קרן לדוד (סקלי) קכה

מיתסרא משום מוקצה וכשיטת הר"ן ז"ל לעיל ב' עי' בהר"ן בפירושו על הרי"ף ד"ה ואיכא למידק ע"ש ולפיכך מותרת למחר בי"ט ומלתא דפשיטא היא כיון דבשבת שריא לגומעה חיה ודאי בי"ט שלאחריו מותר ורב דוקיא הוא דאתא לאשמועינן שאם לא יצתה בשבת ונשחטה התרנגולת בי"ע אסורה משום הכנה דמאתמול גמרה לה ואסורה משום הכנת שבת לי"ט. ופריך והא תניא יכו' ודאי מתניתא איירי בי"ט אחר השבת. דאי בי"ט דעלמא פשיטא מאי קמ"ל עי' לעיל ב' ע"ב רש"י ד"ה והתניא וכו' וא"ת הויא וכו' ועי' מה שפי' הרב מהר"ם שיף דכוונת רש"י דקא' דאסורה משום הכנה דרבה ר"ל משום גזירת הכנה דרבה ע"ש. אין להקשות לפירושו מהא דאמר בש"ס לעיל ב' ע"ב ביצים גמורות במעי אמן מלתא דלא שכיחא היא ולא גזרו בה רבנן דזהו דפריך ליה הש"ס מברייתא דהשוחט תרנגולת ומצא בה ביצים גמורות דמותרות ולא גזרי' בהו וה"ט משום דמילתא דלא שכיחא היא ודוק'

גמ' ז' ע"א ביעי דפחיא למאן יהבו ליה וכו' אמר להו מקח טעות הוא והדר פשיטא מהו דתימא וכו' הקושיא מפורסמת על הש"ס מאי מקשה פשיטא דמעשה שהיה כך היה. והיה נ"ל לו' דקושית פשיטא לא קאי אר' אמי אלא על רב דקא' ביצה עם יציאת וכו' דנ"מ למי שאמר ביעי דפחיא למאן אי יהבו ליה ביעי דשחוטה מקח טעות פשיטא כיון דבפירוש אמר דפחיא והם יהבו ליה ביעי דשחוטה או נימא דקוש' פשי' דמקשה הש"ס הוא על האי דמייתי לן לאשמועינן האי עובדא דר' אמי ולכך תי' ליה מהו דתימא וכו' אלא שראיתי לרש"י ז"ל בד"ה קמ"ל פירש ז"ל קמ"ל ר' אמי דסתם וכו' מוכח שהוא מפ' דקוש' פשי' על רב אמי ולכך נ"ל דהכי כוונת הש"ס להקשות על ר' אמי דלמה צריך לו' מקח טעות הוא דלמה צריך להנחה זו דמקח טעות הוי ודאי דהכי הוא דמאי ס"ד ולא הוי ליה להשיב אלא בטל המקח והדר ולמה צריך לו לרבי אמי להקדים הקדמה זו דהוי מקח טעות ולכך מצי הדר ולכך מקשה פשיטא ומשני

