שעת אירוסין מה הוא העמד הגוף על חזקתו של קודם לכן והרי נולדה בתולה וה"נ לא אמרי' העמד הגוף על חזקתו ובלא מומין נולדה) אימא סיפא נכנס' לרשות הבעל וכו' טעמא דמייתי הבעל ראי' הא לא מייתי האב מהימן אתאן לר"ג דאמר (התם) נאמנת (דחזקה דגופא עדיפא) אמר ר' אלעזר תברא (קשי' רישא לסיפ') מי ששנה זו לא שנה זו (רישא לר' יהושע וה"ה לנכנסה לרשות הבעל וסיפא לר"ג וה"ה לעודה בבית אביה שאין לנו טעם לחלק בין עודה בבית אביה לנכנסה לחופה) אמר רבא לא תימא ר' יהושע לא אזיל בתר חזקה דגופ' כלל אלא כי לא אזיל ר"י בתר חזקה דגופ' היכא דאיכ' חזקה דממונא (עומדת לנגדה) אבל היכא דליכא חזקה דממונא אזיל ר"י בתר חזקה דגופא דתני' אם בהרת קודם לשער לבן טמא ואם שער לבן קודם לבהרת טהור ספק טמא ור' יהושע אומר כהה מאי כהה אמר רבה כהה טהור. רבא אמר (רבא מהדר לאוקמי כולה כר"ג לעולם חזקה דגופה עדיף רישא כאן נמצאו וכאן היו (כיון דבבית אביה נמצאו אתרע חזקי' דאב דאיכ' למימר כאן היו קודם אירוסין) סיפא כאן נמצאו וכאן היו (ובפ"ק נמי פלוגתייהו בנכנסה לרשות הבעל ובה אמר ר"ג דלא הורעה חזקת אביה בכך) איתבי' אביי נכנסה לרשות הבעל הבעל צריך להביא ראי' שעד שלא תתארס היו וכו' עד שלא תתארס אין משתתארס לא (אם הביא הבעל ראי' שראו בה מומין הללו משנתארסה והיא עודה בבית אביה לאו ראי' היא) ואמאי לימא כאן נמצאו וכאן היו א"ל משנתארס' משום דאיכא למימר חזקה אין אדם שות' בכוס אלא א"כ בדקו והאי ראה ונתפייס אי הכי עד שלא תתארס נמי אלא אמרי' חזקה אין אדם מפייס במומין ה"נ חזקה אין אדם מפייס במומין אלא משנתארס' משום דאיכ' תרתי חזקה העמד הגוף על חזקתו (ולא היו בה בשעת אירוסין שהכל הולך אחר אותה שעה וא"ת הורע החזק' הואיל וכאן נמצא) חזקה אין אדם שותה בכוס אלא אם כן בודקו והאי ראה ונתפייס מאי אמרת חזקה אין אדם מפייס הוי במקום תרתי וחדא במקום תרתי לא אמרינן (דהעמד ממון על חזקתו לא אמרי' ונהוי נמי הכא תרתי דבמקום חזקה דגופא חזקה דממונא לאו כלום היא). רב אשי אמר ריש' מנה לאבא בידך (מתני' כולה כר"ג דחזקה דגופא עדיפ' ורישא