קרן לדוד (סקלי) צג

סב"ל וכו' אי סלקא דעתך כאבא שאול וכו' לייתיה לרביעי בקודש מאוכל מאוכל שבא מחמת טבי"ו וכו' ע"ש ופירש רש"י אוכל הבא מחמת טבי"ו שנגע בטבול יום והוא של קודש או של תרומה יוכיח שפסול מן התורה כדפרישית לעיל וכו' ואינו עושה רביעי בקודש לרבנן דפליגי עליה כאבא שאול וכו' עוד פירש רש"י שס בסמוך לזה ד"ה תחלה לקודש מעלה עשו בקודש להיות טבי"ו אצלו כראשון לטומאה וכו' ע"ש הרי לך בהדיא דכל זה מדרבנן. ולפי הוכחת הש"ס דרי' סבר כרבנן דסברי כשם שפוסל אוכלי תרומה וכו' כך פוסל אוכלי הקודש דוק' וליכא מעלה בקודש מבתרומה אפי' מדרבנן דהא מדרבנן איירי כדכתבי' וכמ"ש ג"כ רשי' בד"ה א"ל דבמסכת סוטה נמי סוגיא דשמעתא דר' יוסי מדרבנן אזלא ע"ש. וחזות קשה חזינן הכא דנראה בהדיא והרי הוא כמבואר דקושיא שהקשינו לעיל טבול יום יוכיח והיא קושית התוספות לעיל. לכאורה שהיא היא פרכת ר' יוחנן שם שאמר טעם בריבי אינו יודע מה הוא וכו' אוכל הבא מחמת טבול יום יוכיח. וא"כ מה הקשו התוספות נימא דטבול יום יוכיח וכתבו דבירושלמי פריך לה עש' ולא הזכירו הא דש"ס דסוטה וכעת צ"ע שנראה שהיא תמיהא קיימת

קי"ח עי' מה שכתבתי בסי' קי' דס"ל לרש"י דעצים ולבונה אין מקבלין טומאה אלא מדרבנן ע"ש באמת הדבר הוא מבואר יוצא בש"ס לקמן ל"ה ע"א וכמ"ש רש"י בכאן ולכאורה נראה שדברי הש"ס הנזכרים לקמן הוי תיובתא לדברי התוספות שכתבו הכא בד"ה לא לישתמיט תנא וכו' דמשכחת לה ע"י עצים ולבונה ע"ש וכן כתבו לעיל י"ד בסו"ד דאיכא משקין בהדי בשר ובדף ט"ו בסו"ד וולד טומאה דרבנן ע"ש. אלא ממה שכתבו לקמן ד"ה אלמא קסבר צירוף דרבנן ע"ש מיושב שפיר ע"ש וינוח לך

קי"ט שם בשס' דתנן הכלי מצרף מה שבתוכו לקודש וכו' ואמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן מעדותו דרע"ק נשנית משנה זו דתנא הוסיף ר' עקיבא הסולת והקטורת וכו' יש להשכיל ולהתבונן דמאי אולמיה דעדות דרע"ק מעדותו דר' שמעון בן בתירא לעיל מניה שהעיד על אפר חטאת שנגע טמא במקצתו טימא את כולו וטעמא הוי משום שהכלי מצרף מה שבתוכו ואפשר לומר דהוי מצי ר' יוחנן לומר מעדותו של ר"ש בן בתירא. אלא דניחא ליה למילף קודש מקודש בחומר קודשי המזבח ועי' תיו"ט פרק שני דעדויות משנה א' דה' על אפר חטאת ע"ש

