קרן לדוד (סקלי) נח

הירח יהיה לכם לכפרה דהיינו על הקנאה והתאוה והכבוד שעיר זה יהיה לכם לזכרון על עון שמעטתי בו את הירח שלא יעשו כן. ומפני שהשם היה קשה לפניו ח"ו החטא הזה שהעניש בו את הירח שהיה ראשון לעונשים שהוא ב"ה מלא חסדים, והירח גרמה בקיטרוגה להענישה שהיא רומזת לישראל כמו שאומרים בברכת הלבנה שאף הם עתידים להתחדש כמותה, לכך הזהיר וצוה לישראל להקריב בר"ח בחדוש הירח שעיר חטאת לה' לזכרון לפניו על מה שהעניש והמעיט הירח שהיא רומזת לישראל שיהא לכם לכפרה על עון הזה שהוא בידם שהוא הקנאה והתאוה והכבוד כדי שיזהרו מחטא זה שלא יזכר ולא יפקד עליהם, ל"ד לעומר י"ט לחדש אייר ש' תרח'"ץ

בש"ס ע"ג ע"א אמר רבי יוסי בר חנינא מ"ט דרבי יוחנן אליבא דרבנן האי אית ליה תקנתא בחזרה והאי לית ליה תקנתא בחזרה וכו' מכאן קשה על מה שפירש הרי"ף ז"ל לעיל ס"ח דללישנא דמערבא סבירא ליה לרבי יוחנן דלאבר בעצמו לית ליה תקנתא בחזרה הא הש"ס קא' הכא בהדיא דלאבר של עובר יש תקנה בחזרה וכמו שהקשה הרשב"א ז"ל בחדושיו עי' עליו

ונ"ל ליישב ולומר דללישנא דמערבא צ"ל לר' יוחנן נמי כמו לרב דחזרה אהני למקום החתך ולכך קתני מתני' והחזירו אבל מה שיצא לא מהני ליה חזרה והרי הוא בכלל הבשר בשדה טריפה דלית ליה תיקון אבל למקום החתך שלא יצא למחיצתו אהני ליה חזרה דאי לא חזר הגם שאין בו משום ובשר בשדה מ"מ לית ליה היתר משום בהמה בבהמה כיון שהוא עומד על שפת הרחם אינו קרוי בהמה בבהמה. עי' רש"י לעיל ס"ח ד"ה לעולם וכו', אבל אם החזירו אהני מיהא למקום החתך שעכשיו קרינא ביה בהמה בבהמה. וא"כ אם לא חזר צריך לחתוך ג"כ מקו' החתך אלא שיש לו עדיפותא למקום החתך שאם חזר הותר בשחיטת אמו, ולפ"ז זהו כוונת ר' יוחנן הכא לומר האי אית ליה תקנתא בחזרה ר"ל כיון שאם חזר קימ"ל שמותר מקום החתך ומותר בשחיטת אמו באכילה, משום הכי אף שלא חזר מ"מ שחיטת אמו מטהרתו דהיינו למקום החתך הגם שאסור באכילה השתא מיהא דלא חזר דלא קרינא ביה בהמה בבהמה מ"מ כיון שראוי הוא אם חזר לכך אף דלא חזר תהני ליה שחיטת אמו לטהרו מידי ובשר בשדה טריפה וא"כ ממקום החתך ולפנים שהוא מקום טהור משם עומד לחתוך כיון שנאסר באכילה ממקום טהור חותך ומשליך וזהו המקום שעומד לחתוך וכחתוך דמי ושם אין שום מגע דהא טהור הוא ומקום טומאה דהיינו היוצא חוץ למחיצתו שאין לו היתר בחזרה זה המקום אינו מטמא שהוא בית הסתרים שאינו עומד לחתוך משם שכיון שלא חזר וצריך לחתוך מקצת מה שלפנים עמו וזה שלפנים שעומד על המחיצה טהור והמחובר עמו הוא חבור בית הסתרים וא"כ האי דקאמרי רבנן שחיטת בהמה תטהר את האבר ר"ל למקום החתך העומד על שפת הרחם וכיון שכן לית ביה מגע נבילה אבל אית ביה מגע טריפה במוקדשים מדרבנן ודו"ק

