קרן לדוד (סקלי) צב

לא תגע וכו' דמשמע אפילו משקה דתרומה דמקרא מלא דבר הכתוב. שני שפסול בחולין בין באוכל בין במשקה מכל משקה אשר ישתה וכו' אינו דין שיעשה שלישי בתרומה וגם במשקה אלא דרש"י ז"ל ניחא ליה לאתויי מקרא ואי תיקשי ליה קושית מהרש"א סמך אק"ו הנ"ז ודו"ק

קט"ו שם באו"ד א"כ לשתוק קרא מניה ולכתוב טמא ומהיכא תיתי לן טומאה לאחרים קשה לי נימא דתיתי לן מכלי חרס דכל אשר יפול אל תוכו יטמא מכל האוכל וכו' הרי דכלי ראשון יטמא אוכל ומשקה והוה סלקא דעתין דה"ה אוכל ראשון שנטמא משרץ שיטמא אחרים אוכלים. ומשקים ויש לומר שאין ללמוד מכלי חרס שהוא מטמא מאוירו הגם שלא נגעה בו הטומאה אלא שעדיין קשה לי נימא דתיתי לן מקרא דוהבשר אשר יגע בכל דבר טמא דמשמע בין בכיוצא בו בין שלא בכיוצא בו והוה סלקא דעתין דה"ה בחולין מטמא לאחרים ומשום הכי אתא הוא למעוטי אחרים ויש לומ' דזה לא תיסק אדעתין דאי תימא ה"ה בחולין למה לי קרא אשמועינן זה הדין בקדשים הו"ל לאשמועי' בחולין וכ"ש ובקדשים. אלא ודאי לא ילפינן חולין מקדשים והדרא קושיא לדוכתה לשתוק קרא מהוא. אלא שעדיין לא אפרק מחולשה ועדיין קשה דתרוץ זה אתי שפיר לר"י דס"ל בקדשים אוכל מטמא אוכל אבל לר"מ ורא' דלדעת רבינא סברי אין אוכל מטמא אוכל אפילו בקדשים כמ"ש רש"י נימא דאי לאו קרא דהוא טמא הוה אמינא בקדשים מיהא אוכל מטמא אוכל מן והבשר אשר יגע וכו' וכ"ש משקה שהוא עלול לטומאה וכמו שכללם הכתוב שיטמאו מכלי חרס מכל האוכל וכו' ומכל משקה אשר ישתה ולהם. אתא קרא דהוא טמא שאינו מטמא אחרים ולא לאוכלין ולא למשקין אפי' של קודש דמקרא מלא דבר הכתוב ומוקמינן ליה לקרא דוהבשר אשר יגע לנוגע בשרץ או מכלי שנטמא ולא תיקשי לן דא"כ קרא דוהבשר למה לי דהא אפילו בחולין מטמאין בשרץ או מכלי וכ"ש בקדשים. דהא על כרחיך לרבינא משמיה דרבא דס"ל מקרא מלא דבר הכתוב לא שנא חולין לא שנא תרומה וקדשים. על כרחיך מוקמינן ליה לקרא דוהבשר בהכי. וצריכין לומר לדעת רבינא דעיקר קרא אתא להזהיר לאוכל קדשים בטומאה דהרי הוא באזהרה על זה טרח וכתב קרא ולא אתא לטמויי בשר הבא משרץ עצמו או מחמת כלי הבא מחמת שרץ לומר לנו ולהשמיענו דין זה דזה אפילו בחולין איתיה וק"ל ואפשר דבזה יש לתרץ קושיתנו ונימא דלר"מ ורא' אליבא דרבינא אין לנו ראיה מהפסוק דוהבשר דלא בא קרא כלל לזה אלא אתא לאזהרה דוק' כך משמע ליה קרא וכן באמת פשטיה מורה ובא שהרי לא קאמר קרא יטמא אלא לא יאכל משמע דלא אתא אלא לאזהרה לא יאכל ודו"ק ועי' בתוספות בד"ה לא לתשמיט תנא וכו' ע"ש