שם ההוא דאמר להו ביעי דפחיא וכו' ההוא דאמר להו ביעי דדברא למאן וכו'. יש להבין דלמה הוצרך הש"ס להביא הני תרי עובדי ולא סגי לן בחד. נ"ל לו' משום דאי ממעשה הראשון דאמר להו ביעי דפחיא הו"א דוקא התם הוי מ"ט משום דאדם לא מקפיד כ"כ בדבר מועט שבין ביעי דפחיא לבין ביעי דשחוטה אי לאכילה בעי להו שהרי גם ביעי דשחוטה אינם רעות אלא דביעי דפחיא יפים ומתוקים מהם וה"ט נמי דהוה סלקא דעתין מעיקרא לו' דאי לאכילה בעי להו דמחזיר לו דביני ביני ולא אמרי' דהוי מקח טעות כדקי"ל יפות ונמצאו רעות בטל המקח משום דשחוטה נמי יפות נינהו אלא דפחיא יפים ומתוקים מהם. ובזה יש לתרץ תמיהת מהרש"ל ז"ל בחכמת שלמה בהגהותיו שתמה על רש"י בד"ה למתבא ליה דביני ביני ע"ש. וזהו שדקדק רש"י בדבריו מעריב ערבים וכתב אלא שאלו יפים מהם ויחזיר לו דמי מעליותן ע"ש ולהכי כיון דלא מקפיד איניש בהכי משו"ה אמרינן מדהוצרך לו' דפחיא ודאי נתכוון לו' דמגדלין אפרוחים והו"א דדוקא הכא הוא דהדין הוא כך דהוי מקח טעות אף דלא פירש דלגדל קבעי להו ואפילו כבר נתן המעות צריך להחזיר לו מדאמר רבי והדר משמע דצריך להחזיר לו דמיו. אבל בהאי מעשה דביעי דדברא דביצים דדברא גדולים ושמנים יותר מדספנא ואיניש ודאי מקפיד עלייהו נימא דקרוב לו' דלהכי נתכוון ולעולם דלאכילה בעי להו ולא לגדל אפרוחים דאי להכי בעי להו הוה ליה לפרש דבריו וא"כ לא הוה דיינינן ביה מקח טעות אלא למיתב ליה דביני ביני ולהכי מייתי נמי הך עובדא לאשמועי' דגם בזה דן את הדין רב אמי דהוי מקח טעות משום דסתם מאי דאמר דדברא לאפרוחים קבעי להו. ואי אשמועי' האי עובדא בתרייתא הוה אמינא הכא הוא דהוי מקח טעות משום דאמר ביעי דדברא וכל דדבדא לאפרוחי קבעי להו אבל התם לא הוי מקח טעות להכי אשמועי' עובדא קמייתא. ואי תיקשי לך דהדרא קושית מהרש"ל בהאי עובדא בתרייתא כיון דדברא גדולים ושמנים טפי מדספנא הוה להו ממש כיפות ונמצאו רעות דבטל המקח אין זה קושיא דשאני התם דקא' ליה בפירוש יפות והרי נתן לו רעות מה שלא שאל לו שאין משמעות אחר נכנס במשמעות דבריו דאמר יפות אבל הכא בין בעובדא קמייתא בין בעובדא בתרייתא במאי דקא' איכא שתי משמעות דהיינו בעובדא קמייתא דאמר פחיא הנולדים בין דדברא שהם טובים בין דספנא מארע' שהם גרועים דגם אלו דפחיא נינהו וכן בההוא דקא' ביעי דדברא איכא תרי גווני בין הנולדים שהם טובים ושמנים בין דשחוטה דגם אלו דדברא נינהו ולהכי כיון דאלו נתן לו ביעי דשחוטה לא הוי מקח טעות משום דדברא נינהו הגם שהם גרועות כי יהיב ליה דספנא נמי שהם גרועות לא הוי מקח טעות ולהכי אי לאכילה בעי להו לא הוה צריך אלא למיתב ליה דביני ביני ולא הוי מקח טעות אלא משום דמסתמא מאן דבעי דדברא לא בעי להו אלא לאפרוחים וכן בעובדא קמייתא הכי נמי נימא וכדאמרן ודוק.' ולפ"ז יש לפשוט מאי דאיבעיא לן לקמן בצד הראשון דהא אמרינן הכא כפי שיטתינו דהשתא דהאי דקאמר ר' אמי מקח טעות הוא משום דסתם מאן דבעי ביעי דדברא או ביעי דפחיא לאפרוחים קבעי להו ולהכי אי יהבו ליה ביעי דלא מגדלי הוי מ"ט ודוק'. עיין לקמן בסמוך. יש לשאול אם אמר ביעי דפחיא ויהבו ליה ביעי דספנא או אמר ביעי דדברא ויהבו ליה דשחוטה אי נימא כדאמרן הכא בעובדין הנז' בש"ס דזה לא