קרן לדוד (סקלי) נז

צדוקי אתרבו משום הכי אתא קרא דבכם חלקתי ולא באו"ה לומר דכולהו או"ה אתרבו ואתי שפיר הכל אלא אי אמרת שהסברא מבחוץ היא בלא קרא שאו"ה נמי דינם כישראל א"כ קרא למה לי. ור"ל קרא דמכם למאי אתא דבלאו הכי היה סברא דמבחוץ שאו"ה כישראל וכיון דאתא קרא דאיש איש לרבות ע"כ דאתא לרבות אפילו רשיעי. וא"כ אמאי אצטריך מכם. אלא על כרחך לומר שהסברא מבחוץ היא שאין דין או"ה, כישראל ולהכי אצטריך קרא דאיש איש לרבויינהו והוה סלקא דעתין דלא עדיפי מישראל להכי אתא קרא דמכם לרבות כולם. ולפ"ז למאי דס"ד השתא דלא ידע הברייתא דאיש איש לרבות הנכרים א"כ בלא קרא דמכם דדריש מיניה דאו"ה כלל כלל לא בלאו הכי זו היא הסברא שהיתה לנו מבחוץ דנכרים כלל כלל לא. וא"כ לשתוק קרא מיניה. ותריצו דמ"מ ס"ד דמצדיקי או"ה נקבל ור"ל דיש סברא לכאן ולכאן ולהכי אצטריך קרא דיש סברא דצדיקי דנכרים דינם כישראל ולהכי אצטריך מכם דנכרים כלל כלל לא. ומשום דיש סברא לומר ג"כ דנכרים כלל כלל לא להכי אצטריך איש איש לרבויינהו

ודע שנראה מדברי התוספות שהקשו קושיא זו דלא סברי ולא אזלי כשיטת רש"י ז"ל דפירש לעיל ה' ע"ב ד"ה מכם בכם חלקתי וז"ל כלומר מדכתיב האי מיעוטא בישראל ולא באומות העולם דכתיב איש איש מבית ישראל אשר יקריב קרבן וכו'. ותניא לקמן איש מה ת"ל איש איש לרבות הנכרים שנודרים נדרים ונדבות כישראל. וגבי דידהו לא כתיב מיעוטא. דליכתוב מן האדם כי יקריב קרבן (נ"ל דר"ל דליכתוב איש איש מן האדם כי יקריב) דמשמע ולא כל האדם. ש"מ בכם חלקתי שכשרים מביאין וכו' ע"ש. דמשמע מפירושו בהדיא דזה דקאמר תנא דברייתא מכם בכם חלקתי ולא באו"ה לאו דמגופא דקרא וממשמעותיה מדריש ליה ולאו להכי אתא קרא אלא דקרא דמכם אתא לדרשת מכם ולא כולכם אלא דממילא נשמע מדכתב האי מיעוטא בישראל וגבי קרא דרבוייא דידהו לא כתב שם שום מיעוטא משמע דכולהו אתרבו. ולפי פרש"י נ"ל דהכי קא פריך הש"ס למאי דלא סלקא דעתיה דאיכא רבוייא לאו"ה הבין דמפשט פשיטא ליה לתנא דברייתא דנכרים בני קרבן נינהו אלא דאין לחלק בהו כישראל. ולכך פריך דמנא ליה הא דילמא נכרים כלל כלל לא ולית דמדכר שמייהו ומנין מפשט פשיט ליה הכי לתנא דברייתא ונימא כלל כלל לא. ותריץ ליה לא ס"ד. דתניא וכו' ולפ"ז לא קשה כלל קושית התוספות לשתוק קרא מניה דלפי פרש"י לית לן שום קרא יתירא. אבל התוספות ז"ל סברי דמגופא דקרא דמכם משמע מכם ולא אומות העולם ולכך הקשו למה לי קרא וק"ל

