קרן לדוד (סקלי) עב

מ"ש שם:

כ"ו באו"ד וא"ת למאי דמוקים ליה בוולד טומאה דרבנן ר"ח נמי מוסיף אדרע"ק דמדרבי עקיבא וכו' לא שמעינן שיהיה שלישי דרבנן מותר לעשותו שני וכו'. קשה לי דלר"י בעל התוספות דפירש לקמן בד"ה וולד הטומאה דרבנן היינו בשר שנטמא במשקין. ור"מ לטעמיה ור"י לטעמיה ע"ש לפירושו לא מקשו הכא ולא מירי כיון דבשר זה שנטמא בוולד הטומאה היינו משקה. הא רע"ק סבירא ליה טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא וכמ"ש בש"ס אמר רבא ש"מ קסבר רע"ק טומאת משקין דאורייתא וא"כ הוי הבשר זה שלישי שפיר מן התורה ומוסיף ר' עקיבא והא דקאמר ביולד טומאה דרבנן היינו לסברת ר"מ דסבר טומאת משקין לטמא אחרים דרבנן ופליג אדרע"ק ויש לומר דלא ניחא להו לומר דר"מ פליג אדרבי עקיבא וסברי התוספות דר"מ דסב"ל מדרבנן סבר דגם רע"ק סבר הכי. ומעולם לא סבר רע"ק טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא אלא דקשה א"כ אמאי נקט נר שנעמא באב אפילו בראשון נמי ושני נמי כדפריך הש"ס. [עי' לקמן סי' מ"ד מה שכתבתי שם ואם יאמר ר"מ דלהד"מ דלעולם לא אמר רע"ק שנטמא באב הטומאה וכו' והאי מהני' דקתני באב הטומאה אתיא אליבא דר' יוסי. א"כ מאי מקשים התוספות הכא נימא אין הכי נמי דליכא הוספה לדעת ר"מ. ומתני' דקתני הוסיף אתיא כר' יוסי, אשר על כן נראה לומר דקושית התוספות היא לפירוש רש"י דפירש וילד טומאה דרבנן היינו כלים שנטמאו במשקין. ולפ"ז הירושלמי דפריך לה וקאמר למ"ד בוולד טומאה דרבנן לא בא רע"ק אלא לפתות וכו' הוא תיובתא לפירוש ר"י דלקמן ומשמעותו כפי' רש"י ועי' לקמן סי' ל' מה שכתבתי שם כ"ז באו"ד תפתר בטבול יום דבית הפרס וכו' ולפ"ז השמן הוי תחלה (וכשמדליקו בנר שנטמא בטמא מת) דלא אמרו כל הפוסל את התרומה וכו' חוץ מטבול יום אלא אם הוא טבול יום דאורייתא וכמו שפירש רש"י דלא גזרו בו שאין ד"ת צריכין חיזוק אבל טבול יום דבית הפרש דרבנן הוא וא"כ השמן הוי תחלה וכשמדליקו בנר שנטמא בטמא מת שהוא של מתכת הוי השמן ראשון וא"כ מהראשון דרבנן עושין ראשון דאורייתא ור"ח סבר משלישי או שני דרבנן מותר לעשותו שני דאורייתא למ"ד אוכל מטמא אוכל ואע"פ שאין כאן הוספה מ"מ לא בא לפחות והוסיף רע"ק דקאמר ר"ל מוסיף עדות אחרת כזאת. אבל למ"ד אין אוכל מטמא אוכל שפיר הוי הוכפת רע"ק מראשון דרבנן לראשון דאורייתא ולר"ח דוקא משלישי דרבנן לשני דרבנן ולפ"ז צריכין לומר דר"מ חשיב לאיסור דרבנן כמעלת ראשון דרבנן ולא כפסול. ומדברי שניהם למ"ד כמ"ש ומדבריהם למדנו. ויכולים לומר דעל זה פליג דס"ל דאיסור לא הוי אלא כפסול ולהכי אין למדין מדר"ח ולא מדרע"ק דאינהו איירי בטמא ולא בפסול

