כסף נבחר חלק א קנג

דקלב"מ אימ' לא קמ"ל כדר' ירמי'. כתבו תוס' הך סוגיא כר' יוחנן היזק שאינו ניכר אינו היזק דלחזקי' הו"ל לאצרוכי' לפטור' עכ"ל. ולעיל ד"ה מנסך קלב"מ כתבו תוס' ומטעם שלא יהא כל אחד הולך וכו' אין לחייבו דמהאי טעמא לא מחייבינן לי' טפי אלא כאלו היזק ניכר עכ"ל (ויש לעיין איך שייך הכא למימר שלא יהא כל אחד הולך וכי יעבוד ע"א כדי להזיק לחברו וע"כ הכא מיירי בישראל מומר. עיין בפני יהושע) אמר חזקי' דבר תורה אחד שוגג ואחד מזיד חייב מ"ט היזק שאינו ניכר (כגון הני דמתני' שלא נשתנו מכמות שהיו) שמי' היזק (ובהיזק לא חילקה תורה בין שוגג למזיד כדאמרי' ב"ק דף פ"ח פצע תחת פצע לרבות שוגג כמזיד) ומה טעם אמרו בשוגג פטור כדי שיודיעו (דאי מחייבת לי' לא אתי מודע להו לבעלים ואכלי איסור') אי הכי אפי' במזיד נמי. השת' לאזוקי קמכוין אדועי לא מודע לי' (דאי לאו להקניטו בא ולהודיעו למה לו דעבד) ור' יוחנן אמר ד"ת אחד שוגג וא' מזיד פטור מ"ט היזק שאינו ניכר לא שמי' היזק ומ"ט אמרו במזיד חייב שלא יהא כל אחד הולך ומטמא טהרותיו של חברו ואומ' פטור אני (אבל שוגג לא מחייבינן משום שלא יהא וכו' ויאמר שוגג הייתי משום שלא נחמיר על שוגג לקנוס אותו משום מזיד. רשב"א). כתבו תוס' הקשה הר' אפרים הא דתנן (בכורות כ"ח) דן את הדין וכו' מה שעשה עשוי וישלם מביתו ואמאי והא שוגג היא ומאן דמוקי לה כר"מ דדאין דינא דגרמי ניחא דלקמן קניס ר"מ שוגג אטו מזיד אבל למאן דמוקי אפי' כרבנן ובנגע בהו שרץ קשה לר' יוחנן. מיהו לחזקיה א"ש דלא שייך למפטרי' כדי שיודיעו ותירץ דהתם פשע דמה הי' לו לטמאות' כדי להחזיק דבריו והוי כמו מזיד דהכ'. וא"ת בטיהר את הטמא שעירבו עם פירותיו לפטור לחזקי' כדי שיודיעו י"ל דאין רגילות להחזיר מהוראתו אלא ע"י אחרים הלכך לא חיישינן. עכ"ל. כתב רמב"ן בחדושיו על הא דהיזק שאינו ניכר לא שמי' היזק פי' ואומר לו הרי שלך לפניך ולפיכך פטור בין שעשה מעשה בין שגרם ואין לחייבו משום דינא דגרמי דלא עדיף גרמא לר"מ ממעשה לרבנן והיינו דמייתי לקמן תנאי מדר"מ. ולא דמי למוחל שטר חוב דהתם כיון שאבד לגמרי ואינו מעמידו בפניו הרי שלך לפניך היזק ניכר הוא וכן בעוש' עבדו אפותיקי ושחררו רבו ראשון היזק ניכר הוא שהרי אינו יכול להעמידו בפניו כשהי' עכ"ל. תנן הכהנים שפגלו במקדש מזידין חייבין ותני עלה מפני תיקון העולם ואי אמרת שמי' היזק האי שוגגין פטורין מבעי' לי'. ה"נ קאמר מזידין חייבין הא שוגגין פטורין מפני תיקון העולם ויש לעיין הכא לר' יוחנן דס"ל דמזיד חייב משום שלא יהא כל א' הולך אין שייך הכא לומר כן דהא אית' בזבחים דף כ"ט ע"ב אמר ר' ינאי המחשב בקדשים לוקה שנא' לא יחשב (קרי בי' לא יחשוב להזהיר הכהנים על כך). וא"כ אם יפגל יעבור על לאו ולא שייך הכא למגזר. ואפשר לומר דלר' יוחנן מצינן לפ' דאינו עובר בלאו דלא יחשב אלא במחשב על חוץ לזמנו או חוץ למקומו אבל אם שוחט שלא לשמו אף שהקרבן נפסל בכך כגון חטאת לשם זבח אחר אינו עובר. וא"כ נוכל לאוקמי מתני' דכהנים שפגלו כגון חטאת לשם שלמים כמו שפירש"י בב"ק דף ה' על משנה זאת. אבל אם חשב חוץ לזמנו וכו' שעובר בלאו לא שייך לומ' שלא יהא כל א' הולך. וכן נר' מאספ"ז לב"ק דף ה' שכתב בשם המאירי וז"ל ויש מפרשים דמפגל היינו ששחטו במחשב' חוץ לזמנו שאע"פ שיש בו לאו ואין אדם לוקה ומשלם הרי אינו לוקה מצד המחשב' שהרי אין בה מעשה עכ"ל וכיון דמקש' קושיא זו דאינו לוקה ומשלם על פירוש יש מפרשים משמע דאם נפרש כרש"י כגון חטאת לשם שלמים אין בו לאו. אמנם מדברי הרמב"ם פרק ט"ו הל' ג' מפסולי המוקדשים ובפרק י"ח הל' א' שם נראים שבכל מחשב' שאינה נכונה עובר עלי' והוא מפיק האי איסור' מלא תזבח לד' כל דבר רע כמו שכתב רמב"ן עיין במשנה למלך שם. ולפי דברינו לדעת רש"י אפשר לתרץ בזה דברי רש"י שסתרו אהדדי דבב"ק פירש"י כגון חטאת לשם שלמים ובגיטין פי' כגון חוץ לזמנו. דהתם בב"ק קאי רש"י אליבא דהלכת' דקי"ל כר' יוחנן דהיזק שאינו ניכר לא שמיה היזק ובמזיד הטעם כדי שלא יהא כל אחד הולך לכן פי' חטאת לשם שלמים אבל הכא בגיטין דפריך ממתני' דכהנים שפגלו על חזקיה לכך פי' כפשוטו ככל פגול דעלמ'. ויש מקום עיון על הרב המאירי דא"כ מתני' דהכהנים אתי דלא כר' יהודה דהא בזבחים אמרי' דלר' יהודה דאית ליה לאו שאין בו מעשה לוקין המחשב בקדשים לוקה והכ' מוקמי' מתני' דהמטמא וכו' וכהנים שפגלו כר' יהודה דלא קניס שוגג אטו מזיד]. מתיב ר' אלעזר העושה מלאכה במי חטאת ובפרת חטאת פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים ואי אמרת שמי' היזק בדיני אדם נמי לחייב (וא"ת והרי צרם אזן פרתו של חברו דפטור משום דכולהו שוורים לאו למזבח קיימי ופריך התם מהך דעושה מלאכ' ומשני דנקט מלאכה לרבות' ונראה דהאי דסתם וכו' לאו למזבח לא עביד לי' אלא כהיזק שאינו ניכר. תוס') הוא מותיב לה והוא מפרק לה פרה שהכניס' לרבקה ע"מ שתינוק ותדוש (דתשלומין ליכ' אמעשה ידיו דאמר לטובה הכנסתיה שתנוק ופסולה לא הוי אלא מחמת מחשבתו שנתכוין אף שתדוש וגרמא בנזקין פטור דאמחשב' לא מחייבי לי' וכו') מי חטאת ששקל בהן משקולת. והאמ' רבא מי חטאת ששקל בהן משקולת כשרה לא קשי' הא בגופן הא כנגדן. בגופן מעשה קא עביד בהו. ואי היזק שאינו ניכר שמי' היזק בדיני אדם נמי לחייב אלא אידי ואידי בכנגדן הא דאסח דעתיה הא דלא אסח דעתי'. מתיב ר"פ גזל מטבע ונפסל תרומה ונטמאת חמץ ועבר עליו הפסח אומר לו הרי שלך לפניך וא"א שמי' היזק האי גזלן הוא וממונא מעליא בעי שלומי (מכדי מגזל גזלי' מדמשכוהו קם לי' ברשותי' וכי קמשלם לי' דבר הניזק משלם לי' ולא כמה שגזל) תיובתא. כתבו תוס' תימה דהיכי מדמי הכא דממיל' למטמא בידים דנהי דמטמא בידים חייב היכ' דנטמ' ממילא אומר הרי שלך לפניך. דהא המכחיש בהמת חברו באבנים או במלאכה חייב ובהכחש' דממילא או פירות שהרקיבו מקצתן אומר הש"ל וי"ל דכיון דהיזק שאינו ניכר שמיה היזק ה"נ חשיב ליה כאלו הוא ניכר וא"כ אין לך שנוי גדול מזה וקנאם הגזלן בשנוי וצריך לשלם בממון מעלי' ושמין כעין שגזל ולא מצי אמר הש"ל עכ"ל. לימא כתנאי המטמא והמדמע והמנסך אחד שוגג ואחד מזיד חייב דברי ר"מ ר' יהודה אומר בשוגג פטור במזיד חייב מאי לאו בהא קמפלגי דמר סבר שמי' היזק וכו' לא דכ"ע לא שמיה היזק והכ' באנסו שוגג אטו מזיד קמפלגי [עיין ב"ק דף ה']:

