כסף נבחר חלק א לו

[ח.] ת"ר אבר מן החי נוהג בבהמ' חיה ועוף בין טמאין ובין טהורים דברי ר' יהוד' ור' אלעזר. וחכ"א אינו נוהג אלא בטהורין. אמר ר' יוחנן ושניהם מקר' א' דרשו לא תאכל הנפש עם הבשר ר"י ור"א סברי כל שאת' מצווה על דמו אתה מצווה על אבריו (דכתיב לעיל מיני' רק חזק לבלתי אכול הדם כי הדם הוא הנפש) והני טמאין הואיל ואתה מצווה על דמן אתה מצווה על אברים וכו'. ורבנן סברי לא תאכל הנפש עם הבשר אלא בשר לחוד' כל שבשר' מותר אתה מצווה על אבריו וכו' ור"י למה לי קרא ליתי איסור אבר וליחול אאיסור טמא' שכן איסורו נוהג בבני נח. אין ה"נ וכי איצטריך קרא לר"א (דל"ל אחע"א בחמור אי לא דכתבי' קרא). כ' תוס' ד"ה ור' יהודה. פי' כדמשמע לי' גבי גיד וא"ת דילמ' מהכ' יליף. וי"ל דלא מצי למילף מהכ' דאיסור מוסיף הוא דאתוסף ביה איסור לבני נח אבל גיד לא נאסר אלא לבני יעקב ולא הוי אלא חמור עכ"ל. [ועיין בתשובת מהרמ"ע מפאנו סי' קכ"ד דכ' באבר מ"ה ליכ' למימר מוסיף מגו דאתוסף איסור לבני נח יחול איסור עלינו דהא דרשינן ראה ויתר גוים התיר להם שבע מצות וכו' ע"ש]:

[ט.] כריתות י"ג ב' מתני' יש אוכל אכיל' אחת וחייב עלי' ד' חטאות ואשם א' טמא שאכל חלב והי' נותר מן המוקדשין ביה"כ רמ"א אם היה שבת והוציאו חייב אמרו לו אינו מן השם. [גמ'] נימ' אית ליה לר"מ אחע"א. נהי דאיסור חע"א ל"ל נהי דאיסור גריד' כגון האוכל נבלת בהמ' טמאה אינו חייב משום נבלה דהיינו איסור גריד' דליכ' לא כולל ולא מוסיף] איסור כולל ואיסור מוסיף אית לי'. טהור מעיקר' לא אסור אלא בחלב הוי לי' טמא מגו דאסור בחתיכות טהורות איתוסף בי' נמי איסור' עילוי חלב. וחלב מעיקר' לא אסור אלא באכילה אקדשה מגו דאתוסף ביה איסור' דהנאה איתוסף בי' לגבי חלב (איסור הניי' היינו מוסיף דאיתוסף איסור' אחפצ') ואכתי להדיוט הוא דאסור אבל לגבוה שרי הוי נותר מגו דאיתוסף לגבי גבוה איתוסף בי' לגבי הדיוט וכו'. כ' הרמב"ם בפי' המשנה האיסורין הרבים שחלין על דבר א' אי אפשר אלא על א' מג' פנים לפי הכלל שבידינו אין אחע"א המשל כגון שיהי' בשר נבלה או בהמה טמאה או חלב שנתבשל בחלב אינו חל איסור ב"בח על הנבלה כדי שיהיה האוכל ממנו חייב שתי מלקיות אלא מלקות א' בלבד. והנני מבאר לך אלו ג' העקרים וכו' אמרו שאמתת הדין הזה שיהי' האוכל נטמ' קודם שיביא ב' שערות ואסר עליו אכילת חלב ואכילת קדשים בטומאה בשעה אחת והוי איסור בבת אחת וחייב ג"כ במעילה לפי שקודם שהית' הבהמה קדש היה אסור לאכול דמה ומותר ליהנות בו לפי שהקדש נאסר בהנאה ומגו דאתוסף איסור הנאה אתוסף נמי איסור לענין אכילה דחייב על אכילתו אשם מעיל' וזהו איסור מוסיף וכו' ונותר הוי ג"כ מוסיף ויה"כ הוי כולל. ויש במה שנשאנו עכשיו נקודה נפלאה וכו' וזה שידוע שבשר בחלב אסור בהנאה וחלב דרך משל מותר בהנא' לכשיבושל חלב עם החלב למה אינו חל איסור ב"בח על חלב והוא ההיקש בנבלה שהוא איסור מוסיף כמו שאמרנו וכו' והתשובה על זה שבב"ח נאסר בהנאה מפני שאסרו הכתוב לאכילה כמו שהקדימו שכל שאסור באכילה אסור בהנאה עד שיפרט לך הכתוב. ואין שם כתוב שאוסר אכילתו וכתוב איסור הנאתו רק שני ענינים יחד הם איסור ב"בח ולפיכך כשאנו אומרין אין אחע"א לא יחול איסור ב"בח על נבלה ולא היה אסור בהנאה אבל הוא מותר בהנאה וכו' ולא תהי' הקושי' במקומה עומדת ויהי' כמו חלבי הקדשים בשוה אלא אם אמרנו עליו שהו' אסור בהנאה כמו שאנו אומרים בקדשים והאוכל ממנו אינו חייב משום ב"בח אז היה ראוי להקשות ואין הדבר כן אלא אנו אומרין שבשר זה בחלב לא נאסר בהנאה אלא תראה המשנה אמרה בפי' שבשר בהמה טמאה מותר לבשל בחלב ומותר בהנאה וכו' עכ"ל. ובדף י"ד ב' אית' מתני' יש בא ביאה אחת וחייב עליה שש חטאת כיצד הבא על בתו חייב עליה משום בתו ואחותו אשת אחיו ואשת אחי אביו ואשת איש. ונדה. גמ'] והא ל"ל לר"מ אחע"א וכו' איסור כולל ואיסור מוסיף אית לי' כגון שבא על אמו והוליד בת דאיסור בתו ואחותו בהדדי קאתי נשאת לאחיו מגו דאתוסף איסור לגבי אחין אתוסף לגבי דידי' נשאת לאחי אביו מגו דאתוסף לגבי שאר אחי אביו וכו' הוי אשת איש מגו דאתוסף איסור לגבי עלמ' וכו' הוי נדה מגו דאתוסף לגבי בעלה וכו'. כ' תוס' ד"ה נשאת לאחיו וכו' פי' משום אשת אח. וא"ת והא ממזרת היא א"כ האיך אסורה לאחיו איך חל איסור אשת אח על איסור ממזרת וי"ל דמיירי דאחיו נמי ממזר. ועי"ל דאיסור חמור חל שפיר על איסור קל כדפרישית לעיל (פי' בלא כולל ומוסיף) עכ"ל. וביבמות ל"ג [על מתני' שני' שקדשו שתי נשים והחליפו את של זה וכו'] אמרי' מאן תנא דאית לי' איסור כולל ואיסור מוסיף ואיסור בת אחת אמר רב יהודה אמר רב ר"מ היא דתנן יש אוכל וכו' רמ"א אם היתה שבת והוציאו וכו'. פי' רש"י אבל משום יה"כ לא הוי מחייב אהוצאה קסבר אין עירוב והוצאה ליה"כ ומדמחייב לי' ר"מ משום הוצאת שבת אלמ' אית לי' איסור בת אחת חייל דכשקדש היום חלה עליו איסור אכילת יה"כ ואיסור שבת עכ"ל. וכ' תוס' קשה מה ענין זה לאיסור חל על איסור דאפי' למ"ד אין חל אפילו בב"א הכא חל לכ"ע אפי' בזה אחר זה אפי' יעשה אכילה והוצאה בזא"ז ואפי' חלה שבת ויה"כ בזא"ז שבשביל איסור מלאכה אם הוא תחלה לא ימנע אכילת יה"כ לחול אחריו שעדיין לא נאסר זה מחמת שבת וכן איפכ' ונר' לר"י דאיסור בת אחת היינו איסור הוצאת שבת ואיסור הוצאת י"כ כדפרישית ונקט שבת לאפושי חיובי עכ"ל:

