קרן לדוד (סקלי) נו

שאם החדש חסר א"כ יום כ"ט תיפוק ליה דהוה יומא דבתר עשרין ותמניא כמו שפריך הש"ס. ואי מעובר וקאי איום שלשים תיפוק ליה שהוא ר"ח משום קדושת עצמו. ואין לומר שבארץ ישראל לא היו עושים בר"ח מעובר אלא יום שלשים ואחד. אבל יום שלשים לא היו מקדשין אותו כלל והיו עושין אותו חול כיום תשעה ועשרין ושמנה ועשרין. זה לא שמענו ולא ראינו דבר כזה. ועד היום עושין בארץ ישראל כמעשינו וכקביעותנו. וכן הוא בשמואל א' כף פסוק כ"ז ויהי ממחרת החדש השני שתרגם יונתן ב"ע והוה ביומא דבתרוהי דהוה עבור ירחא תניינא ע"ש. ועי' לרבינו ישעיה בפירושו שם על שמואל

אחר כך ראיתי לחתם סופר א"ח סי' קס"ג שנדחק בזה וכתב דצריך לפרש כשכבר ידעו ב"ד ע"פ החשבון שלא יבואו ביום שלשים. ועל כן אין קדוש אלא יום אחר ושלשים ע"ש. ועי' בספרי קרית חנה דוד שהארכתי שם בתשובה ע"ש

שם י"ח ע"א. אתמר אמר רב הלכה כרבי יוסי וכו' והקשה הר"ן ז"ל דלמאי נ"מ פסק רב הלכה כרבי יוסי דהא איהו הוא דאמר בפרק קמא דר"ה דף י"ח בטלה מגילת תענית. ומפני זה הכריח דמשום דקי"ל דבחנוכה ופורים לא בטלה א"כ אפילו לאחרים. ולהכי הוצרך לפסוק הלכה כר"י וע"ש מה שכתב בשם הראב"ד דלענין תענית צבור לא בעלה ע"ש. ועי' להרב יד דוד בחידושיו במגילה כאן ע"ש

ול"י אני הד"ך נראה נראה לומר בנפ"מ לבני העיר שנעשה להם נס וכמו שכתב הרב מגן אברהם בסי' תרפ"ו ס"ק ה' משם תשובת מהר"ם אלשקר שיכולים בני העיר לתקן בהסכמה ובחרם עליהם ועל הבאים אחריהם לעשות פורים ביום שנעשה להם נס ע"ש. וכן שמעתי מפי מורנו הרב החסיד רבינו שלמה הכהן אצבאן זכר צדיק לברכה לחיי העולם הבא זיע"א בשנת תרל"ו או תרל"ז כי רבינו אבינו הזקן הנ"ל עיקר מולדתו בעי"ת דבדו יע"א היא עיר מולדתנו והלך ונתיישב במתא מחסי"א פאס יע"א מ"מ כמו שלשים שנה. והוא היה בזמן הרב מתתיה סרירו זצ"ל והרב החסיד רבינו יהודה החסיד הכהן זצ"ל. והרב הגדול רבינו אבנר צרפתי וכמה גדולים אשר שמש הרש"ך זכר כולם לברכה לחיי ה"ה. ואחר כך חזר לעירו דבדו יע"א והיה עושה פורים ביום שנעשה להם נס בפאס יע"א ביום שהובקעה העיר ונפלו חומותיה שהוכתה באבני תותח ע"י המלך והיה באותו זמן וקבעו אותו יום לדורות עולם לדורות אחריהם. וכן העלה הרב חתם סופר חלק א"ח סי' קס"ג ע"ש בדינים היוצאים מתשובתו הרמתה. ראשונה כתב וז"ל דשפיר מצי צבור או יחיד (נ"ל דוקא צבור אבל לא כללות כל ישראל. עי' להמלבי"ם בפירושו על מגלת אסתר בפסוק על כן היהודים הפרזים ט' י"ט ופסוק כימים אשר נחו בהם היהודים פסוק כ"ב) לקבוע יום מועד לעצמם ביום שנעשה להם נס ומצוה נמי עבדי. עי' מ"א סוף סי' תרפ"ו ודלא כמ"ש הפר"ח במנהגי איסור אות י"ד ע"ש עכ"ל

