קרן לדוד (סקלי) לח

משום שהיו קורים אותה קודם זמנה. ע"ש. והם היו קורין אותה קודם. דחיישי' שמא יעבור זמנה בעודם עוסקים בעבודה ויתבטלו מקריאתה. להכי היו מקדימין לקרותה כמ"ש רש"י ז"ל ביומא

באמת קשה מה הועילו חכמים בתקנתם שהיו מקדימין וקוראים ק"ש קודם זמנה מחשש שמא יעבור זמנה. והא גם עתה קורים שלא בזמנה וטוב היה להם שיתאחרו בקריאתה כי שמא לא יעברו ג' שעות. ויקראו אותה כהלכת גוברין. ואם יעבור זמנה יוכלון לקרותה אח"כ שלא בזמנה כמו עתה שהם קורים אותה בלא"ה שלא בזמנה. ואי נימה שהיו חוששין שמא יעבור זמן ארבע שעות ויפסדו הברכות ומשום חשש ברכותיה היו מקדימין לקרותה שקודם זמנה הוי דינא כשעה רביעית שיכול לקרותה בברכותיה ניחא. אלא שאי אפשר לומר כן. שא"כ מאי פריך בש"ס ומוכיח מדרשב"ל שאמר שאין ברכות מעכבות זא"ז שסובר ברכה אחת היינו ברכת יוצר. וקאמר דאי נימא אהבה רבה. נימא שקודם שיאיר היום לא היו אומרים ברכת יוצר ואח"כ היו אומרים אותה וכו'. שלפ"ז שכל עיקר טעמייהו שהיו קורים עתה ק"ש ומברכין שתי ברכות אחת לפניה ואחת לאחריה אינו אלא משום חשש שמא יעבור זמן ארבע שעות שהוא זמן ברכות ק"ש. להכי קורים ק"ש קודם העבודה. א"כ מאי קאמר הש"ס דאי נימא אהבה רבה. נימא שהיו אומרים אח"כ יוצר אור. הא כיון שאנו חוששין שמא יעבור זמן הברכה שאינן יכולין לברך אח"כ. ולהכי מקדימין ק"ש עם הברכה. א"כ אינן יכולין לברך אח"כ. דודאי הא דקאמר בש"ם וכי מטא זמן יוצר אור הוו אמרי. לא אחר סמוך לאהבה רבה והכל קודם ק"ש. דא"כ אמאי קתני מתני' ברכה אחת האי הוו אמרי שתי ברכות אלא שאינם כסדרן. אלא ודאי שאח"כ הוא דקאמר שהיו אומרים ואין לומר נמי שהיו אומרים ברכת יוצר אחר התפילה קודם העבודה. זה אינו. דא"כ כי קא חשיב אח"כ והם ברכו עשרת הדברות אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים. אמאי לא חשיב בהדייהו נמי ברכת יוצר ובזה יש לדחות נמי דלא היו קורין אותה קודם ק"ש. ובשלמא אי נימא שהיו מברכין אותה אחר העבודה ניחא. דלא חשיב יוצר אור. משום דלא חשיב אלא מילי דקודם העבודא אלא ודאי שכוונת הש"ס היא שהיו אומרים אחר העבודה הברכה. והדרא קושיא לדוכתה. וא"כ עיקר כוונתם היא על ק"ש ומה הועילו בתקנתם. אבל לפי מ"ש אתי שפיר שהיו קורין עכשיו כדי שיהיה הכל בסדר נכון כסדרן וכהלכתן. ק"ש עם ברכה לפניה ולאחריה ואעפ"י שמלשון רש"י דיומא לא משמע הכי. יש לישבו עם פירושינו ודו"ק

עוד יש לישב ולומר דלעולם מה שהיו מברכין ברכה אחת אינו אלא מחשש שמא יעבור זמן הברכות. ויפסידו הברכות ואי קשיא לך דא"כ מאי קאמר נימא שהיו אומרים יוצר אור אח"כ כמו שהוקשה לנו בסמוך יש ליישב בהקדים קושית הרב פני יהושע ז"ל שהקשה על הש"ס דקאמר בשלמא אי נימא יוצר אור הוו אמרי וכו' דלא הוו אמרי אהבה רבה והקשה הוא ז"ל דמנא ליה דלא הוו אמרי אח"כ אהבה רבה. דלמא הא דלא הוו אמרי עכשיו הוא כדי למהר בעבודתם ואח"כ היו אומרים ע"ש מ"ש הרב על זה

ונראה לי ליישב הכל והוא דהנה קיי"ל זריזין מקדימין למצות וכשהאיר היום היו מקדימין בכל מה דאפשר. ומשום הכי קאמר הש"ס אי אמרת בשלמא יוצר אור הוו אמרי. היינו דברכות מעכבות דלא הוו אמרי אהבה רבה. ור"ל דאי הוו אמרי יוצר אור א"כ כבר האיר היום והגיע זמן העבודה שהיא ביום ותקשי לך שכיון שהגיע זמן העבודה וצריכין להקדים בכל מאי דאפשר. א"כ למה היו צריכין לדחוק עצמן לברך ברכה אחת כיון שהיו דחוקים לעבודה ועוד כדי להיות מן הזריזין למה גם ברכה אחת. הא קי"ל ברכות אין מעכבות את שמע לר"ת וסיעתיה יניחו הברכות עד לאחר העבודה ואז יברכו וצריכין אנו לומר שהיו חוששין שמא יעבור זמן הברכות ולא יברכו כלל כמ"ש לעיל ומשום הכי היו מברכין לפחות ברכה אחת מחשש דשמא אפילו ברכה אחת לא יברכו. א"כ שמעינן מהכא דברכות אינן מעכבות זא"ז אלא אי אמרת אהבה רבה היו אומרים א"כ לא היו צריכין להמתין עד שיאיר היום שהוא זמן העבודה והיו או' אותה קודם שיאיר היום א"כ אין לנו שום הכרח ממה שהיו אומרים אותה עתה קודם העבודה לומר הטעם הוא משום שהיו חוששין שאם יאמרו אותה אחר העבודה יעבור זמן ולא יאמרו אותה. זה אינו דלמה, יאחרו לומר אותה עד לאחר העבודה שלא כתק' חז"ל בלי סבה המכרחת אותם כיון שיוכלו לומר אותה אפילו קודם שיאיר היום קודם זמן העבודה דעתה אין לה שום דוחק לידחק כיון שעדין לא הגיע זמן העבודה. וא"כ הגם שהיו יודעים שאחר העבודה ישאר להם זמן לאומרה. מ"מ היו אומרים אותם קודם העבודה וקודם ק"ש כתק' חז"ל. וא"כ נימא דיוצר אור דלא הוו אמרי הוא משום דלא מטא זימניה. ואח"כ שהגיע זמנו היו אומרים אותה שהיה להם שהות אחר העבודה. והא דלא הוו ממתינים עד שיאיר היום ויברכו שתי ברכות כהלכתן הוא. דכיון שיאיר היום חל עליהם מצות זירוז לעבוד עבודה לכך היו מברכין אהבה רבה קודם שיאיר היום. וכשיאיר היום מיד היו מתעסקים בעבודת בית אלהינו

על מה שהקשיתי לשאול שכיון דקי"ל הקורא עם אנשי משמר לא יצא מפני שאנשי שמר מקדימין