בש"ס ע"ט ע"א אמר ליה רבי אבא לשמעיה אי מעיילת כודנייתא בהיפסק עייל להנך דדמין להדדי ועייל לי. אלמא קסבר אין חוששין לזרע האב וסימנין דאורייתא ע"כ. קשה לי מהיכן משמע ליה לתלמודא דסימנים דאורייתא. נימא דלעולם סימנין דרבנן ואפילו הכי סמיך עלייכו משום דס"ל כרבי יהודה וכבר תלמודא פשיט מרב הונא בריה דרב יהושע. דר' יהודה ספוקי מספקא ליה אי חוששין או אין חוששין לזרע האב. ואע"ג דקימ"ל ספיקא דאורייתא וכ"ש לדעת הר"ן ז"ל ודעמיה דסברי מרנן דספק דאורייתא לחומרא מדאורייתא. מ"מ הנך דדמיין להדדי מותרין משום ספק ספיקא ספק אם אמן ממין אחד וממה נפשך מותרין בין אם חוששין לזרע האב או לא. ואם תמצי לומר שמא אמו של זה ממין אחד ואמו של זה ממין אחר ספק שמא חוששין לזרע האב ובכל אחד אית ביה תרי צדדי ומותר. ולכך סמך על הסימנין אע"פ שאין הסימנין מן התורה. משום דהוי ספק ספיקא אבל אי סמנייהו לא דמיין להדדי אין כאן אלא ספק אחד אי חוששין לזרע האב אי לא ולכך אסור

ואפשר לומר דהש"ס משמע ליה דרבי אבא דאמר לשמעיה הכי לא מתורת ספק קאמר ליה הכי אלא מתורת ודאי וס"ל דרב יהודה דאמר אין חוששין לזרע האב מפשט פשיטא ליה דהכי הוא ורבי אבא חולק על רב הונא בריה דרב יהושע ומשמע ליה לתלמודא דהכי הוא סברת רבי אבא מדקאמר לשמעיה אי מעיילת לי כודנייתא עייל להנך דדמיין להדדי וכו' ואי סב"ל דכל זה משום ספק אי חוששין או אין חוששין למה צריך להזהירו על זה ולא סמך עצמו להתיר משום ספק ספיקא ספק אם הם מאם אחד ומותר. ואם תימצי לומר שהם מב' מינים ספק אי חוששין לזרע האב. אלא ודאי דס"ל ומפשט פשיטא ליה שאין חוששין לזרע האב ודאי ומשום הכי לא סמך על הסתם ואפילו הכי ע"י סימנין עשה מעשה בעצמו אלמא קסבר אין חוששין לזרע האב וסמנין דאורייתא ואין לומר דהא דלא סמך על הסתם ומשום ס"ס. משום דהואיל ואפשר לברר ע"י בדיקת סימנין להכי בדק בסימנין ולא סמך אס"ס. דהרואה יראה בש"ע יו"ד בסי' ק"י ט' דפסק רמ"א וז"ל בענין נשבר הגף ספק מחיים ספק לאחר שחיטה יש להתיר מכח ס"ס אע"פ שיש לברר ע"י בדיקת הריאה אין לחוש עכ"ל ע"ש ועי' בסי' נ"ג ס"ב וס"ד. ואף להחולקים שם נ"ל דדוקא שם דאיכא חזקת איסור כמ"ש רמ"א סי' ק"י בסעיף הנז' ונ"ל דספק זה דלא ידענו אם הם מאם אחד דהיינו אם הם ממין אחד לא הוי ספק חסרון ידיעה דלא מיקרי