קד'. שם אלמא קסבר צירוף דרבנן ופליגא דר' תנין דאמר צירוף דאורייתא יש להבין דמהיכן משמע ליה לתלמודא דר' יוחנן סובר צירוף דרבנן ובשלמא למאי דפריש רש"י לעיל ד"ה אמר ליה וכו' תדע דקתני לה גבי מעלות אחרונות דקימ"ל דכולהו מדרבנן ע"ש נוכל לומר דה"ק תלמודא מדאוקי ר' יוחנן מתני' דחומר בקודש שהיא ממעלות דרבנן כר' עקיבא ש"מ דסבר ר' יוחנן דר' עקיבא סובר נמי דצירוף דרבנן ופליגא דר' חנין דס"ל דצירוף דאוריי' והיינו ודאי אליבא דרע"ק דס"ל לר' חנין דרע"ק פליג אמתני' דחומר בקודש דמתני' ס"ל דצירוף מדרבנן כדתני לה גבי מעלות אחרונות ורע"ק סובר צירוף דאוריי' דגם גחלים ולבונה מדאוריי' מטמו כדכתבו התוס'. ד"ה אלמא קסבר צירוף דרבנן ואתי צפיר. אבל לפי פי' רש"י ז"ל הכא דפירש דאלמא קסבר צירוף דרבנן קאי אדר' יוחנן שאוקי מתני דחומר בקודש כרע"ק ורע"ק מפשט פשיטא ליה לתלמוד' דסובר צירוף דרבנן כדפי' רש"י והוא ג שום דרע"ק נקט במלתיה גחלים ולבונה דלאו קבולי טומאה נינהו אלא מדרבנן. קשה היכן משמע לן מדר' יוחנן שסובר צירוף דרבנן נהי דגחלים ולבונה לאו קבולי טומאה אלא מדרבנן מ"מ נימא דצירוף לעולם הוא מן התורה. וגם גחלים ולבונה שטומאתם דוק' מדרבנן מ"מ הכלי מצרפן דכל דתקין רבנן כעין דאוריי' תקון. וא"כ מהיכן שמעינן דר"י סובר דצירוף דרבנן וזה הפי' שפי' רש"י כאן הוא ודאי פירוש אחר. והוא הפך מהפי' שפי' לעיל ד"ה אמר ליה. מדנקט צירוף גבי מעלות אחרונות שהם מדרבנן שזה הפי' שפי' כאן הוא הפך משם עי' תוס' ד"ה לא לישתמיט תנא. וכן משמע מדברי התוס' ד"ה אלמא קסבר צירוף דרבנן דכתבו וז"ל יש פי' מרש"י שמפרש דדייק לה וכו' ע"ש ויש לומר שדייק לה ש"ר יוחנן סובר צירוף דרבנן מדקאמר מעדותו של רע"ק נשנית משנה זו דצירוף ורע"ק על כרחין מדרבנ' קאמר כמ"ש רש"י דגחלים ולבונה אינם אלא מדרבנן ור"ל דהסולת והקטורת [דהקטורת נמי חזיא לתבל בהם קדרות ולהכי מקרי אוכל] שטומאתן מדאו' ואי סובר רע"ק צירוף דאוריי' למה כלל הלבונה והגחלים שעיקר טימאתן דרבנן. עם הסולת והקטורת שטומאתן דאוריי' כיון שאינם שוים אבל אי אמרינן שרע"ק סבר צירוף דרבנן אתי שפיר שכללן בחדא מחתה'. דכיון דצירוף דרבנן א"כ הוי כולהו דתני טומאתן מדרבנן כיון שאינה אלא ע"י צירוף ומדהא דרע"ק דרבנן גם מתני' דאוריי' מעדותו סו סוברת צירוף דרבנן וא"כ ר' יוחנן דאמר במקום אחר הלכה כסתם משנה סובר צירוף דרבנן הוא לדינא ולהכי דייק תלמודא מדבריו וקאמר אלמא קסבר צירוף דרבנן וכו' וק"ל

קכא' שם ופליגא דר' חנין דאמר צירוף דאוריי' וכו' קשה לי האי הוכחה דקא עבדינן לר' עקיבא שסובר צירוף דרבנן מא עביד בה רב חנין דסובר צירוף דאוריי' כבר הקשה תלמודא על דברי רב חנין בחגיגה בחומר בקודש דף כד' מהא דרע"ק ותירץ ע"ש קכב' יט' ע"ב בש"ס אמר רב יהודא אמר רב וכו' ידים קודם גזירת כלים וכו' אין לפרש ולומר