כסף נבחר חלק א לז

איסור חל איסור לית לי' איסור מוסיף אית לי' אלמנ' אסורה לכה"ג ושרי' לכהן הדיוט הוי לה גרושה מגו דאתוסף איסור' לגבי כהן הדיוט אתוסף נמי וכו' ועדיין שרי' למיכל בתרומ' הוי לה חללה מגו דאתוסף איסור' למיכל בתרומה איתוסף איסור' לגבי כה"ג. אלא זונה מאי איסור מוסיף אית בה אמר דב חנא בר רב קטינ' הואיל ושם זנות פוסל בישראל (הואיל ושם זנות פוסל אפי' בישראל כגון אם זינתה תחתיו נאסרה על בעלה הכ' נמי ואע"ג דהא זנות לאו תחת בעלה היא מיהו שם זנות אשכחן בי' מוסיף בעלמ'). תני תנא קמי' דרב ששת כל שהוא ביקח הרי הוא בלא יקח כל שאינו ביקח אינו בלא יקח פרט לכ"ג שבא על אחותו אלמנה אינו לוקה משום כהונה אלא משום אחותו) א"ל דאמר לך מני ר"ש הוא דאמר אין איסור חל על איסור דתני' ר"ש אומר האוכל נבלה ביום הכפורים פטור (פטור מכרת דלא אתי איסור יה"כ ומיחל אאיסור נבלה דקדים (אם נתנבלה מערב י"הכ הרי קדים איסור נבלה ואם נתנבלה בי"הכ אפ"ה אסורה היתה עליו מבערב משום אבר מן החי) דאי רבנן הא אמרי אחע"א. אפי' תימ' רבנן כי אמרי רבנן אחע"א ה"מ איסור חמור על איסור קל (י"הכ שהו' בכרת על נבלה שהו' בלאו) אבל איסור קל על חמור לא חייל. איכ' דאמרי הא מני רבנן דאמרי אחע"א וכי אמרי רבנן וכו' ה"מ חמור על קל אבל קל על חמור לא חייל (הלכך אצטרך להו למילף דלא ליחול איסור אלמנה אאחותו דאיסור קל על חמור לא חייל (דאי ר"ש השת' איסור חמור על קל לא חייל. קל על חמור מבעי'. מהו דתימ' אסור כהונה שאני (שריבה בהן הכתוב מצות יתרות הלכך אפי' קל על חמור ליחול) קמ"ל. כ' תוס' תימ' דילמ' ר"ש אית לי' מוסיף והאי מוסיף הוא שהרי מעיקר' הי' איסור משום אחותו וכשנתאלמנה אתוסף בה איסור אלמנה דהוי מוסיף לגבי משוח מלחמה י"ל דאיכ' בריית' אחרת דר"ש אפי' מוסיף ל"ל. אי נמי הכי מייתי כיון דר"ש ל"ל איסור חע"א חמור על קל הכי אית לן למימר דל"ל מוסיף בקל על חמור עכ"ל. כ' ריטב"א (על מה שפי' רש"י אפי' נתנבלה בי"הכ וכ' משום דקדים לי' איסור אבר מ"ה וכו') קשה כשנתנבלה ביה"כ ופקע ממנה איסור אבר אמאי לא חיילי כי הדדי איסור נבלה ויה"כ דמודה ר"ש בב"א. ויש שפרשו דמשום הכי פטור מי"הכ ולא חייל אחתיכה זו שנתנבלה ביה"כ באיסור בת אחת משום דאיסור נבלה קודם בה לאיסור י"הכ ולא הוה איסור ב"א דנבלה שיעור' בכזית וי"הכ שיעורו בככותבת. ולא נר' דאנן לא לחיובי' לאוכל אתינן אלא לדון באיסורין האיך חלין וחתיכה שיש בה כותבת הרי קדים וחייל בי' איסור י"הכ כשם שחל איסור נבל' על כזית שבו ואין אחד מהם קודם לחברו וזה פשוט מאוד. והראב"ד פירש דלעולם קדים איסור נבלה לאיסור י"הכ שאין דנין בענין זה בחתיכה זו עצמה אלא בחתיכה כיוצ' בה והאי גבר' משעה שנעשה גדול קודם י"הכ נתחייב באיסור נבלה דאע"ג דעדיין לא נתנבלה בהמה זו הא איכ' כמה נבלות בעלמ' דמתסר בהו ולא חל עליו איסור י"הכ עד עכשיו שהרי לא הי' שם י"הכ בעולם משנעשה גדול עד עכשיו כדאמרי' ביבמות בזר ששימש בשבת שחייב ב' באיסור ב"א כגון דאייתי ב' שערות ונעשה גדול בשבת דההי' שעת' חייל עלי' חיוב מצות ואשתכח דחייל עלי' איסור שבת ואיסו' זרות כאחד הלכך אע"פ שחל שבת קודם שיבא איסור זרות לעולם אנן בתר זמן דחיילי עלי' איסורו אזלינן. וכן פירש הוא ז"ל בזר שאכל מליקה חייב ב' בב"א משום דכבר נעשה גדול קודם לכן וחלו עליו כאחת איסו' זרות ונבלות מאותה שעה ואע"ג שלא נמלק עוף זה עדיין הא כמה נבלות וכמה קדשים דמתסר בהו עכ"ל הראב"ד ואין זה נכון כלל דלעולם בכל האיסורין שעל ידי מעשה אין הולכין ואין דנין בענין חלות האיסורין אחר איסורין דעלמ' כיוצ' בחתיכה זו