[ב.] גיטין דף מ"ד אמר אביי נקטינן טימא טהרותיו של חברו ומת לא קנסו בנו אחריו מ"ט היזק שאינו ניכר לא שמי' היזק (לחייב נכסיו מן התורה) וקנסא דרבנן היא לדידי' קנסו רבנן ולבריה לא קנסו רבנן:

[ג.] גיטין דף מ' מתני' עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושחררו שורת הדין אין העבד חייב כלום אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על דמיו רשב"ג אומר אינו כותב אלא משחרר. גמ'] רב מוקי פלוגתייהו במזיק שעבודו של חברו דסובר רשב"ג דאין העבד כותב אלא המשחרר דהוא רבו ראשון כותב. דמזיק שעבודו של חברו חייב ות"ק סבר פטור. ועולא מוקי מתני' דרבו שני שחררו וכופין רבו ראשון ועושה אותו ב"ח שהרי יצא עליו שם בן חורין אבל שורת הדין אין העבד חייב במצות רשב"ג אומר אינו כותב אלא משחרר כותב ובהיזק שאינו ניכר קמפלגי מ"ס שמי' היזק [רשב"ג[ ומ"ס לא שמי' היזק (לפיכך אין לנו לחייב את המשחרר אלא העבד לפי הנאתו מן השחרור) כתבו תו'