כסף נבחר חלק א כד

ע"י כותי מצי זכה בה ומכאן דחמץ בפסח של אינו ישראל שאפשר ישראל לזכות בו הוי חמץ של ישראל ואסור לעולם עכ"ל) [ט.] זבחים קי"ד ב' ד"ה היתר במה כ' תוס' וא"ת מחוסר זמן האיך קדוש הא אמרינן לעיל דף י"א ליל' לקדוש' יום להרצאה אבל ביום שביעי לא ובבכורו' דף כ"א נמי משמע דקדשים קודם זמנם לא קדשי ויש לומר דאסור להקדישן אבל אם הקדישן תוך זמנן קדושים אלא דעבד איסור וכו' ויש ליתן טעם לרב' האיך מחוסר זמן קדוש דכל היכ' דאמר רחמנ' לא תעביד אי עביד לא מהני ושמא לענין זה יליף תחת תחת ממעשר. (דשרי להכניסו תוך זמנו לדיר להתעשר כדאי' בכורות כ"א) או שמא יש טעם אחר עכ"ל. עיין רש"י בכורו' שם שכתב שאין יכול להקדיש מחוסר זמן שאין קדוש' חלה עליהן. וצריך ליישב סוגי' דזבחים דמשם מוכח דקדוש' חל על מחוסר זמן:

כלל ז אין עושין מצות חבילות [א.] גרסי' סוטה ח' ת"ר אין משקין שתי סוטות כאחת כדי שלא יהא לבה גס בחברתה. ר' יהודה אומר לא מן השם הוא זה אלא אמר קרא אותה לבדה (והשביע אותה הכהן). ובנדרים ע"ג מביא הש"ס הפסוק והשקה פי' מדכתיב מפיק ה' דמשמע אותה] ות"ק הא כתיב אותה מאן ת"ק ר"ש היא דדרש טעמ' דקר' מה טעם אותה לבדה שלא יהא לבה גס מאי בינייהו (בין ר"י לר"ש אי משום לבה גס אי משום גזירת הכתוב) איכ' בינייהו רותתת (שרותחת מאימת המים למ"ד שלא יהא גס זו שאנו רואין שאין לבה גס וכו' ולמ"ד גזירת הכתוב אין משקין עמה אחרת) ורותת מי משקין והא אין עושין מצות חבילות דתני' אין משקין שתי סוטות כאחת ואין מטהרין שתי מצורעין כאחת. ואין רוצעין ב' עבדים כאחת. ואין עורפין ב' עגלות כא' לפי שאין עושין מצות חבילות חבילו' (שנר' כמו שהי' עליו למש' וממהר לפרק משאו) אמר אביי ואיתימ' רב כהנ' לא קשי' כאן בכהן א' (הוי חבילות וכן לגבי עבדים בב"ד אחד ובאדון אחד) כאן בשני כהנים. כ' תוס' הא דאמרי' לעיל אין משקין ב' סוטות נר' לפרש שיעמיד שתיהן בעזרה בבת אחת להשקותן אע"פ שאין שותות כאחת וכן רציעה ובתוספת' דפרה תנא נמי אין ב' פרות נעשו' כאחד משנעשית אפר מביא אחרת ושורפה על גבה. ותימ' וכי הי' אוסר בכה"ג לשחוט ב' זבחים כגון ב' עולות שיעמיד שניהם בעזרה וישחוט אחד ואח"כ ישחוט השני. והא דאמרי' חולין (כ"ט) תזבחו שלא יהא אחד שוחט ב' זבחים מיירי שיחתוך ב' צווארים כאחד דאיכ' איסור דאוריית' אבל בכה"ג לא מיירי התם עכ"ל. ועל הא דאמרי' א"ב רותתת כ' תוס' נר' דהוי מצי למימר איכ' בינייהו אשה אחרת שאינה סוטה לר"ש מותר לר"י אסור להעמיד אצלה שום אשה בשער נקנור דאמר ביומ' (מ"ב) דפליגי רבי ור"ש בקר' והוצי' אותה דכ' גבי פרה ואמר איכ' בינייהו חמור דלרבי דאמר אותה לבדה אסור להוצי' עמה חמור עכ"ל. (נר' דתוס' סוברים דילפינן מדכתיב והעמידה וכו' כמו שסובר הרמב"ם דאם היו סוברי' כרש"י דהכ'. או כגירסת רש"י ור"ן ורא"ש בנדרים לא היו מקשין מידי דהתם גבי פרה כתיב והוצי' אותה ממעטין מאותה שלא יוצי' עמה שום דבר אבל גבי סוטה ממעטין מוהשקה או מהשביע אותה לא נוכל למעט אלא שלא ישקה אחרת עמה אבל שלא תעמוד אצלה לא נוכל למעט מוהשקה) עוד הקשו תוס' מאי פריך והא אין עושין מצות חבילו' הלא זה ליכ' אלא איסור דרבנן משום דמחזי כמש' ואינהו בקראי פליגי עכ"ל. ואפשר לומר דפריך אהא דת"ק דאמר אין משקין וכו' כדי שלא יהא לבה גס ומשמע דהיכ' דלא שייך גס משקין וליכ' איסור' כלל אפי' מדרבנן כגון ברותתת ואהא פריך אין משקין והא אין עושין וכו' א"כ לפחות מדרבנן אין משקין. ועל מה שכ' רש"י וכן לגבי עבדים בב"ד אחד ובאדון אחד. כתבו תוס' והא טהרת ב' מצורעין דמי לשני עבדים של ב' בני אדם עכ"ל. (ומשנה למלך פ"ג מעבדים כ' דכוונת רש"י ובאדון א' היינו או באדון א' כלומר בב"ד אחד אסור אע"פ שהם של ב' בני אדם ובאדון אחד אסור אע"פ בב' ב"ד דאכתי האדון עושה מצות חבילות עכ"ל):

