כסף נבחר חלק א מג

אית' בירושלמי דבשל' אוכל נבלה ואכל מודה ריב"ב דפטור וכו' והשת' גרס דברי וכו' וה"פ לקיים מצוה פטור דהיינו שלא אוכל נבלות ויש מקום שבדין חייב כגון לישב בסוכה דברי ריב"ב. ועוד כ' תו' בד"ה מצוה שמושבע וכו' תימ' מהאי טעמ' נמי אמאי אין אחע"א ואי משום דילפינן מומתו בו כי יחללוהו וכו' וילפינן מיניה דכהן טמא שאכל תרומה טמאה פטור א"כ היכי עביד ק"ו נימ' אחע"א יוכיח עכ"ל. [כו.] נדרים דף ח' אמר רב גידל אמר רב מנין שנשבעין לקיים המצוה שנא' נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי וכו' והלא מושבע ועומד הוא (דקס"ד דרב גידל אתא לאשמעינן ששבועה חלה על דבר מצוה ומש"ה פריך וכו' דהא מוכח בשבועו' (כ"ז) דהא דכתיב להרע וכו' בדבר הרשות וכי תימא ה"מ בקרבן אבל בל יחל איכ' וכו' א"כ מה נשבעתי ואקיימה הכי הוי לי' למימר דנהי דאמעט מקרבן לא אמעט מבל יחל וכו'. ר"ן) אלא הא קמ"ל דשרי לי' לאינש לזרוזי נפשיה. ואמר רב גידל אמר רב האומר אשכים ואשנה פרק זה נדר גדול נדר וכו' והלא מושבע ועומד ואין שבועה חלה על שבועה אע"ג דנדרים חלין ע"ד מצוה היינו בנדר גמור שמתפיס בדבר האסור אבל נדר כי האי דדמי לצדקה ליכ' רבוי דיחול על דבר מצוה וגמרי' משבועה דאינה חלה א"נ הא דנדרים חלין על דבר מצוה היינו ביטול מצוה כגון קונם ישיבת סוכה אבל אם אסר נבלה עליו בקונם לא חייל דאין אחע"א ה"ה אם נדר לקיים לא חל. הרא"ש) הא קמ"ל כיון דאי בעי פטר נפשיה בק"ש שחרית וערבית מש"ה חייל שבועה עלי' (מכאן ראי' למה שכתבתי בשבועת שתים בתר' דכל מידי דאתי מדרש' אע"פ שהוא מן התורה כיון דלית' מפורש בקר' בהדי' שבועה חלה עליו והכ' ה"ק כיון דאי בעי פטר ממאי דכתיב בהדי' בשכבך ובקומך מש"ה חלה שבועה לגמרי אפי' לקרבן. ר"ן). [כז.] נדרים דף י"ו מתני' זה חומר בשבועות מבנדרים וחומר בנדרים מבשבועות כיצד אמר קונם סוכה שאני עושה לולב שאני נוטל תפילין שאני מניח בנדרים אסור בשבועות מותר שאין נשבעין לעבור על המצות. [גמ'[ אמר רב גידל אמר שמואל מנין שאין נשבעין לעבור וכו' ת"ל לא יחל דברו אבל מיחל הוא חפצי שמים (שאם נדר לעבור על המצוה מחלי לאותה שבועה דמושבע ועומד לקיימה ואין שבועה חלה עליו) מ"ש נדר דכתיב כי ידור נדר לה' לא יחל דברו שבועה נמי הא כתי' השבע שבועה לה' (דלה' קאי נמי אהשבע שבועה) אלא אמר רבא הא דאמר ישיבת סוכה עלי והא דאמר שבועה שלא אשב בסוכה (דבישיבת סוכה עלי קאסר חפצא עלי' ובשבוע' קאסר נפש' מן חפצא והא לא מצי למעבד דמשועבד הוא למצוה ולהכי לא חייל שבועה כלו' סבר' הוא דלה' לא קאי אשבוע' אלא אכי ידור נדר) והא מהכ' נפק' מהתם נפק' דתני' יכול נשבע לבטל המצוה ולא ביטל יהא חייב ת"ל להרע או להיטב וכו' חד קרא למפטרי' מקרבן וחד למפטריה מן לאו דשבועה. [כח.] נדרים י"ז מתני' יש נדר בתוך נדר ואין שבועה בתוך שבועה כיצד אמר הריני נזיר אם אוכל הריני נזיר אם אוכל ואכל חייב על כל אחת ואחת (חייב לנהוג נזירות על כל קבלה וקבלה) שבועה שלא אוכל שבועה שלא אוכל ואכל אינו חייב אלא אחת. [גמ'] אמר רב הונ' לא שנו אלא דאמר הריני נזיר היום הריני נזיר למחר דמגו דקא מתוסף יומ' יתירה חייל' נזירות על נזירות (דכי אמר הריני נזיר קיבל עליו נזירות ל' יום וכי אמר הריני נזיר למחר משמע הריני נזיר שלשים יום ואחד ואין נזירות ליום א' הלכך חל נזירות על נזירות והוי נזיר ל' יום אחרים) אבל אמר הריני נזיר היום אין חלה נזירו' על נזירות (וקר' דנזיר להזיר מיירי שקיבל ב' נזירות בבת אחת וקמ"ל דב' נזירות חלוקין הן ועל כל ל' מגלח ומבי' קרבן ואי לאו קרא הוי אמינ' שימנה ס' יום כאחת. כ"כ ר"ן לקמן דף י"ח) ושמואל אמר