[י.] חולין פ"ט מתני' דגיד נוהג במוקדשין מוקי הש"ס בחד שינוי' דמתני' מיירי בוולדות קדשים וסבר במעי אמן קדושין דאע"ג דאיסור מוקדשים קדים אתי איסור גיד חייל עלי' שכן איסורו נוהג בבני נח (ואיסור חמור הוא כדקתני לקמן והלא מבני יעקב) אימר דשמעת לי' לר' יהודה (דאמר משום חומר' דגיד חל אאיסור אחרינ') בטמא' דאיסו' לאו (דאתי איסור גיד דחמור וחל אטמאה) קדשים דאיסור כרת מי שמעת לי' (שעל ידי קדשים בא לידי כרת כגון אכלו בטומאה) אלא הכא במבכרת עסקינן וכו'. כ' תוס' ד"ה מוקדשים קדים משום דמתחלה הכל בשר ואח"כ מתקשה ונעשה גיד. ואע"ג דהשת' רצה לומר דאין איסור חל על איסור ואין גיד על מוקדשים (כלומר לדעת המקשן) על איסו' אבר מן החי דלא חמיר כמוקדשים חייל. ועוד דאי אפשר לאיסור גיד להיות בענין אחר. ועוד דאין איסור אבר חל עד שיולד כדאמר לקמן (ק"ג) כגון שנטרפה ובד"ה קדשים דאיסור כרת וכו' כ' תוס' כיון דמחיים לא חל איסור גיד תו לא חייל איסור גיד לאחר שחיטה וזריקה דבעינן שיחול מחיים דומי' דיעקב וכו' וא"ת ונימ' מגו דאתוסף איסור גיד לבני נח אתוסף נמי לישראל וי"ל דהא דנאסר לבני נח היינו לבני יעקב קודם מתן תורה אקרי בני נח וכו'. וא"ת ונימ' מגו דאתוסף איסור גיד לגבוה דאסור להעלותו איתוסף נמי להדיוט איסור אכילה וי"ל דאיכ' למ"ד מחוברין יעלו עכ"ל. ובד"ה במבכרת וכו' כ' תוס' ובהדי הדדי קאתי וקמ"ל דלא מבטל איסור קדשים החמור איסור גיד הקל מלחול עמו. ועוד כ' שם דלר' יוחנן לא חייל איסור גיד ואיסור חלב עד שיצא לחוץ ממעי אמו לאויר העולם עכ"ל:

[יא] קידושין ע"ז ת"ר אלמנה וכו' אלמנ' גרוש' וחלל' זונה בזמן שהם כסדר הזה חייב (כהן גדול) על כל אחת ואחת וכו' האי תנא מאי קסבר וכו' אמר רבא האי תנא