כסף נבחר חלק א ו

כשהיא בת ט"ז למ"ד נעש' גדול למפרע היכי קס"ד דלא תיפוק דהא איגלאי מלתא למפרע דזביני' לאו זביני דכי זבנה כשהיא בת ט"ז גדול' הוה ותירץ דלא אמרי' נעש' גדול למפרע אלא מאותה שעה שהביא סימני סריס וא"כ משכחת לה היכי שמכר' כשהיא בת ט"ז ולא הביא' סימני איילונית עד י"ז וא"כ נמצא שבעת המכיר' קטנ' הית' וסד"א בבגרות לא תיפוק ולפ"ז אפשר דרבינו ישעי' נמי ס"ל כראב"ד ומוקי לה כשמכר' קודם שתביא סימני איילונית. וריטב"א כ' דהכא מיירי כשמכר' כשהיא קטנ' כשהיא בת י' ומפני שלא הביא' סימנים עבדה עד ט"ז וכשהגיע לכ' ונודע שהיא איילונית נעש' גדול' למפרע ואגלאי מלתא שהי' דינה לצאת בשנת י"ב ומחצ' דהוה בוגרת ויש לאדון לשלם כל מה שנשתעבד בה מי"ב ומחצ' ומעל' עד ט"ז וכן נמי למר בר רב אשי מיירי בכהאי גוונא דסד"א דלא הוי זביני זבינא ובטל מקח ויחזירו זה לזה קמ"ל דהוי זבינא ומ"מ צריך לשלם האדון שכר פעולת' שעבד' מהבגרו' ואילך ע"כ לשון הריטב"א ונרא' מדבריו דס"ל דלא אמרי' נעש' גדול' למפרע אלא מי"ב ומחצ' ולמעל'. ולא ידעתי מנא לי' הא דהא מפשט' דלישנ' דפ' הערל דאמרי' מקטנות' יצתה לבגר משמע שבימי הנערות הוי בוגרת וכן נרא' מדברי רש"י שם וצ"ע. ונרא' לי דראב"ד ג"כ מוד' לדינא דריטב"א ואם מכר' כשהיא בת ט"ז ובי"ז הביא' סימני איילונית דצריך לשלם האדון שכר פעולת' מי"ז עד כ' כיון דאיגלאי מלתא למפרע דבי"ז הוי בוגרת והית' ראוי' לצאת עכ"ל מש"ל. ושער המלך פ"ב דאישות מיישב דעת רש"י שהכריחו לזה משום דמשמע דסוגי' דהתם אזלא כשמואל דדחיק לשנויי דהאי תנא סבר כר"מ בחדא וכו' והשת' אליבא דרב דנעש' גדול למפרע ע"כ רבנן דס"ל דאיילוני' יש לה קנס היינו דוקא בימי קטנות' דהיינו עד י"ב וי"א אבל מימי נערו' ומעל' היא בוגרת למפרע וכמ"ש רש"י יבמות פ' וא"כ אמאי לא משני תלמוד' דסיפ' דקתני איילונית אין לה קנס מיירי מימי נערו' ולמעל' ואשמעינן בריית' דנעשית גדול' למפרע ולעולם בימי קטנות' יש לה קנס אלא ודאי משמע דסתמ' דתלמוד' אזל אליבי' דשמואל דלשמואל לעולם יש לה קנס עכ"ל. פסק [ד.] בדין הראשון של חליצת מעוברת פסק הרמב"ם פ"א הלכ' כ' מיבום כריש לקיש. וכ"כ ש"ע אה"ע סי' קס"ד סעי' כ'. ובפלוגתא דרב ושמואל לא נמצא בפירוש ברמב"ם איך פסק. וים של שלמה ביבמות פ' הערל סי' ל"א כ' דמדברי רמב"ם וסמ"ג שכתבו דעד כ' שנה היא קטנ'. ובהלכו' מיאון כ' דיכול' למאן עד שתדע שהיא איילוני' דהיינו קודם כ' משמע דס"ל דהלכ' כשמואל. ותמה עליהם דהא קי"ל הלכתא כרב באיסורא יע"ש. ושער המלך פ"ב הל' ג' מאישות כ' מה שהכריח מדברי רבינו וכו' אינו שהרי בטור מבואר דפוסק כרב ממה שהביא בח"מ סי' רל"ה סברת רמ"ה ולא חלק עליו ואלו בהלכו' מיאון סי' קנ"ה כ' דכל שלא הביא' ב' שערו' יכול' למאן עד כ' שנה ואפי' נולדו לה סימני איילונית ולפי דבריו נמצאו דברי הטור סותרים וע' בספר בית שמואל סי' הנזכר (כוונתו למ"ש שם אהא דכ' רמ"א דנעש' גדול' למפרע. וא"ת א"כ איך ממאנת ומותרת לאחר ליחוש שמא ימצאו בה סימני איילונית והרי היא גדול' למפרע אע"ג דלא חיישינן למיעוטא שמא איילונית דקי"ל כחכמים ולא כר"מ מ"מ הכא דניכר ריעותא דלא הביא' ב' שערו' ומכ"שכ כשנולדו לה סימני איילונית למה תמאן. ובדריש' תי' דאיירי דלא בא עלי' הראשון אחר י"ב שנה אז לא הוי קידושי' דאורייתא מש"ה לא חיישינן וכו' אי נמי י"ל לפמ"ש בסי' מ"ד איילונית לכמה פוסקים א"צ גט אלא מדרבנן ולתוס' ורא"ש ודאי איילוני' א"צ גט כלל אלא ספק איילוני' היינו שאין ניכר הסימנים