בש"ס והלכתא משפוי קובע ולמטה כשירה. והיינו דשייר בחיטי וכו' ובסמוך עוד לזה איתא והלכתא כרבי חנינא בן אנטיגנוס דקאי רב נחמן כוותיה ע"כ. ק"ל למה לש"ס לומר הלכתא תרי זמני דכבר אמר חדא זמנא דהלכתא משפוי כובע ולמטה כשירה והיינו ודאי כר"ח בן אנטיגנוס ועוד קשה לי דלמה הש"ס שינה לשונו ממה שנאמר בסמוך לזה דרב פפא משמיה דרבא אמר שייר בחיטי כשרה וכן אמר אמימר וכן הוא לשון רבינא. וכן מר בר רב אשי כולהו נקטו בלשונם שייר בחיטי ולא שפוי כובע ולמה כשבא לפסוק הש"ס הלכתא שינה לשונו ונקט שיפוי כובע הו"ל לומר והלכתא שייר בחיטי כשרה עוד קשה לי במה שפירש רש"י ז"ל ד"ה והיינו דשייר בחיטי וז"ל כלומר כמ"ד שייר בחיטי כשרה דמה הלשון אומרת כמ"ד וכו' הא בש"ס קאי אפלוגתא דשייר בחיטי ועלה קאי האי והלכתא וכו' והיינו דשייר בחיטי דעיקר הלכתא להכי הוא דאתא לומר דהלכתא שייר בחיטי כשרה. ומאי כמ"ד דנקט רש"י. ואדרבה הו"ל לפרש והיינו דשייר וכו' דר"ל והיינו דוקא דשייר בחיטי משום הכי כשירה משפוי כובע ולמטה. ועוד קשה קושית הרב תורת חיים לפי מה שפירשו התוספ' והחליפו הגרסא בי מר בר רב אשי א"כ ליכא פלוגתא באם שייר בחיטי ולכ"ע כשירה וא"כ למה הוצרך הש"ס לפסוק הלכתא דמשיפוי כובע ולמטה כשירה תיקשי הלכתא מכלל דפליגי

ונראה לי ליישב הכל והוא שנראה לומר דכוונת הש"ס כך היא דכל האמוראים שהביא בש"ס דהיינו רב פפא שהתיר בשייר בחיטי וכן אמימר וכן רבינא וכן מר בר רב אשי לגרסת התוס' כל זה לחזק ולהעמיד דין זה דשייר בחיטי כשרה ועוד מביא הש"ס ראיה לזה מדקי"ל הלכתא משיפוע ולמטה כשירה כר"ח בן אנטיגנוס כדלקמן בש"ס שפסקו הלכתא כר"ח בר אנטיגנוס משם יש להביא ראיה נמי דשחט בחיטי כשרה וזה הוא כוונת הש"ס דקא' והיינו דשייר בחיטי דר"ל היינו כמ"ד שחט בחיטי כשרה והשתא אתי שפיר הכל על נכון בעזרת האל ודו"ק

שם אמר רב יהודה אמר רב ת"ח צריך שילמוד שלשה דברים כתב. שחיטה מילה. ע"ש יש לתת סימן ע"ז, והוא, ואני נתתי לך שכ"מ אחד על אחיך וכו' בחרבי ובקשתי, בחרבי הוא הסכין של שחיטה ומילה ובקשתי תקרא אותה בשין שמאלית שהוא לשון קסת הסופר שהוא הכתב ודו"ק

לעיל דף ס' ע"ב ר"ש בר פזי רמי כתיב ויעש אלהים וכו', אמרה ירח לפני הקב"ה וכו' אמר הקב"ה הביאו כפרה עלי על שמעטתי את הירח והיינו דאמר רשב"ל מה נשתנה שעיר של ר"ח שנאמר בו לה' אמר הקב"ה שעיר זה יהיה לזכרון עלי שמעטתי את הירח ע"כ, נ"ל לפרש האי עלי שמעטתי וכו' אינו ר"ל בעדי כפשט אלא ר"ל כמו ועלי עון ופשע עבור. ורוצה לומר בשביל עון שמעטתי בו את