כסף נבחר חלק א סה

מדאוריית' מהני אלא דרבנן הוא ומטעם דאפקעינהו. ועיין בית שמואל סי' קמ"א ס"ק ע' דרצה לומר לדעת הרמב"ם דס"ל כל שטר הוי מפי כתבם דגט הבא ממדינת הים מדאוריי' לא מהני וכו' ואי אמרת באמת ס"ל לרמב"ם אף בזה אמרו מאן דמקדש ואפקעינהו וחז"ל תקנו גט כזה כשר. אם כן למה צריך הרב המגיד לומר הטעם גבי אם בא בעל ומערער וכו' כיון דטוען הבעל ברי מזויף והיא אינה יודעת אמרי' העמידה על חזקתה תיפוק ליה דהא באמת מדאורייתא לא מהני אלא מתיקון חז"ל א"כ אם אינו מקוים אז הוא בטל מדאוריי' עכ"ל. (כלל כו) אפשר לצמצם או לא [א.] בכורות דף י"ז מתני' רחל שלא בכרה וילדה ב' זכרים ויצאו ראשיהן כאחת ר' יוסי הגלילי אומר שניהם לכהן שנא' הזכרים לה' (משמע שנים) וחכמים אומרים אי אפשר לצמצם (שיצאו ב' ראשים כאחד אלא א' יצא תחלה ולא ידעינן הי ניהו) אלא אחד לו ואחד לכהן. [גמ'] אמרי דבי ר' ינאי לר' יוסי הגלילי שמעינן לי' דאמר אפשר לצמצם בידי שמים (כגון הך לידה ואף על גב דאין מקפידין בכך) וכ"ש בידי אדם (דמתכוונין לצמצם שום מידה או שום דבר דודאי אפשר לצמצם) ורבנן בידי שמים אי אפשר לצמצם בידי אדם מאו. ת"ש חלקו לשנים (תנור חרס שנטמא וחלקו לב' חלקים) והן שוין שניהן טמאין לפי שאי אפשר לצמצם (ובכל חד וחד איכ' למימר הכא אית' רובא וקי"ל תנור שיריו ברובא) אמר רב כהנא שאני כלי חרס הואיל ויש בו גומות ת"ש נמצא (חלל) מכוון בין שתי עירות שתיהן מביאות שתי עגלות דברי ר' אליעזר מ"ט לאו משום דקסבר בידי אדם אפשר לצמצם (ולמדוד יפה וכוונו שתיהן קרובות זו כזו) וקרובה ואפי' קרובות (קסבר קרובה דכתיב בקרא אפי' קרובות משמע שאם יש שתים קרובות בשוה שתיהן עורפות דאי אי אפשר לצמצם אלא ודאי אחת קרובה מחברתה אמאי מביאין שתי עגלות) לא ר"א סבר כריה"ג דאמר אפשר לצמצם בידי שמים וכ"ש בידי אדם. נימא כתנאי נמצא מכוון בין ב' עיירות לא היו עורפין ר"א אמר שתיהן מביאו' ב' עגלות מאי לאו בהא קמפלגי דת"ק סבר אי אפשר לצמצם ור"א סבר אפשר וכו' ותסברא אי קסבר ת"ק אי אפשר וכו' אמאי לא היו עורפין יביאו עגלה אחת בשותפות ויתנו אלא להנהו תנאי דכ"ע אפשר לצמצם והכא בקרובה ולא קרובות קמפלגי וכו' מאי הוי עלה אמר רב חייא בר אבין אמר רב עמרם תני נמצא מכוון בין שתי עיירות ר' אליעזר אומר שתיהן מביאות ב' עגלות וחכמים אומרים יביאו עגלה אחת בשותפות ויתנו (ויאמרו בני האחת אם אתם קרובים ממנו יהא חלקנו מחול לכם ותכפר עליכם וכו') מאי קסברי רבנן. אי קסברי אפשר לצמצם וקרובה ואפי' קרובות ליתי תרתי ואי קרובה ולא קרובות אפי' חדא לא ליתי אלא לאו ש"מ קסברי רבנן אי אפשר לצמצם אפי בידי אדם ש"מ. כ' תוס' מה שפי' בקונטרס בידי שמים כגון הך דלידה וכו' וכ"ש בידי אדם דמתכוונין לצמצם וכו' וקשה לר"י כי קמבעי לי' לרבנן בידי אדם מאי היכי פשט מצימצום מכוון בין ב' עיירות הא ע"כ נהי דיכולין לצמצם הדבר כשמתכוונין למדוד מ"מ לרבנן אי אפשר שיהא הדבר מצומצם בין ב' עיירות דכיון דבידי שמים הוא שמעצמו נפל שם מתחלה ולא נתעסקו עליו למדוד ולהניחו שם מכוון. ונרא' לרבי דאפי' למ"ד אי אפשר לצמצם בידי שמים אף שפעמים שנמדד (נ"א שנמצא) בו שהוא מצומצם אלא הכי קאמר אי אפשר לברר צמצום שבידי שמים כגון לידה דהכא שאין פנאי לברר ולדקדק איזה יצא תחלה ולכך אין שניהם לכהנים אבל בידי אדם שיש שהות לברר מבעי לן ופשיט לי' מנמצא מכוון וכו' דאי אמרת אי אפשר לברר אם הוא מצומצם אע"ג דפרישית דזמנין דמקרי שהוא מצומצם