כ"ח ט"ו ע"א תוספות ד"ה וולד טומאה דרבנן וכו'. באו"ד. הקשה ר"י למ"ד אין אוכל מטמא אוכל מדאורייתא. א"כ לרבי יוסי לא משכחת שלישי דאורייתא אלא וכו'. הא דלא הוקשה להם בקוצר הכי דכיון דהבשר שנטמא בוולד היינו במשקין. א"כ קשה למ"ד אין אוכל מטמא אוכל מדאורייתא בין לר"מ בין לר"י מאי הוספה איכא כיון דאין אוכל מטמא אוכל אלא מדרבנן א"כ לא הוי שני אלא מדרבנן ובלאו הכי הוי שני מדרבנן כיון שנטמא במשקין דהוי תחלה דר"מ הוי מדרבנן דוקא. ועכשיו שנטמא בבשר שנטמא באב הטומאה לא הוי ג"כ אלא שני ולר"י מעיקרא הוי שלישי מדאורייתא ושני מדרבנן ועכשיו נמי הוי שני דרבנן כיון דאין אוכל מטמא אוכל דמאי מוסיף לו טומאה על טומאתו. משום דלמ"ד אין אוכל מטמא אוכל הוא רבינא משמיה דרבא. וכבר אוקימנא לה בגמרא י"ד ע"א אליביה נהי דאין אוכל מטמא אוכל מדאורייתא. מדרבנן מיהא מטמא ולפ"ז נוכל לומר דר"ח מיירי בשלישי מדרבנן ועושהו שני דרבנן. וליכא באמצעות שום משקה אבל לאוקימתא זו דאוקי הש"ס נימא קסבר ולפירוש ר"י שהבשר נטמא במשקין והוי שלישי משמע להי דאוקימתא זו היא אליבא דכ"ע בין למ"ד אוכל מטמא אוכל בין למ"ד אין אוכל מטמא אוכל ולהכי סברי התוספות דודאי לא צריכינן לאוקמה במשקין אלא משום ר' יוסי דקאמר אינה היא המדה ולטעמיה אזיל דסבר טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא אבל לר"מ דסבר דהבשר נטמא בוולד הטומאה דרבנן לא צריך לאוקמה במשקין דשפיר מיירי אוכל באוכל ומדרבנן. אבל לר"י דסבר דר"ח סג"ה מיירי בטומאה דאורייתא צריך לאוקמה באמצעות משקין ולכך קשיא להו לרבי יוסי שפיר אלא דעדיין יש להתבונן דבמאי פליגי ר"מ ור"י דלמה ר"מ מוקי לה בטומאה דרבנן ור"י מוקי לה בטומאה דאורייתא. ולכך אינה היא המדה דאי המשנה מקובלת הפירוש כר"מ למה פליג עליו ר"י ואמר אינה היא המדה. אמאי אינה היא המדה:

ונ"ל דבהא תליא פלוגתייהו דר"מ סב"ל קלקול דרבנן כקלקול דאורייתא שהסברא נותנת ששוין הם ויבואו שניהם ולהכי מוקי לה בוולד טומאה דרבנן ומשום הכי יליף משם שפיר. אבל ר"י סב"ל קלקול דרבנן לא הוי כקלקול דאורייתא שדעתו מחייבת כך. שכיון שאינו מקולקל מדאורייתא הגם שהוא מקולקל מדרבנן לא נקלקלנו עוד יותר אפילו מדרבנן כיון שעדיין הוא בחשיבותו מדאורייתא וכמו שכתבו התוספות לעיל ד"ה התם פסול וטמא ע"ש ומשום הכי ר"י מוקי לה לדר"ח סג"ה שאמר ששורפין בשר הנטמא