קרן לדוד (סקלי) צ

קו' שם תוספות ד"ה ומהו עלילותן שמקבלין טומאה בלי הכשר תימא לר"י וכו' ולעיל דיליף וכו' נ"ל דקשור דברי התוספות כך הוא דבשלמא בלא זה יש לומר הא דלא יליף לעיל מק"ו דאוכל. משום דאיכא למיפרך דמשקה חמור שהוא עלול אבל לפי מאי דכתבו שזה לא הוי חומרא א"כ תקשי למה לא יליף לעיל מאוכל בק"ו ומשום הכי תרצו חדא דהיא גופה מנ"ל ועוד משקין חמורין מאוכל מטעמא אחרינא דמטמו אוכל

קז' אלו הם הק"ו היוצאים מסוגיא זו בענין טומאת כלי ואוכל ומשקה אשר השיגה והציגה קושר דעתי ד"ל וד"ך ואין כל. א' קו"ח כלי שמטמא משקה אין מטמא כלי ל משקין הבאים מחמת כלי אינו דין שלא יטמאו כלי ש"ס ?. ב' ק"ו כלי שמטמא אוכל אין מטמא כלי? . אוכל הבא מחמת כלי אינו דין שלא יטמא כלי? רש"י ד"ה משקה תוספות ד"ה ומהו. ג' ק"ו חלי שבא מחמת שרץ אין מטמא כלי משקה ואוכל שבא מכלי אינו דין שלא יטמא כלי ל נ"ל שזה נכלל בק"ו דש"ס. ד' ק"ו' משקה שמטמא אוכל אין מטמא כלי אוכל שאין מטמא אוכל אינו דין שלא יטמא כלי? לש"ס. ה' ק"ו אוכל שמטמא משקה אינו מטמא כלי משקה שאין מטמא משקה אינו דין שלא יטמא כלי.? ו' ק"ו כלי שמטמא אוכל ומשקה אין מטמא כלי אוכל שאין מטמא משקה או משקה שאין מטמא אוכל אינו דין שלא יטמא ? וכו'. ז' ק"ו כלי שאין מטמא כלי מטמא משקה ( שרן שמטמא כלי אינו דין שיטמא משקה ? ח' ק"ו כלי הבא מחמת שרץ מטמא משקה שרץ גופיה אינו דין שיטמא משקה ? ש"ס. ט' ק"ו אוכל הבא מחמת שרץ מטמא משקה שרץ גופיה אינו דין שיטמא משקה? יו"ד ק"ו אוכל שאין מטמא אוכל מטמה משקה שרץ שמטמא אוכל אינו דין שיטמא משקה ? כתבתי עשרה ק"ו כנגד עשרה ק"ו שבתורה שבכתב. א' משקה שאין מטמא כלי מק"ו אגה"ו ב' אוכל שאין מטמא כלי מק"ו , בגד"ו ג' שרץ שמטמא משקה מק"ו זחט"י אלו העשרה הנ"ל חוץ. מק"ו דגלי קרא הפך ק"ו וחוץ ממה שטרח וכתב קרא

קח' שם בש"ס ומה מחוסר כפורים וכו' שלישי שפסול בתרומה וכו' הא דלא אמרינן טבול. יום יוכיח שפסול בתרומה ואינו עושה רביעי בקדש כמ"ש התוספות לעיל י"ד ד"ה ואילו הכא פסול וטמא ע"ש יש לומר לפמ"ש רש"י לקמן ד"ה אל אם איתא דרבי יוסי דס"ל משקין אין מטמאין אחרים מדאורייתא סבר רביעי בקדש אינו אלא מדרבנן ע"ש א"כ אפשר לומר לדעת ר' יוסי דהא דקימ"ל טבול יום אינו עושה רביעי היינו מדאורייתא אבל מדרבנן אה"נ דעושה רביעי מק"ו ממחוסר כפורים כמו כל שלישי שעושה רביעי מדרבנן ומה שהביאו התוספות ד"ה הנ"ל מדברי ר' עקיבא בלאו הכי רע"ק לית ליה קו"ח דרבי יוסי ומשום הכי נקט רע"ק בלישניה פסל את כולן אבל ר' יוסי דאית ליה קו"ח יכול להיות שיסבור שטבול יום יטמא הקדש ומדרבנן וק"ל

קט דף י"ט רש"י ד"ה אמר ליה וכו' באו"ד וחמישי בקודש לא מייתי בק"ו ממחוסר כפורים דאיכא למיפרך וכו' נ"ל לומר דכוונת רש"י לומר שאפילו אי ויליף ר"ע מטבול יום ויליף במה הצד מטבול יום דכלי חרש ולא ראי כלי חרש כראי טבול יום דמת או שרץ כדאיתא במסכת סוטה כ"ז כ"ט ונימא דר"ע נמי סבר צד חמור לא פריך וא"כ שפיר רביעי בתרומה מטבול יום. אפי' הכי חמישי בקודש לא מייתי בק"ו ממחוסר כפורים דאיכא למפרך מה למחוסר כפורים שכן אב הטומאה וע"י מהרש"א ז"ל שנראה שדבריו דחוקים דוחק עצום מאוד לפי ענ"ד. ואחר העיון נראה שדבריו כנים ואמתים ובנויים על סוגיית הש"ס הנ"ז כ"ט שלמד שלישי בתרומה מק"ו דטבול יום והכי איתא התם ומה טבול יום שמותר בחולין ובמעשה. פוסל בתרומה ככר שני שפסול בחולין אינו דין שיעשה שלישי בתרומה ע"כ ורוצה לומר ככר שני שפסול בחולין דהיינו שהראשון שעושה שני בחולין שהוא חמיר שפוסל בחולין ככר שני אינו דין שעושה בתרומה שלישי דהיינו ככר שני שפסול בחולין יעשה ככר שלישי בתרומה ואם תאמר דיו לבא מן הדין וכו' ואינו עושה בתרומה ג"כ כי אם שני כמו חולין. היכא דמיפרך ק"ו לא אמרינן דיו דהא ככר שני של תרומה מפורש בקרא כל אשר בתוכו יטמא וא"כ לא אהני לן קו"ח כלל ולכך לא אמרינן דיו. ועבדינן שפיר קו"ח למילף שלישי בתרומה. וא"כ מקרא מלמדנו להועיל שנעביד ק"ו במילתא יתירתא דהיינו לשלישי וכעין מש"כ הכא בנדון דידן מהרש"א ז"ל ודו"ק. קי' שם באו"ד והיאך יבא ליה רביעי וכו' נראה לי לומר דלא ניחא ליה לרש"י לומר ע"י עצים ולבונה משום דסבר דחיבת הקודש מכשרת אינה אלא מדרבנן וכמ"ש רש"י ז"ל גופיה לקמן ד"ה אלמא קסבר צירוף דרבנן ע"ש

קי"א שם באו"ד ונ"ל דעל כרחיך לא משכחת אלא מדרבנן וכו' כל זה כתב רבינא משמיה דרבא דס"ל דמקרא מלא דבר הכתוב לא שנא חולין ותרומה וקדשים כדאית' לעיל י"ד עא' וסוגיין אזלא אליביה דהא רבא הוא דאמר הכא לא ר' יוסי סבר כ"ר עקיבא וכו' ורב אשי הוא דשקיל וטרי אליביה וקאמר בשלמא ר' יוסי לא סבר כ"ר עקיבא דתניא אמר ר' יוסי וכו'