כסף נבחר חלק א נח

מחילה הוא דאי לא נהי דס"ל לר' יוסי אסמכתא קניא האיך יגבה זה כל השטר והלא כבר נמחל מקצת שעבודו ושוב אינו חוזר וגובה אלא ודאי מתחלה כך התנה אם לא נתתי לך השאר וכו' לא יהיו המעות האלו פרעון אלא מתנה ואפ"ה אמר ר' יהודה לא יתן אלמא אפי' גבי מתנה ומחילה לא קני אלא ה"פ לבטלן זכוותי' שהוא מודה שאם לא יבא לאותו זמן שראיותיו בטלות כלומר שהם שקר עכ"ל. [ולפי מה שפי' הרא"ש הכא בפירוש הראשון הא דאמר ר' יוסי יגבה כל חובו היינו מבני חרי אבל ממשעבדי לא שכבר נמחל שעבודו על חצי חוב ואפי' חצי שלא נפרע לא יגבה ממשעבדי דחיישינן שמא יגבה חצי שכבר פרע וכו' לא ק' ארמב"ם מידי. דמצי נמי לפרש כמו הרא"ש וא"כ אין הפי' מטעם שמוחל לו מה שנתן אלא שמחייב את עצמו לפרוע עוד הפעם]. עוד כ' הר"ן על הא דקאמר והוא דקני מיניה וכו' והא דאמר ב"מ (ס"ו) דבמעכשיו ליכא אסמכתא וקנין סודר ע"כ מעכשיו דהא הדר סודר למריה ול"ל ב"ד חשוב תירץ ר"ת דכי אמר מעכשיו מבטל אסמכתא ה"מ ההיא דממשכן לו בית וכו' שמסר לו שדהו אבל הכא שלא מסר לו ליד מי שהתנה עמו צריך קנין ובית דין חשוב, וכן הדין בכול' אסמכתא בעלמא דכל שאין מוסר ליד חברו אין מעכשיו מועיל אלא קנין ובית דין חשוב. ואין נ"ל וכו' אלא אין הכי נמי אם אמר מעכשיו וקנו מיניה מהני אלא הכא הכי קאמר והוא דקני מיני' כלומר דלא תימא כיון דאמר לבטלן שהוא מודה שאם לא בא לאותו זמן ראייתיו בטלות לא צריך קנין משום דהודאה בב"ד היא וכו' דלית' דאלו הודה כן בלא שום תנאי ה"נ אבל כיון שתלה באם אין כאן הודאה גמורה הלכך אפי' אמר מעכשיו לא מהני דאפי' תימא כיון דאיכא מעכשיו ליכא אסמכתא אפ"ה במה יקנה הלה שיבטלו זכיותיו הלכך בעי קנין כי היכי דלקני חבריה ואין ה"נ דאי אמר מעכשיו וקנו מיניה לא בעי ב"ד חשוב דבקנין קני חבריה ובמעכשיו מסלק אסמכת' אלא כיון דבב"ד עסקינן אשמעינן דינא אחרינ' דכל דהוי בית דין חשיב לא צריך מעכשיו דאנן סהדי דלא מחייך בבי דינא וכמ"ד בפי' מעכשיו דמי דכיון דבבית דין חשוב הוא מאי דאמר ליבטלן כהודאה גמורה משוינן לי'. ונמצא לפי זה שאין אנו צריכין כאן להפקעת ממון ולא נשתנה דינו משאר דיני אסמכתא עכ"ל. ורא"ש בפסקיו כתב יש מפרשים הא דאמר וקנו מיניה בב"ד חשוב קאי אההי' דר' הונא דאתפס זכוותי' אבל אסמכתא דעלמ' לא קני' ודייקי מדקבעי לה הש"ס הכא. ולאו ראי' הוא אלא מיירי בכל אסמכתות וכו' ולא קני אסמכת' אפילו בקנין ומעכשיו אלא בב"ח דהא כל קנין כמעכשיו וכו' ובית דין חשוב אומר רבינו מאיר הני דגמירי דיני אסמכתא וידעי דלא קני אלא מכח הפקר בית דין עכ"ל. ובבתר' כתב הרא"ש בשם הרי"ף וקאמר גאון דהאי דינא ליתא אלא במתפיס זכוותיה בלבד ומסתבר כוותי' ותוס' פסקו דאפי' בלא מתפיס זכוותיה קני' אסמכת' בבית דין חשוב והכי נהגו עלמ' עכ"ל. לכאורה נר' מלשונו דלרי"ף וגאון לא מהני אפי' קנו ומעכשיו דבטול אסמכת' ליתא אלא במתפס זכוותיה אמנם בתשו' הרא"ש משמע שהוא מפרש דברי הגאון כמו שפי' רשב"א ור"ן ורמב"ן דלא מהני ב"ד חשוב אלא במתפיס אבל בשאר אסמכתות אין) בית דין חשוב לא מעלה ולא מוריד ועיין בית יוסף סי' ר"ז דמפרש כן]:

