עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › קרן לדוד (סקלי)

קרן לדוד (סקלי) סא

Keren leDavid (Skali) 61 · קרן לדוד (סקלי) · free full Hebrew text

Open in the reader →

בפירוש רש"י שם דפירש שהרי בכלי עץ ומתכות כתב לך ישטף תעבירו באש ומורק ושוטף, אבל בכלי חרס ישבר ע"ש, פירוש, נאמר תעבירו באש בכלי מדיין ובכלים שנתבשלו בהם קדשים נא' ומורק ושוטף בחטאת אבל בכלי חרס נאמר בו ישבר בנתבשל בו חטאת תם מסכת זבחים. מסכת נדה דף ב"ן מתני' הרואה כתם וכו' וחוששת משום זוב וכו' עי' פירוש המשניות להרמב"ם ז"ל שפירש וז"ל הצריך לעניינינו ואמרינן מאן חכמים ר' חנינה ב"א שאמר שכתם אחד לא תחוש לו משום זוב ואפילו היה בתכלית הגודל, אלא אם לבשה ג' בגדים בדוקים וכו' או שנמצאו ג' כתמים בבגד אחד בתנאי שיעמוד עליה זה הבגד שני ימים ותמצא ביום הג' כתמים ואז תהיה ספק זבה וכו' ע"ש שדרך השני הוא תמוה במה שכתב או שלשה כתמים בבגד אחד דהיינו בשישה מקומות בזה מודה ר' חנינא ב"א שתהא ספק זבה והרי בש"ס מבואר להדיא דאמר להו ר' חנינא ב"א לדידי בג' חלוקות אין בשלושה מקומות לא ע"ש. ולכאורה היה נראה לי להגיה כך בדבריו ותמצא בכל יום מג' כתמים ור"ל דבכל יום ויום משלשה ימים כתמים דהיינו כתם: אחד בכל יום אלא שא"כ צריך להגיה ג"כ קודם לזה כך שיעמוד עליה זה הבגד ג' ימים

ולכך נראה לומר מסלה חדשה בזה בדרך הש"ס שהרמב"ם ז"ל יש לו שיטה אחרת בפירוש הסוגייא דלא כפירוש רש"י ז"ל וכך הוא פרושא אמר רבא בהא זכנהו ר' חנינא ב"א לרבנן וזכנהו ר"ל נתן להם זכות לרבנן והודה להם ולא עמד בסברתו בזה אלא שחזר מסברתו והודה לדבריהם והוכיח זה ממה שמצא בבית מדרשו שהשיב ר' חנינא ב"א לרבנן ואמר להם מאי שנא פחות מג' וכו' ורבנן כיון דאיכא לפלוגי וכו' לא תלינן. ור' חנינא ב"א ג' גריסין במקום אחד וכו' הא אמרת בג' חלוקות אין בג'. מקומות לא כל זה מדברי רבא שמביא הוכח לדבריו שאמ' בהא זכנהו ר' חנינא לרבנן והביא ראיה שבהא דהיינו בג' מקומות בחלוק אחד הודה ר' חנינא לדבריהם וההוכחה ממה שהשיב ר' חנינא לרבנן מאי שנא וכו' ג' גריסין במקום אחד נמי וכו' וכך היא הוכחתו דפריך רבא על ברייתא זו. ור' חנינא ב"א ג' גריסין במקום אחד וכו' הא אמרת בג' חלוקות אין. בג' מקומות לא. אלא ודאי בהא דהיינו בג' מקומות מדלא השיב על זה. שמעינן מינה שזכה לרבנן בזה וחזר בו מדבריו והודה לדבריהם בהא זהו הוכחת רבא ובא ריעיהו וחקרו דהיינו תלמודא ודחי הוכחת רבא וקאמר שאין זה הוכחה שחזר מדבריו דלדבריהם דרבנן קאמר להו. לדידי וכו'. כך הוא סגנון השטא בש"ס. וא"כ דברי הרמב"ם הם לשיטת רבא שסובר. דר' חנינא מודה בג' מקומות בחלוק אחד כדפשיטא ליה לרבא ולא כדחיית הש"ס. כן נראה לי ליישב הגם שהוא נראה דרך רחוק מצינו שקרא ה' שלום לרחוק

