קרן לדוד (סקלי) לז

אלא מתורת ודאי. א"כ באמת קשה על סתם ברייתא דבי רבי ישמעאל דקאמרי מתורת ספק. היכי סלקא דעתין לומר כן מכח הקושיא החזקה אשר בידינו לכן נראה לומר דקושיא הראשונה דאין ספק מוציא מידי ודאי. היא שהכריחה להש"ס לומר שכוונת תלמידי רבי ישמעאל היא לומר ודאי עשה תשובה. ותמיהתו שתמה שמא סלקא דעתך כך היא. דאי מתורת שמא היכי קאמר אל תהרהר אחריו. הא אין ספק מוציא מידי ודאי ומכח קושיא זו החזקה. הכריח שאין פי' תנא דברייתא רבי ר' ישמעאל כפשטה שאל תהרהר אחריו מטעם דשמא עשה תשובה. ולכן לא תהרהר אחריו שאם כפי' הזה תקשי לך קושיא אלימתא דשמא סלקא דעתך. דאי הכי פירושא תקשי לך דלמא מזהיר אותו שלא יהרהר אחריו. הא קימ"ל אין ספק מוציא מידי ודאי. ומאיזה טעם מזהיר שלא יהרהר אחריו. ולכך מקשי שפיר שמא סלקא דעתך. אלא ודאי שאין זה פירוש הברייתא. אלא כוונת הברייתא בלשונה נאמרה בלשון שלילה. ורצונה לומר שאל תהרהר עליו ותאמר שמא עשה תשובה. דהיינו מתורת ספק. אל תחשוב עליו כן כי ודאי עשה תשובה. וכך תגזור אומר ויקם לך שודאי עשה תשובה שתורתו מחזירתו למוטב. ולפי"ז התרצן דקאמר אלא ודאי עשה תשובה. לא אמר מדידיה כלום אלא גמר אומר תכלית המכוון של ברייתא דתנא דבי רבי ישמעאל דקאמר אל תהרהר אחריו ולומר דספק עשה תשובה אלא גזר אומר ודאי עשה תשובה. ודוק

והא דנקט שעבר עבירה וכו' ולא בהפך שעבר ביום. נ"ל דרבותא קא משמע לן. שאפילו במזל אחד של יום אחד ועדין לא יצא משליטת המזל שעבר בו. אפילו הכי אל תהרהר אחריו. וכ"ש אם עבר ביום אל תהרהר אחריו בלילה שאחריו שכבר יצא משליטת המזל שעבר בו. ונכנס בשליטת מזל יום אחר. ואמרינן מזל יום גורם. והרי נכנס במזל יום אחר. ויצא משליטת יום שעבר בו. ואין צריך לומר שלא יהרהר אחריו ודוק

דיז כי בתקונים בשיורי תקונים תקונא חמשאה דף קמ"א ע"ב איתא הנוסחא אם ראית ת"ח שחטא ביום אל תהרהר אחריו בלילה. ע"ש וכן היא נוסחת הרב של"ה בשער האותיות תי' ואו' דף ע"ג ע"א ע"ש. נרתחדש בשנת תרס"ג ונעתק בשנת תרפ"ב בחמשה בסיון אורן יע"א

לעיל י"א ע"ב תנן התם אמ' להם הממונה ברכו ברכה אחת וכו'. אמר שמואל אהבה רבה ורבי זריקא וכו' יוצר אור וכו' יש להתבונן דלמה לא היו מברכין ברכה אחת ולא שתים כתיקון שסדרו לנו מתקני התפילות בשלמא למ"ד ברכה אחת. היינו אהבה רבה יש לומר דלכך לא היו מברכין יוצר. משום שהיו עומדין בלילות שעדין לא תגיע זמן ברכתה. שעדין לא האיר היום. אלא למ"ד ברכת יוצר היו אומרים. מ"ט לא היו מסיימין ג"כ ברכה שניה. ועל כרחינו לומר שהיו ממהרין בשביל העבודה. כדי שיהיא להם שהות לגמור עבודתן בזמנה. ולא היה להם שהות ופנאי לברך שתים כהלכתן. ומשום הכי היו מדלגין ברכה אחת. וגם למ"ד ברכה אחת היינו אהבה רבה. צריכין לומר כן. דלדידיה נמי תקשי דלמה היו מדלגין יוצר אור. היה להם להמתין עד שיאיר היום ולברך שתים. אלא על כרחיך לומר שהיו דחוקים כל כך בשביל העבודה כדי לגומרה בזמנה

אלא שעדין תקשי לך כיון שהיו צריכין כ"כ לזמן משך ברכה שלא היו יכולים לאומרה והיו מרויחין זמנה בשלא יאמרו אותה ברכה א"כ כשהיו דחוקים כ"כ לא יאמר גם ברכה אחת קודם ק"ש. בשלמה אמת ויציב צריכין לאומרה כדי לסמוך גאולה לתפילה. אלא ברכות שלפניה למה להם לדחוק עצמם כיון שהם דחוקים כ"כ לזמן עבודה. וכ"ש למ"ש בש"ס רשב"ל זאת אומרת ברכות אין מעכבין זא"ז. וצריכין לומר הגם שאין מעכבות זא"ז מ"מ הם מעכבין את שמע דצריך לקרות בברכות. ולפחות ברכה אחת לפניה וכן ראיתי להתוס' בריש היה קורא שכתבו משם הירושלמי דברכות אין מעכבות. דאע"פ שלא אמר שתים לפניה ושתים לאחריה יצא. ואח"כ כתבו דהירושלמי מיירי ביחיד אבל. בצבור ברכות מעכבות ק"ש. והיינו דאמיר' לקמן י"ב סדר ברכות אין מעכבות. הא ברכות מעכבות. ע"ש בדבריהם

גם הרא"ש בפסקיו ריש היה קורא כתב כן משם הרב האי גאון ע"ש במ"ש בשם ר"ת דמשמע לשונו דלרבינו חננאל אין לחלק בין צבור ליחיד. דגם בצבור ברכות אין מעכבות את שמע ע"ש. ועי' מעדני יו"ט ודברי חמודות על הרא"ש ע"ש. וא"כ הדרא קושיא לדוכתה. לר"ח כיון שהיו דחוקים כ"כ למה היו דוחקים עצמם לברך גם ברכה אחת. כיון שאין מעכבין את שמע

וצריכים אנו לומר כמ"ש הרשב"א ז"ל הביאו הרב ב"י סי' ס' דאע"ג שאין ברכות מעכבות לק"ש. מ"מ צריך לברכן כדי לצאת י"ח הברכות שתקנו חז"ל אנשי כנה"ג ע"ש ולפ"ז נוכל לומר דלהכי היו צריכין לומר ברכה אחת לפניה. הגם שהיו דחוקים משום שהיו חוששין שמא יעבור זמנה. כך היו חוששין לברכותיה

ועוד נ"ל הגם שהיו דחוקים מ"מ לכתחילה צריך להתהלך במישרים כמו שתקנו חז"ל הכל על הסדר. ברכות ק"ש גאולה תפלה

ועל כרחיך צ"ל כן דאל"כ תקשי לך קושיא חזקה דלפי מאי דאיכא ביומא. והביאה רש"י ז"ל כאן בד"ה וברכת כהנים. דהקורא עם אנשי משמר לא יצא י"ח.