[ג.] בב"מ ס"ה ב'. מתני' הלוהו על שדהו ואמר אם אי אתה נותן מכאן ועד ג' שנים הרי הוא שלי הרי הוא שלו וכו'. גמ'] אמר רב הונא בשעת מתן מעות (התנה) קנה הכל לאחר מתן מעות לא קנה אלא כנגד מעותיו. ור' נחמן אמר אפי' לאחר מתן מעות קנה הכל עבד ר' נחמן עובד' גבי ריש גלותא כשמעתי' קרעי' רב יהודה לשטרא א"ל ריש גלות' ר"י קרע לשטרך א"ל דרדקי קרעי' (בתמיה) גברא רבא קרעי חזי ביה טעמי' וקרעי' איכא דאמרי א"ל דרדקי' קרעי' דכ"ע לגבי דידי בדינא דרדקי נינהו הדר אמר ר' נחמן אפי' בשעת מתן מעות לא קנה ולא כלום איתבי' רבא לר' נחמן אם אי אתה נותן לי וכו' א"ל אני אומר (הייתי רגיל לומר קנה הכל) אסמכת' קני' ומניומי אמר אסמכת' לא קניא (והחזירני מדברי והא אסמכת' היא הבטחה בעלמ' לסמוך על דבריו שאם לא ימלא דבריו יתן לו שוה מאתים במנה) ולמניומי קשי' מתני' איבע"א מתני' ר' יוסי איבע"א דאמר ליה קני מעכשיו וכו'. כ' תוס' ובלא מניומי נמי קבלה מרבה בר אבוה דלא קניא כדאית' בנדרים. ועוד מאי פריך בנדרים מר' נחמן ארב הונא הא רב הונא פליג עליה ומפרש ר"י דהכא קני טפי מבעלמ' שבתחלת המשכנתא הוי קצת כעין מקח שמקנה לו כל הקרקע להשתעבד לו בתורת משכון וגם עשה לו טובה בהלואה הלכך כשמתרצה לו וכו' יש בדעתו לקיים ולא להסמיכו על דבריו אמר כן אלא בדעתו להקנות לו לר' הונא כדאית ליה ולר' נחמן מקמי' דהדר ביה כדאית ליה ומשום דעדיפ' הך אסמכתא משאר אסמכתות אתי שפיר נמי למניומי דמהני הכא מעכשיו בלא בית דין חשוב. ובנדרים אמרי' דצריך ב"ד חשוב אלמ' בשאר אסמכתות לא מהני מעכשיו ומיהו קנס שעושין בשעת השידוכין מהני אפילו לא קנו בבית דין חשוב מידי דהוי אסיטומת' כיון שנוהגין בו העולם ועוד דבדין הוא להתחייב כל החוזר בו כיון שמבייש את חברו. וכן אם קיבל עליו המלמד בשעה שהשכירו קנס אם יחזור בו ולא נמצא מלמד אחר מזומן אין זה אסמכת' דלא חשיב גזים כיון שמפסידו והוי כמו אשלם במיטבא. וא"ת דבנדרים פריך מר' נחמן אר' הונא טפי הוי ליה למפרך דר' הונא אדר' הונא דאמר לאחר מתן מעות לא קנה אע"פ דתפיס ליה. וי"ל דתפיסה דהכא דהוי בקרקע לא חשיב כאתפיס דהתם דהוי במטלטלים. ור"ת תירץ אקושי' דלעיל דהכי קני משום דתפיס מלוה גופיה ולעיל (מ"ח) דלא קני מוכר הערבון אע"ג דתפיס לי' היינו משום דלא קני הלוקח כפלים דאיהו לא תפיס עכ"ל. אמר ר"פ אע"ג דאמור רבנן אסמכת' לא קני' אפותיקו הוי למגבי מיני' (קונה בה כנגד מעותיו ואם בא לפרוע מעות לאחר זמן לא יקבלם) א"ל מי קאמר לי' קני לגוביינ' א"ל מר זוטרא ואי אמר ליה קני לגוביינ' סוף סוף אסמכת' הוא. אלא אפותיקו דקאמר ר"פ דא"ל לא יהא לך פרעון אלא מזו (אף בתוך ג' שנים) רב בר שבא הוי מסיק בי' רב כהנא זוזי אמר לי' אי לא פרענ' לך ליום פלוני גבי מהא חמרא. סבר ר"פ למימר כי אמרי' אסמכת' לא קני' הני מילי בארע' דלא לזבוני קיימ' אבל חמר' כיון דלזבוני קיימ' כזוזי דמי. א"ל ר"ה בריה דר"י הכי אמרי' משמיה דרבה כל דאי לא קני:

[ד.] בב"מ דף מ"ח אתמר ערבון רב אמר כנגדו הוא קונ' מקצת המעות נתן לו על פיסוק מרובה אי מכירת קרקע שנקנית בכסף קונה קנין גמור ואי מכירות מטלטלין קונה כנגדו להתחייב במי שפרע) ור' יוחנן אמר כנגד כולו הוא קונה מיתבי הנותן ערבון לחברו (לא דמי לההיא דלעיל דזה אינו פריעת מקצת מעות אלא משכון לקנוס את החוזר בו) ואמר לו אם אני חוזר בי ערבוני מחול לך והלה אומר אם אני חוזר בי אכפול לך ערבונך נתקיימו התנאים דברי ר' יוסי. ר' יוסי לטעמיה דאמר אסמכת' קני' ר' יהודה אומר דיו שיקנה כנגד הערבון (לא זה ימחול ולא זה יכפול אלא לא זה ולא זה יכולין לחזור מלקיים מן המכירה כנגד הערבון וחוזרין על השאר) אמר ר"ש בן גמליאל במה דברים אמורים בזמן שאמר לו ערבוני יקון (ולא נתנו בתורת תחלת פרעון אלא בתורת שערבון זה יקנה הכל והא לאו מילת'. אמרי' שאינו קונה אלא כנגד ערבונו) אבל מכר לו בית או שדה באלף זוז ופרע לו מהם חמש מאות קנה ומחזיר