קי"ו תוספות ד"ה למדנו שלישי מן התורה. ניחא להו וכו' נראה שהתוספות אזלי לשיטתייהו לעיל בסמוך ד"ה ומה מחוסר כפורים וכו' דסברי לר"י דיליף מק"ו דמחוסר כפורים אתי אפילו למ"ד אמרינן דיו אפילו מפריך ק"ו משום דהכא ילפינן במה מצינו ע"ש וא"כ ר"י דקאמר ולמדנו שלישי מן התורה. לא משום דקשיא ליה נימא דיו אלא אתא ללמדנו ולהשמיעינו כיצד למדנו שלישי ורביעי בקודש ומשום הכי כתבו התוספות הכא ניחא ליה להביא וכו' וה"ה וכו' אבל לפי' רש"י משמע דר"י סבר היכא דמפריך ק"ו לא אמרינן דיו והכא דלא אמרינן דיו משום דמפריך ק"ו דהא ילפינן שלישי מן התורה ולא מצי לומר משום דילפי' שלישי מטבול יום דהתם נמי אמרינן דיו וליכא למילף שלישי של תרומה ומשום הכי אמר ר"י ולמדנו שלישי מן התורה ולא אצטריך לן ק"ו וכו' אלא דבאמת קשה לי דבק"ו דטבול יום ודאי לא אמרינן דיו דהתם מפריך ק"ו דהא קרא סתמא קאמר מכל האוכל אשר יאכל לא שנא חולין לא שנא קדשים אלא על כרחיך לומר אך לפירוש רש"י הוה מצי לומר ולמדנו שלישי מק"ו דטבול יום אלא דניחא ליה לאתויי מקרא כדכתבו התוספות, אלא דלדברי התוספות ר"י אתא לאשמועינן סדר שלישי ורביעי בקודש. ולרש"י ר"י אתא לאשמועינן ולומר דלא תיקשי נימא דיו משום הכי אצטריך לומר ולמדנו שלישי בקודש מן התורה וה"ה דהוה מצי לומר מטבול יום כדכתבנו וכן כתב רש"י בהדיא בסוטה כ"ע ע"ב ד"ה דין הוא שיעשה רביעי וז"ל ולא תימא דיו לבא מן הדין להיות כנדון ונימא הכי שלישי שפסול בתרומה דיו הוא שיהא פסול לקודש. דא"כ בטיל ליה האי ק"ו. דשלישי בקודש לא אצטריך דלא מבעיא הוא דיכי היכי דבתרומה אייתיניה בק"ו מטבול יום הכי נמי אתי קודש בההוא ק"ו אלא אפילו מן התורה למדנוהו והיינו דקאמר למדנו שלישי לקודש מן התורה וכו' ע"ש

קי"ז מה שכתבתי בס"י ק"ח על קושיא שהקשו התוס' נימא דטבול יום יוכיח ותרצנו דאפשר דר"י יסבור בטבול יום ג"כ יעשה רביעי מדרבנן ע"ש אחר כך מצאתי במסכת סוטה שהש"ס הוכיח במישור דלא אמרינן כן לר"י וז"ל הסוגיא שם כ"ט ע"ב תניא אמר ר"י מנין לרביעי בקודש שפסול ודין הוא מחוסר כפורים וכו' כמו שמביא הכא הש"ס סגנון ק"ו אמר ר' יוחנן טעם בריבי איני יודע מה הוא שהרי תשובתו בצדו אוכל הבא מחמת טבול יום יוכיח שפסול בתרומה ואינו עושה רביעי בקודש דתני' אבא שאול אומר טוי"ו תחלה לקודש לטמא שנים ולפסול אחד. רמא מטמא אחד ופוסל אחד וחכמים אומרים כשם שפסל אוכלי תרומה כך פוסל אוכלי קודש ומשקי קודש מתקיף לה רב פפא ממאי דר"י כרבנן ס"ל דלמה כאבא שאול