קרן לדוד (סקלי) קכז

שם בש"ס איבעיא להו האי מדורה מאן קתני לה ד"ה היא ושני לב"ש וכו' קשה לי היכי סלקא דעתין לו' דברי הכל היא דהא טעמא דב"ש במים חמין משום דלא התיר הכתוב אלא אוכל נפש ולטעם זה גם מדורה נמי אסורה מה"ט, ואפשר לו' דהבעיין סובר שיש צד לו' דמדורה נמי דמיה לאוכל נפש דכמו שבהאוכל נהנה כל הגוף הכי נמי במדורה או דלמא הנאה הנכנסת כפנים הוא דמותר אבל לא הנאה הבאה מבחוץ להסיר את הנזק ולא להוסיף תועלת באדם כמדורה זו נמי ועי' הרע"ם בפי' המשניות ובתוס' יו"ט

רש"י ד"ה לא יחם חמין לרחוץ וכו' ולא להבעיר אור בשביל רחיצה ע"כ הא דלא פי' משום מבשל כדאמרינן לעיל י"ב ע"א לוקה משום מבשל גיד עי' פרש"י שם. י"ל משום דהתנא קא' לא יחם משמע חמום בעלמא קאמר ולא בשול ובש"ס נמי מוכח מהבעיא דאיסורא דחמין משום הבערה

שם ד"ה מדורה היסק גדול וכו' נ"ל דרש"י ק"ל כיון דאסיקנא בש"ס דמדורה ב"ה הוא דקאמרי לה ב"ה ולא ב"ש א"כ למה תני במתני' מדורה דהא מרישא דהתירו ב"ה להחם חמין ולהבעיר אור בשביל רחיצת גופו מוכח דמותר לעשות מדורה להתחמם כנגדה וכמו שפירש הוא זל' למעלה מזה, להפי' ' דמדורה דהכא אשמועי' דגם היסק גדול מותר. ועי"ל דס"ל לרש"י דסתם מדורה הוא היסק גדול

תוס' ד"ה והמסתפק ממני וכו' בא"ד ולכך נראה ככיבוי וכו' צריך להבין דמשום דנר' ככיבוי אין לאסור כ"א מדרבנן ובברייתא קתני המסתפק חייב לכן נר' לו' דכוונת התוס' דמסתפק חייב משום התחלת כבוי דעושה מיד ולאלתר משום הכי מתחייב כשיכבה אח"כ בשבת הגם דאח"כ הוא לא עשה דבר אלא מאיליו כבה לא הוי אלא גרם כיבוי דכיון דמיד ולאלתר נראה כמכבה שהוכחש אוק הנר לכך אף דבזה לא מתחייב מפני שנראה כמכבה ולא מכבה ממש מ"מ כיון דעל ידי מעשיו דהשתא התחיל בכיבוי ובא לידי גמר אח"כ בשבת (לאפוקי אם היה סמוך לשקיעת החמה ולא נכבה עד שיצא השבת) דהוי כמכה חבירו ובאותה מכה נחלש ונחלה עד שמת מכח אותה מכה דחייב ה"נ דכוותה דהמסתפק חייב ודוק'. אח"כ ראיתי להרב קרבן נתנאל בסימן טוב' ס"ק נ"ג דכתב וז"ל דע"כ צ"ל אף לדברי רבי' הא דקתני חייב היינו מכת מרדות כמ"ש התוס' דנראה ומחזי ככיבוי וכו' ע"ש

