קרן לדוד (סקלי) ע
Keren leDavid (Skali) 70 · קרן לדוד (סקלי) · free full Hebrew text
Open in the reader →בוולד וולד וא"כ היכי משכחת שלישי. אינה קושיא די"ל דריש לקיש סב"ל כמ"ד אוכל מטמא אוכל ושפיר משכחת ק לה שלישי
עוד יש לתרץ קושיתינו דלעיל סי' י"א בהקדים קושיא אחרת דמאי קשיא להו הא שפיר משכחת שלישי ע"י משקה דהא קיימינן הכא כמ"ד טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא וכמו שאמר בהדיא בש"ס הכא במאי עסקינן דאיכא משקין בהדי בשר וא"כ משכחת לה שפיר דהיינו א) אוכל ב) משקה ג) בשר. או (א כלי ב) משקה ג) אוכל וא"כ מאי' קא קשיא להו ז"ל. ועל כרחך לומר שזה נראה להתוס' דוחק גדול דשלישי והוא אוכל לא ימצא כ"א ע"י משקה או שלישי דטבול יום לכך הוצרכו לומר דאיכא שלישי טובא כגון בעצים ולבונה וע"י משקין וכו'
ועוד יש לומר דלא נקטו שלישי דטבול יום משום דעיקר קושיתם היא היכי משכחת לה שלישי במנין ובהשתלשלות דהא ר' חנינא סגן הכהנים קאמר בשר שנטמא בוולד הטומאה. ורב יהודה פירש דבריו דר"ל וולד וולד הטומאה א"כ שלישי במנין יעל זה שאלו התוס' למ"ד אין אוכל מטמא לא משכחת שלישי כהאי גוונא במנין והשלישי יהיה אוכל וק"ל
י"ח ולפי מה שתרצנו דריש לקיש סובר דאוכל מטמא אוכל ולכן משכחת לה שפיר שלישי שהוא אוכל בלא עצים ולבונה אין לדקדק ולהכריח מכאן ולייחס סברא זו לריש לקיש דס"ל דאוכל מטמא אוכל וסבירא ליה כאביי או כרב אדא בר אהבה דסברי הכי דיש לדחות ולומר דלעולם ס"ל אין אוכל מטמא אוכל ואפע"פ כן משכחת לה שלישי באוכל ע"י משקה דהיינו א) אוכל ב) משקה ג] אוכל. ועי' מה שכתבתי לקמן סי' ל"ב וראיתי להתו' לקמן י"ט ע"א ד"ה לא לישתמיט תנא וכו' דכתבו דריש לקיש סובר אוכל מטמא אוכל ע"ש
י"ט בש"ס י"ד ע"ב אמר רבא ש"מ קסבר רע"ק טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא וכו' דילמא לטמא אחרים דרבנן אי מדרבנן וכו' לכאורה דרבא קאי אדרב יהודה וכבר פירשו התוספות בעמוד ראשון ד"ה מאי קמ"ל וכו'. דרב יהודה סובב הולך למ"ד אוכל מטמא אוכל דאורייתא וא"כ איך סלקא דעתיה דרבא לומר דרע"ק סובר טומאת משקין לטמא אחרים דרבנן ומאי מוסיפין לו טומאה על טימאתו היינו מדרבנן השלישי דאורייתא מותר לעשותו ראשון דרבנן דלפי זה לא בא רע"ק להוסיף אלא לגרוע אדרבי תנינא סגן הכהנים דרחס"ה קאמר דשלישי דאוריית' מותר לעשותו שני מדאורייתא. ואילו ר' עקיבא לא הוסיף לו שום טומאה דאורייתא אלא דרבנן. לכן נר' לומר דרבא לאו אדברי ר' יהודה קאי אלא אמתני' קאי והכי קאמר דאי מדרבנן ורבי חנינא סגן הכהנים מדרבנן קאמר דקסבר אין אוכל מטמא אוכל ושלישי דאורייתא מותר לעשותו שני מדרבנן ולרע"ק מותר לעשותו ראשון דרבנן דמדאורייתא אין משקין מטמאין אחרים וכו'
אלא שעדיין קשה דהא בסמוך סבר רב אדא בר אהבה משמיה דרבא דבקדשים אוכל מטמא אוכל. וא"כ איך קאמר רבא גופיה הכא דאי מדרבנן מכדי האי נר מאי קא מהנייא ליה וכו' ופריך עליה הש"ס ממאי דילמא מדרבנן וכו' ומאי פריך עליה הא איהו אזיל לשיטתיה דסב"ל דאוכל מטמא אוכל בקדשים ולזה הוכחתו שפיר מדרבי עקיבא שטומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא. דאי מדרבנן מאי אהני ליה האי נר אלא לאפסולי גופיה מדאורייתא הא אפסיל וקאי וכוונתו הכי הוא הא אפסיל וקאי ומאי מוסיף לו טומאה על כרחך מדרבנן ואי הכי מה הוסיף רע"ק על רחס"ה כיון דס"ל אוכל מטמא אוכל לא בא להוסיף אלא לפחות אלא ודאי סבר רע"ק טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא כך היא כוונת רבא בהכרח לדברי רב אדא בר אהבה משמיה דרבא. וא"כ מאי פריך עליה הש"ס דילמא מדרבנן הא דבר זה אי אפשר לאומרו דא"כ רע"ק לא בא להוסיף אלא לגרוע
ונראה לומר דפירכת הש"ס אינה. אלא אליבא דרבינא משמיה דרבא דסב"ל אין אוכל מטמא אוכל אפי' בקדשים. אי נמי דעדיפא מינה קאמר דאי מדרבנן מאי אירייא באב הטומאה וכו'
כ' רש"י ד"ה נוקמה בנר של חרס וכו'. ואילו גבי עדוהו של רע"ק גבי תרומה קאי וכו' ואם נטמא קודם שנתנו במנחה משקש בכלי וכו' ר"ל שאם קודם שנקש בכלי יש לו פדיון. והנה מדלא הכריח ג"כ מדקאמר שנפסל ולא קאמר שנטמא דאי איירי בשמן קודש הו"ל לו' שנטמא דג' עושה רביעי בקודש. משמע דס"ל לרש"י ז"ל כמ"ש התוס' בד"ה ואילו הכא פסול וטמא. דטבול יום בקודש נמי פוסל דוקא ואינו מטמא. אלא דקשה לי שא"כ למה הוצרך להוכיח ולהכריח ששמן זה הוא של תרומה ולא של קודש הא אפילו יהיה במציאות ששמן זה של קדשים מ"מ פירכת הש"ס שפיר היא דאילו התם טמא וטמא. ואילו הכא פסול וטמא. ועוד דבסוף דבור זה כתב וז"ל ושמן שלישי של תרומה אינו טמא לטמא אחרים אלא פסול דאין שלישי עושה רביעי בתרומה וכו' ע"ש. ואי סובר רש"י כסברת התוספות בזה. צריך להתבונן בדבריו ז"ל במאי דכתב ושמן שלישי של תרומה וכו' דבמה נפשך אי בשלישי הבא מטבול יום אינו עושה רביעי בקודש נמי ולמה כתב דאין עושה ד' בתרומה ואי בשלישי לטומאה דמעלמא א"כ אפילו אינו עושה ד' בתרומה מ"מ שלישי דתרומה מטמא את הקודש כמו שלישי של קודש כמ"ש התוספות
אשר על כן נראה לומר דרש"י לא אזיל ליה בשיטת התוספות. וסובר ז"ל דפסול תרומה לא שכיח עם הקודש כיון שהתרומה דינה חלוק בכמה דינים