כסף נבחר חלק א לד

[ב.] אתמר המבשל חלב בחלב ר' אמי ורב אסי חד אמר לוקה וחד אמר אינו לוקה לימ' בהא קמפלגי מ"ד לוקה קסבר אחע"א. (קס"ד דאאכילה קאמר והם התרו בו משום ב"בח) ומ"ד אינו לוקה קסבר אין אחע"א לא דכ"ע אין איסור חל איסור אאכילה כ"ע לא פליגי דלא לקי כי פליגי אבישול מ"ד לוקה חד איסור' הוא ומ"ד אינו לוקה להכי אפקי' רחמנ' אכילה בלשון בישול כיון דעל אכילה לא לקי אבישול נמי לא לקי. ואיכ' דאמרי אבישול כ"ע לא פליגי דלקי כי פליגי אאכילה מ"ד אינו לוקה דהא אין אחע"א ומ"ד לקי להכי אפקי' רחמנ' וכו' כיון דאבישול לקי אאכילה נמי לקי. ואיבע"א מר אמר חדא וכו' ולא פליגי. מיתבי המבשל במי חלב פטור דם שבשלו בחלב פטור וכו' הפגול והנותר וטמ' שבשלן בחלב חייב (אלמ' אע"ג דאסורי וקיימ' אתי איסור בב"ח וחייל עלייהו וה"ה נמי אם בישל חלב בחלב אלמ' מרבוי דגדי נפק' לן דחייל על כל האיסורין) האי תנא סבר אחע"א (האי תנא נמי סבר בכל האיסורין דאחע"א ואינהו סברי כמ"ד אין אחע"א ותנאי טוב' איפליגו בה). [ג.] זבחים דף ע' אמר רבא התורה אמרה (וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלוהו למה לי הא בחלב כשרה הוזהרו) יבא איסור נבלה ויחול על איסור חלב יבא איסור טרפה ויחול על איסור חלב (שלא תאמר אין איסור נבלה וטרפה חלין על איסור חלב שקדם לכולן קמ"ל קרא שחל וחייב האוכלו משום חלב ומשום נבלה וטרפה) וצריכ' דאי אשמועי' נבלה משום דמטמ' (הילכך חמיר' לחול על איסור חלב) אבל טרפה אימ' לא צריכ'. כתבו תוס' תימ' למ"ד דאית לי' איסור מוסיף למה לי קראי וכי תימ' מהכ' יליף בעלמ' שאני הכא דאיסור חלב קל הוא דהותר מכללו ולכך אתי איסור נבלה וחייל עליו עכ"ל (וצ"ע למה כ' תוס' מוסיף. כולל הוי לי' למימר דמגו דחייל נבלה אבשר חייל נמי אחלב. ויש גורסי' באמת בתוס' כולל. ושער המלך כ' דנבלה נאסר לגבוה והוי מוסיף ע"ש). [ד.] חולין דף ק"ג אכל אבר מן החי מן הטרפה ר' יוחנן אמר חייב שתים ור"ל אמר אינו חייב אלא אחת וכו' במאי פליגי אביי אמר כגון שנטרפה עם יציאת רובה מר סבר לאברים עומדת ואיסור טרפה ואבר בהדדי קאתי ומר סבר לאו לאברים עומדת ולא אתי אבר חייל אטרפה. [כ' תוס' משמע דאי לאו לאברים לא אתי אבר וחייל אטרפה אע"ג דהוי מוסיף דאסור לבני נח ותימ' דר' יוחנן מתרץ בשבועות (כ"ב) מתני' בכולל כ"ש מוסיף. וי"ל דאע"ג דמפרש ר"י מתני' דהתם בכולל לדידי' לא ס"ל עכ"ל]. ואיבע"א דכ"ע לאו לאברים ובמיתי אבר חל אטרפה קמפלגי מ"ס חייל ומ"ס לא חייל. ואיבע"א כ"ע לאברים ובנטרפה לאחר מכאן ובמיתי איסור טרפה וחייל אאבר קמפלגי. רבא אמר כגון שתלש אבר וטרפה בו מר סבר לאברים אינה עומדת ובהדדי קאתי ומ"ס לאברים עומדת ולא אתי טרפה וחייל אאבר. אמר ר"ח בר אבא אמר ר' יוחנן אכל חלב מן החי מן הטרפה חייב שתים א"ל ר' אמי ולימ' מר שלש שאני אומר (משמו של ר"י) שלש. אתמר נמי אמר ר' אבהו אמר ר"י חייב שלש במאי קמפלגי כגון שנטרפה עם יציאת רובו מ"ד שלש קסבר בהמה בחייה לאברים עומדת דאיסור חלב ואיסור אבר ואיסור טרפה בהדי הדדי קאתי ומ"ד שתים קסבר לאו לאברים עומדת ואיסור חלב ואיסור טרפה איכ' איסור אבר ליכ'. [כ' בתוס' ד"ה דאיסור חלב וכו' בהדי הדדי קאתי וכו' פי' הקונט' דכשנולדו חל איסור חלב דהא חלב שליל מותר מכל בבהמה תאכלו וקשה דהא אמר ר' יוחנן (לעיל ע"ה) תלש חלב בן ט' חי חלבו כחלב בהמה א"כ איסור חלב קדם וכו' ונר' לפרש דדוק' נקט תלש חלב והוציאו ממעי אמו לחוץ הוא דמקרי חלב והא דאמר