קרן לדוד (סקלי) פו

פ"א הוספות ד"ה אבל דם לא וא"ת אדרבה בדם יש לטהר וכו' יש להבין דמאי קשה להו מענין הכשיר לענין טומאה. וכי דם וכל משקין דקי"מל טומאת משקין דאורייתא לא אתרבו אלא ממים הא בהדיה כתיב וכל משקה אשר ישתה יטמא ומכתוב זה אתרבי כל משקה וה"ה דם ג"כ אתרבי משום דאקרי משקה דכתי' ודם חללים ישתה וכמו שכתב רמ"ם פרק ששי דמכשירין משנה ד' לענין הכשיר וה"ה לענין טומאה ע"ש ויש לומ' דהתוס' סברי' דלא אתרבו אלא דם חולין שנשפך כמים אבל דם קדשים כיון דאימעיט מהכשיר אמעיט נמי מטומאה וראיה מהא דרב לעיל דסבר אפילו דבר שמכשיר כגון מים לית ביה טומאה וא"כ כ"ש דבר שאין מכשיר כגון דם קדשים לית ביה טומאה ועוד דקרא סתמא כתיב על הארץ תשפכנו כמים ומה לי בהכשיר מה לי בטומאה דסתמא קאמר שאם נשפך לארץ הוא שהוקש למים לכל דבר ועי' תוספות חדשים שם אות ואו' ועי' לעיל סי' נא' מה שכתבתי שם. אבל רש"י ז"ל סובר שלא נתקבל האי דרשא דעל הארץ תשפכנו כמים אלא לענין הכשיר ולא לענין טומאה. וראיה מדשמואל דסבר דתלושין לא מכשירין והם טמאין עיין לעיל בסי' גן משכ' שם

פב' שם באו"ד ויש לומר וכו' היכא דמטמא כגון חולין או בעלי מומין או זבח שנפסל ר"ל כגון דמים אלו שהם של קדשים דכיון שנפסלו נשפכים מים בזה הוא דקאמר תלמודא אבל דם לא ואין חלוק באלו הדמים בין בכלים בין בקרקע בין מבפנים בין מבחוץ

פג' תוספות ד"ה אלא דהוי רביעית דחזי וכו' מכאן אומר ר"י שיש לדקדק דמקוה שכולו שאוב אינו פסול אלא מדרבנן וכו' לפי דבריו ז"ל הא דפריך לעיל טז' ע"א לרב מקרא דאך מעין ובור מקוה מים וכו' הא תלושין מקבלין טומאה צריכין לפרש דהכי קא פריך הא תלושין דהיינו בכלים מקבלין טומאה ומשני ליה מאי יהיה טהור מטומאתו דהיינו אם היו בקרקע הא אם בכלים לא מטהרי ליה. אלא דרש"י שם לעיל לא פירש הכי בד"ה אך מעין ובור וכו' ובד"ה יהיה טהור מטומאתו ושם פירש הא אם שאובין לא מטהרי ליה. וא"כ צריך לומר דרשי' סב"ל דשאוב פסיל מדאוריי' ולא סבר לה להא דר"י בעל התוספות וכן פירש רשב"ם לקמן דף קט' ע"א בד"ה כדתניא ורחץ במים את בשרו וכו' למעוטי שאובין דאזיל השתא ומייתי וטביל ע"כ ע"ש והאי הוכחה שהוכיח ר"י מכאן מדלא מפליג בין שאובין למחוברין. צריכין לומר לדעת רשי' ורש"בם דמאי דקאמר ר"ש בקרקע טהורין ר"ל במחוברין דהוי מקוה דאורייתא אבל שאובין מפשט פשיטא ליה דלא חסו מדאורייתא והיינו בכלים דקאמר ר"ש ודבר זה הרי הוא כמבואר מדברי ר"ש ואינו צריך רב פפא להודיענו זה. אבל מה שצריך להודיענו רב פפא הוא זה דכיון דר"ש קאי אמשקי בי מטבחייא דהיינו דם ומים ות"ק סבר בין דם בין מים דהיינו משקי בי מטבחייא בין בכלים בין בקרקע טהורין ועל זה קאי רש' ואמר בכלים טמאים בקרקע טהורין. הוה סלקא דעתין לומ' דקאי אתרווייהו מים ודם להכי אתא רב פפא ואמר דלא סלקא דעתך לומר כן אלא ר"ש לא קאי אלא אמים ודכן דקאמר יוסי בן' יועזר אמים בלחוד קאי ונראה לי שלזה נתכוון רשי' ד"ה אבל דם וכו' שפירש ולר"ש כי אתמר דכן דיוסין' בן' יועזר וכו'

פד' תוספות ד"ה ה"ג נטמא תוכו. נטמא גבו לא נטמא תוכו וכן גרס רשי'. לאפוקי מגרסת הספרים שבמשנה שבידינו שגרסינן כל הכלים יש להם אחורים ותוך כגון הכרים והכסתות וכו' ולפי גרסא זו אתי שפיר דנקט הני לרבותא דאפילו הני דראויים לתשמיש אפילו מאחורים אפילו הכי יש להם דין אחורים ותוך שמחולק תוכם מאחורם וכל שכן כלי שטף שאין ראויים לתשמיש אלא מתוכם. אלא דקשה לפי גרסא זו מאי כגון דנקט הו"ל לומר אפילו כרים וכסתות וכו' ולכך כתבו הכי גרסינן כל הכלים שיש להם אחוריים וכו' משום הכי קשיא להו דלמה נקט הני והא כלי שטף נמי דינו הכי ולמה נקט נמי שראוין להשתמש מאחוריהן ובתוכן הוא שאם נטמא תוכו נטמא גבו. הא אם אין ראויין להשתמש מאחוריהן אפילו נטמאו מתוכן לא נטמא גבן הא אפילו כלי שטף שאין לו אלא תוך אפילו הכי נטמא הוכו נטמא גבו. לכך תרצו דמשום ר"מ נקט הכי דפליג בזה וסבר כיון דראוים להשתמש מכאן ומכאן נטמא גבו נטמא תוכו וקל'

פה' תוספות דף י"ח ד"ה בטלו במעיה וכו' אע"ג דאמרינן וכו' דכל העופות פוסלין מי חטאת ור"ל דטעם פיסולן משום משקה שבפיהם החוזר למים ששותים מהם. משמע שפסולין מיד כשנכנסו בפיהם אומר ר"י דהתה מיירי קודם קידוש ופיסולייהו משום דבעינן שתהיא חיותן בכלי וכיון שהיו בפי העוף אין עוד חיותן בכלי. והא דלא פסיל להו משום רוק שבפיהם וכמ"ש רמ"ם שם' ע"ש נ"ל דר"י סבר רוק אינו אלא דבר מועט ואף אם חוזרים אל המים שבכלי בטלי במיעוטייהו דמועט רוק בטל וטעם פיסולם אינו אלא משום שבעינן שתהיא חיותן בכלי והמים בעצמן שנעקרו מכלי נפסלו ואפי' לר"א דס"ל בנפל מים כל שהן לתוך צלוחית יזה שתי פעמים הכא שאני שאינן כל שהן ומשום הכי פוסלים ע' שם במשנה א' בפרק ט' וק"ל פו' שם באו"ד שבעינן שתהיא חיותן בכלי או משום מלאכה וכו' ר"ל דקודם קידוש בעינן חיותן בכלי ועוד מלאכה פוסלת בהו אבל שתיית העוף אין נראה שתהא נחשבת מלאכה. וכתבו דהכא מיירי