קרן לדוד (סקלי) עט

דודאי הכי הוא או דהש"ס כך קבל שזה הוא דעת רב אבל לשמואל מדלא פירש הש"ס דהכי הוא דעתיה בפירוש הכתובים משמע דלא קבל כך משמואל דיטמא דגבי משקין יכשר וטומאת עצמן מכל אשר יפול אל תוכו יטמא שיטמא משקין ואם טעם פלוגתייהו בזה דרב לא סבר לה כרע"ק דדריש יטמא. יטמא לאחרים ואין כאן שלישי אלא שני שהוא האוכל ושמואל סבר לה כרע"ק ולהכי דרש יטמא דגבי אוכל יטמא והיינו משקה א"כ הוה להו לא פליגי הכי אי הלכה כרע"ק אי לא? משום הכי לא ניחא ליה לש"ס לשנוי הכי ועי' מהרש"א ז"ל שיש לו שיטה אחרת. בזה ע"ש

מ"ט שם קרי כאן והבשר אשר וכו' קשה לי למ"ד אין אוכל מטמא אוכל מדאוריי' אפי' קדשים והוא רבינא משמיה דרבא תקשי ליה ג"כ כיון דכתיב יטמא באוכל דכתיב מכל האוכל וכו' קרי כאן והבשר וכו' ועל כרחיך לומר כיון דבהדיא מיעטיה קרא הוא טמא ואין עושה כיוצא בו טמא א"כ האי כללא דכייל אשר יגע בכל טמא לאו בכל מילי דטמא כייל קרא ולפ"ז נימא דלא כייל נמי משקה דטמא ולא קאי אלא בנגע בשרץ או בטמא מת בין אדם וכלים או עצים ולבונה וכיוצא ואפשר לומר דאין הכי נמי דלמ"ד אין אוכל מטמא אוכל לא פריך פרכא זו וקשיית הש"ס היא אי נימא דסבר שמואל אוכל מטמא אוכל בקדשים. עוד יש לומ' דשאני אוכל דאימעיט ליה קרא בהדיא הוא טמא ואין עושה כיוצא בו והיכא דאימעיט אמעיט והיכא דלא אימעיט לא אמעיט והרי הוא בכלל הכלל דכייל בכל טמא וכו'

שם ט"ז ע"א ת"ש וכל משקה אשר ישתה וכו' לשיטת מהרש"א דסובר שאפילו יסבור שמואל מאי יטמא יכשר. מ"מ פריך ליה שפיר מוהבשר אשר יגע וכו' ע"ש נוכל לומר ולפרש הא דפריך, ת"ש וכל משקה וכו' הוא בין לשמואל בין לרב דהיינו דלרב פריך כפשטיה הא מצינו שהמשקין הם עצמם טמאים ולשמואל פריך ליה מדכתיב יטמא ולא כתיב טמא כדרשת רע"ק ומשני ליה אליבא דכ"ע דמאי יטמא יכשיר לרב כפשטה ולשמואל האי יטמא באמת קאי אאוכל דהיינו המשקה אשר ישתה יכשיר האוכל שיטמא וטומאת משקין עצמם נפקא ליה מיטמא דכתיב גבי אוכל ומ"מ פריך ליה לעיל שפיר קרי כאן והבשר אשר יגע וכו' כמ"ש המהרש"ל וק"ל. (גם זה בשעת ההעתקה נתחדש כ"ט תמוז שנת תרפ"א בתוספת מרובה על העיקר)