שוב ראיתי להרב בעל ספר ארץ חיים על הש"ע א"ת להרב הגדול כמוהר"ר חיים סתיהון מעה"ק צפת אמת תובב"א נר"ו יאיר ויזהיר בסי' תרפ"ו העתיק לנו דברי הרב מ"א שכתב משם מהר"ם אלשקאר וכתב וכן הסכימו מהר"ח אבולעפייא ז"ל בספרו מקראי קדש והרב חתם כנז' עוד הביא לנו מה שכתב מוהר"ר נסים זרחיה אזולאי אב ב"ד דצפת כי בצפת קבעו פורים ביום עשרה בתמוז על הנס שנעשה בשנת תקצ"ד. וכן קבעו פורים בעה"ק טבריה ת"ו ביום ארבעה כסליו ויום שבעה אלול על הנסים שנעשו שם בימים ההם בשנת תק"ג ע"ש וכן כאן אוראן יע"א נהגו לעשות פורים ביום ששה באב שנעשה להם נס גדול ועי' להרב מועד לכל חי להר"ח פאלתשי בסי' ואו אות ח' ע"ש

וא"כ נראה לי לומר דלהכי אהני לן הלכתא כרבי יוסי כדי לאסור לפניהם או לאחריהם ודו"ק

עוד נראה לומר דנפ"מ לימים שלא בטלו כגון מר"ח ניסן עד אחר הפסח שהם י"ט שהוקם המשכן והקריבו הנשיאים קרבן כל יום כמ"ש מר"ן ז"ל בא"ח סי' תכ"ט סעיף ב'. וכן מתחלת ר"ח סיון. עי' סימן תצ"ד ג'. וכן ט"ו באב וט"ו בשבט וכמה זמנים אחרים המוזכרים בסי' קל"א סעיף ואו' ז' ע"ש ודו"ק

שם י"ח ע"ב רב נחמן גזר תעניתא בתריסר, אמרו ליה רבנן יום טוריינוס הוא וכ"ו. קשה וכי אינהו לא סברי שבטלה מגילת תענית. ואפשר לומר דבהא פליגי דאינהו סברי דנהי דבטלא מגילת תענית היינו לתענית יחיד שיכול להתענות. אבל לא לתענית צבור ורב נחמן סבר דבטלה לגמרי ואפילו לענין תענית צבור ועי' במר"ן ש"ע א"ח סי' תכ"ט סעיף ב' תם מסכת תענית. מסכת חולין

דף י"ג ע"ב תוספות ד"ה אבל א"ה כלל וכלל לא, וא"ת לשתוק קרא מניה דמיהכא תיתי מקבלין הא אצטריך קרא לרבויינהו ויש לומר דמ"מ ס"ד דמצדיקי עכו"מ נקבל להכי אתא קרא למעוטינהו לגמרי ע"כ. נ"ל דכוונת התוס' כך היא דמתחלה הקשו הא אצטריך קרא לרבויינהו ור"ל דהא לפי המסקנא ולפי האמת אצטריך איש לרבויינהו וא"כ אי אמרת בשלמא שהסברא מבחוץ היא דעכו"מ כלל כלל לא היינו דאצטריך קרא לרבויינהו מאיש והוה סלקא דעתן דרבוייא דאיש לא אתי אלא לצדיקי דהא מריבוייא דאיש איש דכתיב בישראל אתרבו וכיון דישראל גופייהו דינא הוא דוקא צדיקי אף א"ה אתרבו כדין ישראל כדין דון מינה ומינה ודוקא