בה היטיב. נמצא להפוסקים אף בבא עלי' אחר יב"ש אינו אלא ספק דרבנן ולתוס' ורא"ש אין חשש כלל דאם נמצא בה סימני איילוני' א"כ א"צ גט ואם לא ימצא בה א"כ היא קטנ' ולדעת הרמב"ם שכ' בפ"ד איילוני' שנתקדש' ה"ז קדושין גמורין משמע קדושין דאורייתא וכו' מיהו בסימן הנ"ל כתבתי ע"כ לא כ' דהוי קדושין אלא בהכיר בה וכו' אבל לפי לשון המחבר שם דמשמע אפי' לא הכיר בה איירי קשה כנ"ל עכ"ל ב"ש שם) אלא שאני תמיה על הטור דבסי' קע"ז השיג על רבינו שכ' דאיילוני' אין לה קנס וז"ל ולא נהירא שהרי הוא פסק כרבנן דקטנ' יש לה קנס ואיילוני' דינה כקטנ' עד שתהי' בת כ' ומשם ואילך דינה כבוגרת ע"כ והוא תימא שסותר למ"ש בח"מ סי' רל"ה בשם רמ"ה בסתם וצ"ע עכ"ל שער המלך. ומדברי ראב"ד בפ"א מהל' נער' הל' ט' שכ' וז"ל גם זה טעו' שאיילוני' לדברי חכמי' יש לה קנס עד שתהי' בת כ' שמקטנות' יצאה לבגרו' עכ"ל הנה מבואר דס"ל כשמואל דלרב איילוני' מימי נער' ואילך אין לה קנס. [ה.] ובטור ובש"ע ח"מ סי' רל"ה סעיף י"ב בשם רמ"ה פסק מכר קודם שנתברר שהוא גדול כגון קודם כ' ולא הביא ב' שערו' ולא נולדו לו סימני סריס ולאחר זמן הביא ב' שערו' שעתה נתברר שעכשיו הגדיל אין מכירתו כלום. אבל בסימני סריס בבן כ' נעש' גדול למפרע מבן י"ג שנה ויום א' לפי שעתה נתברר שהוא סריס ממעי אמו ומה שלא הביא ב' שערו' הי' בסבת זה ואגלאי מלתא דמבן י"ג ויום א' גדול הי' וממכרו קיים. עכ"ל. [ו.] ובש"ע אה"ע סי' קנ"ה כ' עד מתי הקטנ' ממאנת עד שתביא ב' שערו' אחר י"ב שנה וכו' וכל זמן שלא הביא' כו' חשוב' כקטנ' אפי' נולדו לה סימני איילונית אבל אם היא בת כ' ונולדו לה סימני איילוני' חשוב' כגדול'. (למפרע מזמן שהית' בת י"ב וכו'. רמ"א). [ז.] כ' הרמב"ם פי"ז מאישות הל' י"ב האומר לאשה הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר ל' יום ובא אחר וקדש' בתוך הל' יום ה"ז מקודשת מספק לשניהם לפיכך שניהם נותנין גט בין בתוך הל' יום בין לאחר ל' יום עכ"ל. וכ' מש"ל פ"ו הל' ג' מגירושין שמוכח מדבריו שאע"פ דאכתי לא חלו הקדושין מצי לגרש תוך זמן והיינו טעמא משום דכיון דלכשיבא הזמן איגלאי מילתא למפרע דבשעת כתיבת הגט הית' מקודשת חלו הגירושין. וכ"כ רשב"א בתשוב' סימן תש"ז דלמ"ד תנאי הוי יכול לגרש תוך זמן ולא דמי לההיא דאשה דעלמא דאינו גט דשאני הכא דאגלאי מלתא למפרע דבאותה שעה מקודשת וכו'. אלא דלבסוף הסכימ' דעת הרשב"א לומר דאינו יכול לגרש תוך זמן והביא ראי' מדאמר שמואל לאחר ל' יום גמרי קדושי ראשון ומאי גמרי הא אין כאן גמר אלא גלוי מלתא וכו' אלא משמע דאם יגיע זמן הל' קאמר דמקודשת מעכשיו ויגמרו הל' יום ולפיכך א"א לכתוב לה גט עד ל"י דאין גט אלא לאחר גמר הקדושין עכ"ל רשב"א. והנה נסתפק מש"ל בשאר תנאים כגון באומר לאשה ע"מ שתעשי דבר זה מי אמרינן דיכול לגרש תוך זמן או לא דע"כ לא קאמר רבינו וכו' דיכול היינו בתנאי דממילא וכן נמי בשאר תנאים שהן בשב וא"ת אבל בתנאי דקום ועשה אפשר דלא מהני כתיבת הגט קודם קיום התנאי משום דבשעת כתיבה הוי מחוסר מעש'. וכן יש להסתפק כפי הסכמת רשב"א דאינו יכול לגרש בתוך ל' יום. משום דלפי מה שכ' רשב"א דה"ט דלא נגמרו הקדושין עד ל' יום ואפי' אי תנאה הוי. בשאר תנאים אפשר דלא אמרינן הכי. ובסוף דבריו כ' אי מדמינן גט לחליצ' ספק זה תלוי בפלוגתא דרבוותא שלדעת תוס' גבי החולץ למעוברת דכל דבר שאינו יכול להתברר עכשיו וכו' לא אמרינן אגלאי מלתא למפרע א"כ בכל מקדש על תנאי אין יכול לגרש קודם קיום התנאי ולפירוש הנמוקי