[ב.] ברכו' מ"ט אין חותמין בשתים מ"ט לפי שאין עושין מצות חבילו' ומסיק התם כגון מושיע ישראל ובונה ירושלים (דהם דברים נפרדים) דתרתי מילי נינהו אבל מקדש השבת וישראל והזמנים חותמין דחד' היא (שמברך להשם שמקדש שבת וישראל והזמנים:

[ג.] פסחים ק"ב ב' גרסי' אין אומרין על כוס אחד ברכת המזון וקדוש לפי שאין עושין מצות וכו' וה"מ ב"ה וקדוש אבל הבדלה וקדוש חד' מלת' היא (דתרווייהו משום קדושת י"ט נינהו ובהבדלה עצמה מזכיר קדושת י"ט דהמבדיל בין קדש לקדש). כ' תוס' ומטעם זה נוהגין בחופה שלא לומר על כוס אחד ב"ה ושבע ברכו'. אך ר' משולם אומר הכל על כוס א' דלא דמי לבה"מ וקדוש דתרי מילי נינהו אבל הכא חד' הוא דבה"מ גורם לברכת נשואין. וברכת אירוסין ונשואין על ב' כוסות משום דרגילין זה בלא זה ועוד דנהגו לקרות כתובה בנתיים והוי הפסק עכ"ל. ורא"ש כ' דר' משולם הנהיג לברך אירוסין ונשואין על כוס א' דלא דמי לבה"מ וקדוש דהתם זה לאחר הסעודה וזה בא לקדש היום (אחד למפרע וא' להב') עכ"ל:

פסק [ד.] ורמב"ם פ"ד מסוטה כ' אין משקין ב' סוטות כאחת שנא' והעמיד אותה הכהן (לא נמצ' פסוק בזה הלשון אלא והעמידה לפני ד' (במדבר ה' ט"ז) או פסוק אחד והעמיד הכהן) (שם י"ח). ובפ"ג מעבדים כתב אין רוצעין ב' עבדים כאחד שאין עושין מצות חבילות. ובפ"י מרוצח כ' אין עורפין ב' עגלות כא' שאין עושין וכו'. ובפי"א מצרעת כתב אין מטהרין ב' מצורעים שאין עושין וכו'. ובפ' כ"ט משבת כ' שמברך בה"מ והבדלה על כוס אחד. כ' הראב"ד והוא שאין לו אלא כוס א'. כ' ה"ה דטעמו משום דהוי כמו בה"מ וקדוש דתרי מילי נינהו וכו' ורבינו סובר בה"מ והבדלה הכל על מה שעבר שחיוב הבדלה אינה בשביל הזמן ההוה והעתיד שהוא חול אלא בשביל זמן שעבר שהיה שבת עכ"ל. ועוד כתב שם הרמב"ם שלא יברך בה"מ ויקדש על כוס א' שאין עושין שתי מצות על כוס א' שמצות קדוש ומצות בה"מ שתי מצות של תורה הם. משמע דאם היו דרבנן או שתיהם או א' מהם היו אומרים על כוס אחד) ועיין ש"ע א"ח סימן רע"א לענין קדוש ובה"מ. ורצ"ט מדין הבדלה ובה"מ שכ' דאם יש לו ב' כוסות מברך על א' ומבדיל על א'. ובבית יוסף א"ח סי' תרל"ז הקשה איך חותמין במגילה האל הנפרע וכו' האל המושיע הא הוי חתימה בשתים ותירץ בשם אורחת חיים דהני שתים שייכי אהדדי ואין תשועה שלמה אלא בשתיהם שנפרע מאויביו והושיענו מידם ולא נפקד ממנו איש והוי שניהם בענין ישועות עכ"ל:

[ה.] כתב ש"ע א"ח סימן קמ"ז סעיף ח' ביום שיש ב' ספרי תורה לא יפתחו השניה ולא יסורו המפה ער שיגללו הראשונה. כ' מגן אברהם בירושלמי אית' שאין להוצי' השני' מהארון עד שמחזיר הראשונה למקומה. וכ"כ במ"ס פ' י"א ואנו אין מנהגנו כן אלא מוציאין שניהם בב"א וכו' עכ"ל ד"מ בשם א"ז וכו'. עוד כתב מ"א ובסוטה דף ה' אמרינן אין