כיון דאי אפשר להבחין לא יביאו ב' עגלות מספק דמלת' דלא שכיחא היא ואין לנו לתלות מספק שאירע כן. ובמסקנ' פשטינן דלרבנן אי אפשר לצמצם אפי' בידי אדם. מתוך הא דפליגו בעירובין ט"ו (על מתני' לא יהו פרצות יתרות על הבנין) בפרוץ כעומד דרב פפא אמר מותר דהכי אגמרי רחמנא למשה (כדאמר מחיצות והלכותיהן הלכה למשה מסיני) לא תפרוץ רובא ורב הונא ברי' דרב יהושע אמר אסור הכי אגמרי' רחמנ' למשה גדור רובא. ובחולין כ"ח פליגי במחצה על מחצה כרוב היה נראה דהלכה כריה"ג דאפשר לצמצם לכל הפחות בידי אדם ואין לומר דקרי פרוץ כעומד כשדומה לנו שהן שוין דאע"ג דשמא אינם שוים וכן מחצה על מחצה דשחיטה דהא מפרש טעמ' דלא הוי כרוב וכעומד משום דאמר רחמנ' שחוט וגדור רובא דתיפוק לי' דבלאו הכי הי' אסור מספק משום דשמא שייר רובא והא דפריך בגיטין ע"ח [גבי מחצה על מחצה מגורשת ואינה מגורשת דמפרש כגון דאתו תרווייהו בהדי הדדי בד' אמות] והא אי אפשר לצמצם ואפי' יהא הלכה כר' יוסי הגלילי מכל מקום דוחק הוא להעמיד המשנה בכך שאין רגילות להיות הדבר מצומצם וכו' ובשבועות ל"ב [על מתני' כפרו שניהם כאחד (דהיינו אם השביע את העדים שיעידו לו יכפרו) שניהם חייבי] פריך והא אי אפשר לצמצם ומשני רב חסדא הא מני ר' יוסי הגלילי היא ור' יוחנן משני אפי' תימא רבנן כגון שכפרו שניהם כל אחד ואחד תוך דבורו של חברו. משמע דאין הלכה כר' יוסי הגלילי וכן ביבמות כ"ח דאמר ר' יוחנן אחיות אינו יודע מי שנאן פריך הש"ס ונימא להו דנפל בבת אחת וריה"ג היא דאפשר לצמצם ומשני לא סתם לן תנא כריה"ג לכך נרא' דבידי שמים אין הלכה כמותו והך דשבועות ודיבמות הוו בידי שמים אבל בידי אדם הלכה כמותו כדמוכח ההיא דחולין ודעירובין וכו' והרב ר' שמעון מיינבלא הי' מפרש דפרוץ כעומד ומחצה על מחצה כרוב סברי כרבנן דאי אפשר לצמצם אפילו בידי אדם ומאן דאסר כשדומה לנו שהפרוץ כעומד משום דאימר פרוץ מרובה ואם תמצא לומר שהם שוין רחמנ' אמר לא תפרוץ רובא (והוי כעין ספק ספיקא כן כתבו תוס' בעירובין דף ו' ועיין תוס' חולין כ"ח ב' ד"ה לפי) כו' עכ"ל ורא"ש כתב דבידי שמים אין הלכה כר' יוסי הגלילי והך דשבועות דלא כוונו לדבר כאחת וכן הך דגיטין דלא כוונו לכנוס בבת אחת בתוך ד' אמות כבידי שמים דמי אבל בידי אדם הלכה כמותו עכ"ל וע' בכורות ט' וגיטין ע"ח וסוכה ט"ו. [ב.] יבמות דף כ"ח ע"ב מתני' ג' אחים שנים מהן נשואין שתי אחיות או אשה ובלעי וכו' הרי אלו חולצת ולא מתיבמות ור' שמעון פוטר [גמ'] תניא ר"ש פוטר בשתיהן (אם נפלו לפני האח השלישי) מן החליצה ומן היבום שנאמר ואשה אל אחותה לא תקח לצרור בשעה שנעשו צרות זו לזו (כגון השתא שנפלה לפניו ונעשו ב' אחיות צרות זו לזו בזיקה) לא יהא לך ליקוחין אפי' באחת מהם (היינו דוקא כשנפלו לפני יבם אחד אבל כשנפלו לפני שני יבמין מודה ר"ש תוס'). וביבמות דף י"ט אמר רב אשי דבנפלו בזה אחר זה אמרי' לר"ש דזיקה ככנוסה דמיא וקמיית' דנפלה מתייבמת אפי' לאחר נפילת שניי' והכא במאי עסקי' דנפל בבת אחת ור' שמעון סבר לה כר' יוסי הגלילי דאמר אפשר לצמצם. [ג.] עירובין דף נ' פריך הש"ס על רבה דאמר כל שאינו בזה אחר זה אפי' בבת אחת אינו מהא דאמר רבה גבי מעשר בהמה יצאו שנים בעשירי וקראן עשירי עשירי ואחד עשר מעורבין זה בזה כ' תוס' וא"ת דילמא התם היינו טעמא משום דאי אפשר לצמצם והאחד יצא תחלה ואפי' בלא קריאת השם הוא הקדוש כדאמר בכורות (ס') עשירי מאליו הוא קדש וי"ל שע"כ סבר רבה דאפשר לצמצם שיצאו שניהם בבת אחת