אפי' אמר הריני נזיר היום וכו' חלה נזירות עלי' (דמשמע לי' מנזיר להזיר נפק' לן כי האי גוונ'). וע' תו' שבועות כ"ה שכ' בנדרים נפק' לן. מדכתיב נדר לה'. ובנזיר (ה') דרשינן מיין ושכר לאסור יין מצוה כיין רשות ותימ' תרי קראי למה לי הא אתקוש נדרים ונזירות להדדי כדאמר נדרים (ג'). וי"ל צריכי. דנזירות אוסר כל יין עליו הלכך חייל איין מצוה כו' אבל הנדרים שאין אוסר עליו אלא המצוה כגון סוכה ושופר וכו' אימ' דלא חייל. ואי כתיב נדרים הוי אמינ' לפי שאוסר המצוה עליו אבל בנזיר שאוסר עצמו על היין לא חייל דנדרים גופייהו כשאוסר עצמו על הסוכה לא חייל. עכ"ל וכ' הר"ן יש נדר בתוך נדר פי' וז"ל. מפרש בגמ' דאם אוכל לאו דוק' דה"ה נמי אם אמר הריני נזיר הריני נזיר דחייב על כל אחת ואחת אלא איידי דתני גבי שבועה שלא אוכל תני נמי גבי נזיר אם אוכל. וחייב על כל א' וא' דאמרי' לומר דחייב לנהוג נזירות על כל קבלה וקבלה וכי אמר הריני נזיר. הריני נזיר. דחייב שתי נזירות ומונה שלשים יום ומבי' קרבן וחוזר ומונה שלשים ומבי' קרבן ונפק' לן בגמ' מנזיר להזיר שהנזירות חל על נזירות וקרי לי' להאי גוונ' נדר בתוך נדר לפי שהנזירות שניי' היא חלה בתוך זמן הראשונה אלא שאי אפשר לו שימנה אותה עד שימנה את הראשונ' דאם אית' דלא חייל' בשעת נדרו האיך תחול לאחר מכאן והרי אינו נודר באותו זמן וכיון דלא חייל' השת' לא חייל' נמי בתר זימנ' אלא ודאי מהשת' הוא דחייל' ומשום הכי קתני יש נדר בתוך נדר וכו'. שבועה שלא אוכל וכו' כלו' בשבועות לא משכחת תרי חיוב' לא ללקות שתים באכילה אחת דמכיון שאמר שבועה שלא אוכל ככר זה הוי לי' מושבע ועומד ותו לא חייל' עלי' שבועה שניי'. ולא למנות שתים ג"כ דלא משכחת לה מה שאין כן בנזירות דנהי דאינו לוקה שתים על אכילה אחת מ"מ משכחת בה תרי חיובי בשכפל נדרו שתי פעמים דהיינו למנות שתים מה שאין כן בשבועות. עכ"ל הר"ן. (ועיין נדרים י"ח דאמר רבא אהא דאין שבועה בתוך שבועה אם נשאל על הראשונה (שבא לפני החכם ושאל על שבועה הראשונה והתיר') שניי' חלה עליו ממאי מדלא קתני [במתני'] אינו אלא אחת וקתני אינו חייב אלא אחת רווח' הוא דלית לה כי מתשיל על חברתה חייל' וכו' ע"ש). ועוד כ' הר"ן. קצת מפרשים הא דנדר בתוך נדר לחייבו ב' על אכילה אחת קאמר שהאו' קונם ככר זה עלי קונם ככר זה עלי חייב שנים. ומי שנשבע שתי פעמים שלא יאכל ככר זה אינו חייב אלא אחד. ורב הונ' סביר' לי' דנדר חל על נדר בכולל מה שא"כ בשבוע' אפי' בכולל לא חייל אבל בלא כולל אפי' בנדרים לא חל נדר על נדר וכ' והשמיע' עולה לפירוש זה בדוחק אלא פירושה קמא עיקר הלכך נקטינן כי היכי דאין שבועה חל על שבועה לחייבו ב' כך אין נדר חל על נדר וכו' מיהו להא מלת' עדיפי נדרים משבועות שנדרים חלין על שבועות שאם נשבע שיאכל ככר זה ואח"כ אסרו עליו בקונם אסור לאכלו כדאמרי' קונם סוכה וכו' ובודאי כי היכי דחל על מצוה חל נמי אשבוע' שמצוה ושבוע' שתיהן איסור גבר' וחייל עלי' איסור חפצא דנדרים לבטל בשב ואל תעשה. ואפשר ג"כ שכשם שנדר חל על שבועה לבטלה כך חל לקיימה שהנשבע שלא יאכל ככר זו וחזר ואסרו בקונם ואכלו חייב ב' וכן בדין אם לבטל הן חלין לקיים לא כ"ש. ומההוא טעמ' גופ' דכתיבנ' דכיון דשבועות ליתנהו אלא איסור גבר' כי אמר קונם מתוסף בי' איסור חפצא. אבל אין השבועות חלין על נדרים לא לבטל ולא לקיים שאם אסר על עצמו ככר וחזר ונשבע עליו שיאכלנו פשיט' שאינו רשאי לאכלו וכן נמי אם נשבע עליו שלא יאכלנו אינו עובר משום בל יחל [דנדר] וליכ' למימר דכי היכ' דאיסור חפצא דנדרים חייל אאיסור גבר' דשבועות ה"נ איסור גבר' דשבועות ליחול אאיסור חפצא דנדרים משום דבנדרי' כי היכי