חדשים הוא דגרמו. אויר' דבהמה הוא דלא בעי אבל אויר' דחלב בעינן והשת' ניח' הכא דכולהו בהדי הדדי קאתו והא דקאמר שנטרפה עם יציאת רובו ה"ה נטרפה במעי אמה דלא מחייב משום טרפה עד שיולד כמו חלב אלא לא אתי אלא לאפוקי נטרפה לאחר יציאת רובה. וא"ת לרב' דאמר לעיל כגון שתלש ממנו אבר וטרפה בו ולאו לאברים עומדת דהשת' בהדי הדדי קאתו משמע דאם נטרפה קודם שנתלש האבר לא אתי איסור אבר וחייל על איסור טרפה א"כ היכי משכחת לה שלש הכא לר' יוחנן כיון דלאו לאיברים עומדת ואין איסור אבר חל על איסור טרפה וי"ל כגון שתלש ממנו אבר וטרפה. דמגו דאתי איסור טרפה וחייל אאיסור חלב חייל נמי איסור אבר עליו ומ"ד שתים ל"ל האי מגו אלא דוק' איסור טרפה דגלי קרא חייל ולא איסור אבר. וא"ת לההוא לישנ' דאמר לעיל דכ"ע לאו לאברים ולר"י איסור אבר חל על איסור טרפה. א"כ היכ' משכחת לה דלא מחייב אלא שתים באכל חלב מן החי ומן הטרפה. י"ל כגון שעם יציאת רובה נטרפה ואיסור אבר שבא לבסוף נהי דחייל אאיסור טרפה דקיל על איסור חלב דבכרת לא חייל עכ"ל]. ואיבע"א דכ"ע לאו לאברים וכו' ובמיתי איסור אבר וחייל אאיסור חלב ואאיסור טרפה קמפלגי מר סבר אתי חייל (דקסבר איסור חע"א) ומר סבר לא אתי חייל. ואיבע"א דכ"ע לאברים עומדת. וכגון שנטרפה לאחר מכן ובמיתי איסור טרפה מיחל אאיסור אבר קמפלגי מר סבר אתי חייל מידי דהוי אחלב דאמר מר התורה אמרה יבא איסור נבלה וכו' (והכ' נמי אע"ג דאיכ' איסור אבר בהדי איסור חלב אתי איסור טרפה וחייל עליה). ואידך אחלב הוא דחייל דהותר מכללו (אצל חיה) אבל אבר דלא הותר מכללו לא [ועיין תוס' לקמן קט"ו ב' ד"ה כלאי כרם שהקשו דהא ב"בח הותר מכללו אצל בהמה טמאה וחלב בהמה טמאה וטוב' דאמר לעיל. וי"ל דאין זה קרוי הותר מכללו דדוק' חלב דכתיב (ויקר' נ') כל חלב דמשמע אפי' דחיה הדר שרי דחי' זה חשיב הותר מכללו אבל בב"בח דלא כתיב כל לא עכ"ל]. [ה.] חולין דף ל"ז רצה הש"ס להוכיח דמסוכנת שרי מהכ' דכתי' וחלב נבלה וכו' ואמר מר למאי הלכת' וכו' אמרה התורה יבא איסור נבלה ויחול על חלב (דלא תימ' אין אחע"א) ואי ס"ד טרפה היינו מסוכנת לכתוב רחמנ' חלב נביל' יעש' לכל מלאכה וחלב טרפה לא תאכלוהו לאשמינן דחייל אי' מסוכנת אחלב) ואנא אמינ' ומה מחיים אתי איסו' טרפה חייל אחלב לאחר מיתה מבעי' אלא מדכ' רחמנ' נבלה מכלל דטרפה לאו היינו מסוכנת. כ' תוס' ורבינו גרשם הי' מפרש ומה מחיים אתי איסור טרפה חייל אחלב אע"ג דליכ' למימר דטרפה מגו דחייל אהאי איסור חייל נמי אהאי איסור דחלב נבלה שלאחר מיתה שהיתה מסוכנת בתחלה דאיכ' למימר מגו דחייל האי איסור נבלה אאיסור מסוכנת חייל נמי אחלב וכו' אלא ודאי דמסוכנת שרי' לגמרי עכ"ל. [ו.] חולין ק' מתני' נוהג בטהורה ואינו נוהג בטמאה (שאם אכל גיד הנשה של טמאה למ"ד יש בגידין בנ"ט לוקה משום טמאה ולא משום גיד ולמ"ד אין בגידין בנ"ט פטור מכלום דבטהורה עץ הוא והתורה חייבה עליו אבל בטמאה אינו נוהג) ר' יהודה אומר אף בטמאה. אמר רבי יהודה והלא מבני יעקב נאסר גיד ועדיין בהמה טמא' מותרת. אמרו לו בסיני נאסר אלא שנכתב במקומו. בגמ' מסיק אע"ג דסבר ר' יהודה אין אחע"א דתני' ר' יהוד' אומר יכול תהא נבלת עוף טמא מטמ' בגדים וכו' ת"ל נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה (ובנבלת עוף מתוקם) מי שאיסורו משום בל תאכל נבלה (הוא שמטמ') יצא זו שאין איסורו משום בל תאכל נבלה אלא משום בל תאכל טמאה ומדקאמר אין איסורו משום נבלה אלמ' ס"ל לא אתי איסור נבילה וחייל