שם בא"ד ומכאן יש להתיר קנדילא של שעוה גדולה לחתוך ממנו וכו' נ"ל דר"ל דחס עליה ולהכי חותכה לשנים. וקשה מה מועיל בתקנתו דזהו קלקלתו דכיון דחותכה באור הא השלהבת אוחזת בשני קצוותיה ונמצא מקלקל לא מתקן וצ"ל דחותכה אחר ההתבוננות נר' דלא שייך לו' כן דא"כ הא מתקן מנא וכדפריך בש"ס לקמן דף לב' ע"ש ע"ב צ"ל כתירוץ השני בגחלת ששורפת ואינה מדלקת ומבערת או דצריך לחלק קטן ולחלק גדול. דה כ"ג בש"ס ורבה אמר על גבי חרס נמי אסור משום דקא מוליד ריחא ופירש רש"י בד"ה דקמוליד ריחא שנכנס בחרס שלא היה בו ריח ואסור מדרבנן שהמוליד דבר חדש קרוב הוא לעושה מלאכה חדשה ע"כ. נ"ל אע"פ דקי"ל כר"ש בדבר שאין מתכוין הכא אסור משום דהוי פסיק רישיה ואף דלית ליה הנאה מיניה וכסברת הרא"ש בפ' הבונה א'. וא"כ הכא משמע אפילו באיסור דרבנן כיון דפסיק אסור, וזה סותר למ"ש הר"ן בפ' המביא כדי יין לג' ע"ב גבי הא דאיתא התם כי הוינן בי רב יהודה הוה מפשח ויהב לן אלותא אלואתא אע"ג דחזיא לקתא דנרגא וחצינא ע"ש כתב הר"ן שם דלדעת חכמים דקי"ל כוותייהו דס"ל דזה וזה אין בו אלא משום שבות הכא דאינו מכוין כ"א לריחא אף דפסיק רישיה וראוי הוא לקתא דנרגא כיון דאיסירו מדרבנן מותר כי לא מכוין עי' למוהר"י עי"ש בחלק ב' בני יהודה סי' מ"ז דף קי"ו באותה פסקא ולא סוף דבר וכו'. וי"ל דהר"ן דכתב כן אליבא דרב יהודה דהוה מפשת להו אלותא אף דקא עביד כלי סובר הר"ן ז"ל כסברת רב יהודה היכא דאיסורא דרבנן כיון דאינו מכוין אף דפסיק רישיה מותר ואזיל לשיטתיה דהכא דהתיר רב יהודה לעשן על גבי חרס וטעמיה כיון דהוי שלא מתכוין באיסורא דרבנן אך דהוי פסיק רישיה מותר ורבה דפליג הכא על רב יהודה פליג התם נמי בהא דקא מפשח וס"ל דאפילו באיסורא דרבנן כי קא פסיק רישיה אסור וסוגיא דלקמן דקא' דלרבנן דקא אמרי התם פטור הכא מותר אתיא אליבא דרב יהודה דהכא ולא אליבא דרבה. ויש לישב סוגיא אף לרבה משום דהתם קאי בקוטם להריח בדבר קשה דלאו אוכל בהמה ובקטימה זו נא עביד כלי כלל דלא מחזי כעביד כלי אלא בקוטם לחצוץ בו שיניו אבל זה דקוטמו להריח לא עביד ולא מידי אלא דאשמועי' דלא גזרי' הא אטו הא. אבל הכא לרבה הא קחזינן דמוליד ריחא לכך אסור אף כי לא מכוין דס"ל לרבה פסיק רישיה אסור אף באיסור דרבנן, והא דהוצרך הר"ן ז"ל שם להתיר משום דאיסורו הוא מדרבנן וכיון דלא מכוין מותר הוא משום דקאי אדרב יהודה דהוה מפשח להו אלותא וכו' וקא' בש"ס אע"ג דחזיא לקתא דנרגי וחציני דהיינו דראוי לעשות הימנו יד לקרדום וא"כ הא עביד כלי אף שאינו מכוין לזה מ"מ הא פסיק רישיה לכך הוצרך הר"ן לו' דס"ל לרב יהודה כיון דאין איסורו אלא מדרבנן כדקא' הש"ס התם דאין בו אלא משום שבות כיון דלא מכוין לזה מותר כמו שמתיר כאן רב יהודה על גבי כלי חרס וק"ל