נ"א שם בש"ס הכשיר מרישא דקרא שמעת ליה מכל האוכל אשר יאכל וכו' קשה לי הא מרישא דקרא לא שמעינן שמכשיר אלא מים ולהכי אתא סיפא דקרא דוכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא לומר דכל שבעה משקין מכשירין וכדאיתא בספרא על פסוק זה ויקרא י"א פסוק לד' וז"ל יכול הדלעת שנפלה לאויר התנור ולא הוכשרה תהיה טמאה. ת"ל אשר יבא עליו מים. אין לי אלא מים. מנין הטל והיין והשמן וכו'. ת"ל וכל משקה אי כל משקה וכו' ע"ש הרי מוכח מתנא דספרא דקאמר אין לי אלא מים והאי המים המוזכרים הם על ביאת מים על האוכל שמכשירו לקבל טומאה דבזה דבר הכתוב וקאמר אין לי אלא מים ודאי ר"ל שמים מכשירין מנין לרבות את העל וכו' ר"ל לרבותו כמו מים לענין הכשיר והיינו בפירוש הש"ס כאן שמפרש וכל משקה אשר ישתה וכו' יטמא מאי יטמא יכשיר ועיין פרק ששי דמכשירין משנה דלת' שבעה משקין הן הטל והמים וכו' דאיירי לענין הכשר וברע"ם העתיק על משנה זו לשון הסיפרא הנז' ועי' שם בתוס' חדשים שכתב על פירוש רע"ם שאין דבריו מובנים ע"ש בדב"ק ולפי מה שהראיתך דב' רע"ם חיים וקיימים ונאמ' עם סוגייא דידן ועם פשט הכתוב ופשט הספרא וכן נר' מד' הספרא לקמ' על פסוק וכי יתן מים על זרע וז"ל הרי זה בא ללמוד על השרץ שלא יטמא הצרעים אלא לאחר הכשיר הלא דין הוא טמא כלי חרש וטמא בשרץ וכו' ומה כלי חרש הקל עשה בו שאר משקין כמים וכו' או כלך לדרך זו חמור כלי חרש שהוא מטמא מאוירו ת"ל מים. מים אמורים למעלה (דהיינו בכלי חרש ומים אמורים למטה בשרץ) מה מים האמורים למעלה עשה בהם שאר משקין כמים אף למטה וכו' הרי לך בהדיא שנושא ונותן על ההכשר של משקין ולומד מלמעלה משמע דגם למעלה מדבר כל משקין המכשירין וא"כ קשה מאי פריך הש"ס מרישא דקרא שמעת הא מרישא דקרא לא שמענו כי אם מים וסיפא דקרא אתא לשאר משקין שיהיו כמים. ויש לומר דהכי קא קשיא לה הא הכשיר מרישא שמעת ליה ואם תשיבני דבר דממיס לא תשמע שאר משקין א"כ לא נימא מים ברישא ומכל משקה אשר ישתה נשמע הכל ונימא הכי כל האוכל אשר יאכל אשר יבא עליו מכל משקה אשר ישתה יטמא ולמה לי מים דרישא דקרא, ומשני. חד בתלושין וחד במחוברין וסיפא דקרא פירש בהדיה בתלושין מדכתיב אשר ישתה בכל כלי הרי שהם תלושין בכלי וא"כ רישא דקרא במחוברין ובהכי אתי שפיר דעביד צריכותא ברישא מתלושין ולא עביד צריכותא מרישא דקרא דהיינו במחוברים כסדר הכתוב משום דלא ידענו שרישא במחוברין אלא מסיפא דקרא ולהכי קא עביד צריכותא ברישא מתלושין דכתיבי בפירוש דקרא והדר המחוברין שידענו מיתורא וק"ל

נ"ב שם חד בתלושין וחד במחוברין צריכין לומ' לסברת שמואל דסבר דקרא דוכל משקה אשר ישתה. יטמא היינו לטומאת משקין עצמן א"כ מנין ליה הכשיר שאר משקין וצריך לומר דקרא זה תרתי אשמועינן חדא מכל האוכל וכו' אשר יבא עליו מים יטמא האוכל וכל משקה אשר ישתה קאי אפשר יבא עליו דהיינו אשר יבא עליו מכל משקה אשר ישתה ואחר כך אמר יטמא פעם אחרת לאשמועינן שהמשקה ג"כ מקבל טומאה כמו