קרן לדוד (סקלי) צא

אבל לאביי ולרב אדא בר אהבה דסברי בקדשים אוכל מטמא אוכל. אתי שפיר דיסבור ר' מאיר ור"א רביעי מדאורייתא ואחר כך כתב רש"י אפילו ר' יוסי דעל כרחיך סבר בקדשים אוכל מטמא אוכל ( ורבינא דקא' מקרא מלא וכו' לאו אליבא ד"ר יוסי קאי) וא"כ משכחת לה שפיר רביעי בקדש מדאורייתא. מ"מ מכח סוגייא דסוטה מוכח התם דס"ל ל"ר יוסי רביעי בקודש אינו אלא מדרבנן, ומשום הכי צריכין לומר בין לר"מ ור"א בין ל"ר יוסי רביעי בקודש אינו אלא מדרבנן. ואתייא שפיר הא דחומר בקודש דקתני לה במעלות אחרונות דלית בהו דררא דטומאה דאורייתא וצריך לומר לפ"ז הא דחומר בקודש לא אתיא כ"ר עקיבא דהא ר' עקיבא מייתי רביעי בקודש מן התורה מוהבשר אשר יגע וכו' וסבר יטמא יטמא אחרים דעושה שלישי בחולין. או אפשר לומ' דמש"כ רש"י לעיל ל"ר עקיבא רביעי בקודש דאורייתא הוא על דרך וכשאני לעצמי נוכל לומר כך שאין לנו הכרח שנצטרך לומר ד"ר עקיבא סבר רביעי בקודש מדרבנן כמו שמוכרחים אנו לומר כך ל"ר מאיר ור"א דלא משכחת לה. אבל ל"ר עקיבא אי מהא לא אריא דמשכחת לה שפיר. אבל מהא דחומר בקודש דקתני לה גבי מעלות דרבנן ובמסכת סוטה סוגייא דשמעת' ד"ר יוסי מדרבנן אזלא אע"פ דלר"י משכחת שפיר רביעי בקודש כיון דמוכרחים לומ' אליבא דידיה שסובר אוכל מטמא אוכל בקדשים כמ"ש רש"י בסמוך. וא"כ משכחת שפיר רביעי בקודש לר"י ואפילו הכי מצינו דסבר ר' יוסי רביעי בקודש מדרבנן כדמוכחא סוגייא דסוטה ואתייא הא דחומר בקידש אליביה. א"כ גם לר"ע נימא דלא פליג בזה וסבר ג"כ רביעי בקודש אינו אלא מדרבנן ואתיא הא דחומר בקודש אליבא דידיה דהיינו אליבא דכ"ע. וראית והבשר אשר יגע וכו' אינה סתירה דלא קאי אשני דשלישי לא כתיב ביה בהדיא טמא דהא דכתיב יטמא ודריש יטמא יכולין לפרשו יטמא יפסול לאחרים שהוא שלישי וא"כ אתיא הא דחומר בקודש ככ"ע. אלא דקשה לי דא"כ למה קרא דוהבשר אי קאי אשני הא אפילו בחולין איתיה לשלישי לר' עקיבא. ואפשר לומר דל"ר עקיבא נמי נימא דבקדשים אוכל מטמא אוכל כמו לר' יוסי ומשום הכי אתא קרא דוהבשר לאשמועינן בקדשים אם יגע בכל טמא אפילו באוכל טמא יטמא הבשר שהוא אוכל מאוכל מהאוכל יצא מאכל ועיין תוספות לעיל י"ד ע"א ד"ה תרומה וקדשים וכו' ולפ"ז כי אקשי לעיל י"ד בש"ס והא אין אוכל מטמא אוכל הוה מצי לימר דאתיא כ"ר יוסי ורע' דסברי דבקדשים אוכל מטמא אוכל דהא ר"ע גופיה מוזכר במתני' והוסיף בעדותו וכמו שהקשה רש"י ז"ל לעיל יח' ע"א ד"ה לימד על ככר שני ואני שמעתי ע"ש אלא דמשום דר"מ נמי איתיה במתני' ור"מ סבר אין אוכל מטמא אוכל להכי לא משני כן ודע דכל זה שכתב רש"י דר"י סבר בקדשים אוכל מטמא אוכל. ורבינא משמיה דרבא לא קאי אליביה וכן לפרושנו רע"ק דסבר כן נמי לא קאי רבינא אליביה כל זה אינו אלא משום ההכרח שמוכרחין אנו לומר כן לרבי יוסי משום שאמר בהדיא ולמדנו שלישי מן התורה מוהבשר וכו' ורע"ק כי היכי דאתיא הא דחומר בקודש כוותיה. אבל ר"ע ור"א אע"פ שיכולין לומר ג"כ דאינהו נמי סברי בקדשים אוכל מטמא אוכל. מ"מ כיון שאין אנו מוכרחים לומר כן למה נימא כן ורבינא מצינו לו דסתמא קאמר מקרא מלא דבר הכתוב ועוד דא"כ רבינא משמיה דרבא אתי דלא כמאן אלא על כרחינו לומר דר"מ ור"א סברי אין אוכל מטמא אוכל אפילו בקדשים אליבא דרבינא משמיה דרבא ועי' תוספות ד"ה לא לשתמיט תנא וכו' עי"ש