שם דף ח"ן נ"ט. עד כמה היא תולה. אמר רב הונא וכו'. מיתיבי היו עליה טיפי דמים למטה וטיפי וכו'. עי' פירוש רש"י דפירש שהתיובתא היא לרב הונא ולפירוש התוספות התיובתא לרב חסדא. עי' פירושם ז"ל

ותמיהה לי טובא דאמאי הש"ס מהרר אפרכי מברייתא הזאת דנאמרה בלשונה שיכולה להתפרש בתרי גווני כדעת המקשה וכדעת המתרץ. ושביק ברייתא לעיל נ"ב ע"ב שמפורש בה בהדיא בפה מלא דשיעור הכתם להחמיר כגריס. ועוד כרב חסדא ותיובתא לרב' הונא. והכי איתא לעיל. ת"ר הרואה כתם אם יש בו כדי לחלק ג' גריסין שהן כגריס ועוד חוששת וכו' ותקשי לרב הונא דסובר כגריס כיותר מגריס וכן נמי איתא לעיל י"ד ע"א בברייתא בהדיא דבין לר' בין לר' חייא כולם מודים דצריך כגרים ועוד ע"ש

והנה לפי פירוש התוספות בד"ה היו בה טיפי דמים דפירשו דקושית מיתיבי היא לרב חסדא וסייעתא לרב הונא. אפשר לי ליישב דמשום הכי לא פריך לרב הונא מברייתות דלעיל משום דידע המקשה האי ברייתא דטיפי דמים דפשטה דידה דבכגריש טמאה וכרב הונא. וא"כ רב הונא לא תיקשי ליה מברייתות דלעיל דאמר לך רב הונא אנא דאמרי כהאי תנא דטיפי דמים. אבל כד דייקת נראה שאין לתרץ הכי דא"כ גם רב חסדא לא תיקשי ליה מברייתא דטיפי דמים דאמר לך רב חסדא אנא דאמרי כתנא דלעיל נ"ב

לכן נראה לי ניישב ולומר דרב הונא לא תיקשי ליה מברייתות דלעיל דאמר לך רב הונא אנא לא אמרי דכגריס כיותר מגריס אלא לר' לר' חנינא ב"א שנתן שיעור במתני' ואמר עד כגריס של פול ולא אמר ועוד שכיון דלא אמר ועוד. כוונתו להחמיר כדקימ"ל דכל שיעורין להחמיר. אבל אין הכי נמי דיש תנא דסובר כגריס כפחית מגריס ולכך בעי ועוד. דכמו דיש תנא דסובר עד שיעור תורמוס שהם חכמים דרשב"ג דסברי כן כדקאמר הש"ס לעיל אליבייהו. כך נמי יש שסובר דבעינן כגריס ועוד. אבל מברייתא דטיפי דמים דקתני שיעור עד כגרים כלשון ר"ח בן אנטיגנוס משמע דבריית' זו ר"ח בן אנטיגנוס היא. ולכך פריך מינה לרב הונא לפירוש רש"י ולרב חסדא לפירוש התוס' וק"ל

שם מתני' עד שהוא נתון תחת הכר וכו' עגול טהור וכו' ז"ל כבר ידעתם עד וכו' אמנם אם הוא עגול אין זה מקנוחה. ות"ק אומר אולי הוטף על העד טפה לבד והלכה וכו' ע"ש. נראה שרוצה לומר שת"ק סובר הגם שהוא עגול אין זו הוכחה כל כך שלא היה ממנה משום דהו"ל לימצא משוך שהוא דרך קינוח שת"ק סבר