ולומר התחייב בזו משעה שנעשה גדול אלא אחר חתיכה זו שנתקל בה דנין מאימתי חל עליה האיסור דאלת"ה מצינו דאיסו' דוחה איסור ואנן לא אמרי' אלא אין אחע"א. וראי' לדבר מדאמרי' חמותו ונעשית א"א נדון בחמותו בשרפה משום דאיסור חמותו קדים באשה זו לאיסור א"א ואם אית' דאזלינן בתר נשים דעלמ' הוי לן למימר שיהא נדון בא"א דהא משעה שנעשה גדול חייל עלי' איסור א"א גבי נשים נשואות דעלמ'. ואיסור חמות לא חייל עלי' עד שנעשית חמותו אלא ודאי דלא אמרי' הכי שאם אתה אומר כן נמצ' איסור דוחה איסור דהאי גבר' כיון שנעשה חמותו קם עלי' באיסור חמותו ואם אתה אומר דהשת' דנעשית א"א נידון בחנק נמצ' איסור דוחה איסור והא לא אפשר דאיסור שבו היכן הלך כדאמרי' פ' גיד הנשה משום דאקדשיה פקע איסור גיד מיני' ועוד אמאי צריך לאוקמי בפ' גיד הנשה דמתני' בולדות קדשים וקסבר ממעי אמן קדושים ונוהג בשליל וכו' בלאו הכי נימ' דאע"ג דאיסו' גיד בזה קדים למוקדשין מ"מ כיון שנעשה גדול חיילי עלי' גיד ואיסור מוקדשין כאחת דהא איכ' בעלמ' כמה גידין וכמה מוקדשין כמו בזר שאכל מליקה וכו' אלא ודאי לעולם בחתיכה זו דנין וכו' תדע דלמ"ד אחע"א כאחת שבת והוא י"הכ חייב שתים ואמאי נימ' דאיסור שבת קדים בשבתות דעלמ' קודם י"הכ זה ולחייב משום שבת לחוד אלא ודאי דהא לית' (ולי' נר' דאין קושי' מכאן דהא כל שבת ושבת הלך לז ובעת ההיא קודם שב י"הכ לא הי' שבת בעולם) לפיכך י"ל האוכל נבלה בי"הכ פטור שהו' פטור מן האחרון שאם נתנבלה מערב יה"כ פטור מי"הכ וחייב משום נבלה דקדים ואם נתנבל' בי"הכ מעיקר' חייל עלי' איסור י"הכ ולא חייל עלי' השת' איסור נבלה וחייב משום י"הכ ופטור משום נבלה. ורבנן מודו בנתנבלה בי"הכ ופליגי עלי' בנתנבלה מעי"הכ דקא סברי דאתי איסור יה"כ וחייב בכולל בחמור על קל. ודאמרי' בנתנבלה בי"הכ חייל עליה איסור י"הכ ולא מדחו משום אבר מ"ה אפי' לר"ש משכחת לה בנולד' בהמה זו בי"הכ עצמה דחייל י"הכ ואבר אהדדי וכשמתה פקע איסור אבר ואשתאר איסור י"הכ וכו' עכ"ל הריטב"א. (ועיין רשב"א יבמות פ' ד' אחין שגם הוא הבי' דברי הראב"ד ומה שהשיב עליהן). ותוס' בפסחים דף ל"ו ובשבועות כ"ד הקשו נמי על פירש"י דהא כי פקע איסור אבר יחול איסור נבלה וי"הכ בב"א. מיהו י"ל דאיסור י"הכ לא חייל משום דאית בי' איסור שאינה זבוח דכתיב וזבחת ואכלת מה שאתה זובח אתה אוכל וכו'. ולריצב"א אין נר' פי' זה דא"כ למ"ד לאו לאברים היכי מצי חייל איסור אבר על עשה דשאינה זבוח ובחולין ק"ג אמר כגון שנטרפה עם יציאת רובה דאיסור אבר וחלב וטרפה בב"א קאתי והיכי חיילי כולם על איסור דשאינה זבוח דאפי' במעי האם קיימי באיסור זה. ומהאי טעמ' תקשי נמי למ"ד לאברים עומדת איסור אבר מ"ה היכ' משכחת לה דלא קיימי לאברים במעי האם א"כ היכי חייל על איסור שאינו זבוח (ובאיסור חלב וכן באיסור טרפה לא תקשי להו בפשיטות דהיכי משכחת וכו' די"ל דמשכחת לה איסור חלב או איסור טרפה בזבוחה דפקע לי' איסור שאינה זבוחה בשחיטתה וחלו אז איסור חלב או טרפה שהיתה לה בחייה. כ"כ מהרש"א. וכפי מה שכ' תוס' חולין צ"ה ד"ה מוקדשין קדים וז"ל. ועוד דאי אפשר לגיד להיות בענין אחר וכו'. לא קשה על אבר מ"ה מידי כיון דא"א להיות בענין אחר אלא מהא דאמרי' חולין ק"ג דאיסור חלב וטרפה נמי חלין קשה שפיר) אלא ודאי וזבחת לא אתא לאסור דבלאו הכי אסורה וקיימ' מחיים משום אבר ולאחר מיתה משום נבלה אלא בא להתיר את האיסור ופירש לך דבשחיטה שרי ולא בנחירה וכו' ובנתנבלה בעי"הכ דוק' איירי עכ"ל בשבועות. עיין תוס' חולין דף ל"ז ד"ה השת' שכ' וא"ת למאי דפריך אי אמרת נמי מסוכנת שרי' תקשי אמאי אצטריך קרא לאסור נבל'