קי"ב באו""ד וכל טומאה עושה כיוצא בה בקדשים וכו' כתב מהרש"א ז"ל לפ"ז אמאי ר' ירמיה לעיל טו' ע"ב לא מוקי לה בפשיטות בהכי בוולד הטומאה שנטמא מאוכל ור"מ לטעמא דנפשיה דסבר אין אוכל מטמא אוכל אלא מדרבנן להכי יליף שפיר מדר"ח דקסבר דשלישי מדרבנן מותר לעשותו שני מדרבנן הכא נמי תרומה טהורה בשש דאיסורא דרבנן מותר לשורפה עם הטמאה ומטמאה מדרבנן. ור"י סבר בקדשים עושה כיוצא בו. א"כ שאני הכא דמקולקל מדאורייתא ע"ש מה שתרץ. ולענ"ד נראה לי לתרץ דרבי ירמיה קאי לעיל אדרבי יוחנן דאמר מתני' באב הטומאה דאורייתא וולד הטומאה דרבנן ומאי מדבריהם מדר"ח ומדאצטריך לאוקמה באב הטומאה דאורייתא משמע דסבר אוכל מטמא אוכל בקדשים דאי אין אוכל מטמא אוכל לא נפקא מינה מדי וכמו שכתבו התוספות לעיל ט"ו בד"ה באב הטומאה דאורייתא ע"ש ועוד דרבי ירמיה סבר כרב אדא בר אהבה או כאביי ולא סבירא ליה מקרא מלא דבר הכתוב וס"ל דכולהו תנאי סברי לה הכי דבקדשים עושה כיוצא בו וכמו שכתב רש"י לעיל ט"ו ע"ב ד"ה ורי' יוסי לטעמיה ע"ש ודו"ק קי"ג באו"ד ואוכל דמטמא מהיכן נפקה להו וכו' ק"ק נימא דאה"נ דסברי אוכל אינו מטמא משקה והכל בא מכלי לאוכל ואוכל לאוכל

קי"ד שם באו"ד מהיכן נפקה להו וכו' וכי יותן מים וכו' כתב מהרש"א ז"ל ק"ק נימא דאוכל הבא מחמת שרץ מטמא משקה משום שרץ אבל האוכל הבא מחמת כלי לא וכו' ע"ש ונראה לענ"ד לתרץ ולומ' דהא על כרחך לומר דאוכל הבא מחמת כלי שאנו אומרים שמטמא משקה היינו משקה של תרומה כיון דלא דריש יטמא יטמא לית ליה שני עושה שלישי בחולין ולכן אוכל הבא מחמת כלי למי מטמא לתרומה שעושה שלישי או למשקה הקודש וכיון שכן יש לומ' דנילף מטבול יום ומה טבול יום שמותר בחולין אסור בתרומה מבכל קדש