קרן לדוד (סקלי) קכג

כר"י ג"כ במאי דקא עסיק ר"י דהיינו ביו"ט אע"ג דר"י לא חלק מ"מ הוא לא סתם כוותיה אלא ביו"ט דקא עסיק ביה רבי יהודה וק"ל

שם בא"ד ותימא הא דתנן בשבת אין נותנין כלי וכו' ואין נאותין ממנו וכו' והתם וכו' לא שייך לרבות יו"ט וכו' ר"ל דבעינן שמן מ"ל שבת מ"ל יו"ט כיון דהוקצה לשעת הדלקה. ותירצו דהתם נמי מרבינן אע"פ שכבה הוא כבר אסור אחרי כן לפי שאינו מן המוכן והיינו ודאי כר' יהודה דלר"ש הא קאמר בש"ס בשבת מ"ה ע"א אין מוקצה לר' שמעון אלא שמן שבנר בשעה שהוא דולק ורוצה לומר שמן המטפטף מן הנר כאשר הוכיחו פירוש הזה התוס' שבת מ"ב ע"ב ד"ה ואין נאותין ממנו וא"כ אחר שכבה כבר מותר אלא על כרחך לר' יהודה אתיא וכאן מוחלפת שיטתם ממה שכתבו התם בדבור הנז' דאיכא לאוקמא להאי מתני' דקתני אין נאותין ממנו כר"ש ופי' אין נאותין ממנו בשעה שהנר דולק ע"ש. ולפי דבריהם שבכאן אתיא האי סתמא כר"י והיינו בשבת וא"כ מאי האי דקאמר לעיל ב' ע"א גבי שבת סתם לן תנא כר"ש כבר הקשו התוס' לעיל ב' ד"ה גבי שבת בכעין זה ותירצו דמ"מ האי סתמא דמחתכין את הדלועין עדיפא ליה לש"ס משום דנשנית לבסוף בפרק מי שהחשיך דף קנו' ע"ב

גמ'. אלא עם יציאתה נגמרה ומותרת ביו"ט הא במעי אמה וכו'. עי' תוס' לעיל ב' ע"ב ד"ה מלתא דלא שכיחא היא ע"ש

שם אלא עם יציאתה נגמרה ומותרת ביו"ט וכמו שפירש"י דאסורה משום הכנה ופריך הא הניא בהפך וכי תימא קמ"ל בברייתא מאי דלא אשמועינן פירוש מה ששייר במתני' כדפירשו התוס' דקתני בנולדה מחלוקת וס"ל לב"ה שאסורה משום הכנה וב"ש מתירין ומה ששייר במתני' דהיינו נמצאו במעי אמם גמורות קתני בברייתא דנמצאו במעי אמם ג"כ אינם מותרות אלא אליבא דב"ש דמתירין בנולדה אבל לב"ה גם בזה אסורה וזהו חידוש שחידשה לנו ברייתא הנז' דאי לא קתני הכי הוה אמינא דבמעי אמן כ"ע מודו דמותר וכמ"ש התוס' לעיל ב' ד"ה מילתא דלא שכיחא ע"ש משום הכי אשמועינן תנא דברייתא דבמעי אמן נמי אין היתר אלא לדעת המתירין במתניתין והיינו שייכא דלב"ש דוקא ולא לב"ה ובכלל מחלוקת דמתני' היא. ופריך הא נמי תניא ולא חיישינן לטעות זה דתנן ביצה שנולדה וכו' ומדאפליגו בנולדה משמע דבמעי אמן כ"ע מודו דשרי. דאי לא תימא הכי לפלוג בנמצאת ולאשמוע' כחה דב"ה מאי אית לך לו' כחה דהיתירא עדיף לפלוג בתרוייהו כדפריך לעיל ב' ע"ב אלא ודאי בנמצאת כ"ע מודו דמותר וקשיא לרב דאסר. וכי תימא ב"ה אפי' במעי אמן אסרי וסברא פשוטה היא דמאי שנא נולדה משנמצאת דהכל אית ביה טעמא דהכנה דמאתמול גמרה לה ולהכי אשמועינן נולדה לאשמועינן כת דהיתירא לא כן האיסור סברא הוא ודאי לא חיישינן לטעות לומר לב"ה שיתירו בזה דסברא פשוטה היא. לפי זה מני מתניתא דהשוחט לא ב"ש דמילתא דפשיטא היא. בשלמא לעיל אמרינן דעיקר חידושיה הוא לו' דגם במעי אמן אינם מותרים אלא אליבא דמתירין בנולדה ולא ב"ה. אבל השתא דאמרת סברא פשוטה היא לב"ה דודאי אסור מכח מתני' דידן מתני' מני לא ב"ש ולא ב"ה ודוק כי נכון הוא

שם אמר רב ביצה עם יציאתה וכו' אלא עם יציאתה נגמרה ומותרת ביו"ט וכו'. עי' פירוש רש"י ז"ל ותוס' ז"ל וגרסתם והנה אמרו רז"ל כל פשטייא בישין ופשטייא דאורייתא טבין. על כן הנני כותב לפניך קורא נעים מה שנלע"ד בפירוש השמעתתא הזאת שהיא קשה להולמה ונ"ל שכך יש לפרש הילוך השקלא וטריא בס"ד אלא עם יציאתה נגמרה ומותרת ביו"ט ור"ל משום דביצה לא נגמרה אלא עם יציאתה והיציאה היתה בי"ט להכי מותרת אם נולדה ביו"ט דדוקא אם יהיה הגמר שלה בשבת הוא דאסורה וכמו שכתב הר"ן לעיל ב' ע"ב בסו"ד ואוקמה רבה בעומדת לאכילה ע"ש ופליג רב על רבה בהא דאף דס"ל איסור הכנה דרבה היינו לו' דאית ליה הכנה דבידי שמים מיקריא הכנת ונ"מ אם נולדה בשבת אסורה ביו"ט משום הכנה. וכן נמי אם נמצאת במעי אמה ביו"ט אחר השבת דלית בה כ"א הכנת השבת דוקא דליכא יציאה ביו"ט אסורה משום הכנה. אבל נולדה ביו"ט דגמר שלה נמי ביו"ט הוה ליה כזה וזה גורם שמותר נמצא דבמעי אמה אסורה ולהכי פריך והתניא השוחט וכו' דבשלמא מתני' איכא לאוקמה בתרנגולת העומדת לגדל ביצים אבל ברייתא לא שייך לאוקמה הכי. דאי הכי היכי מצי שחיט לה ומשמע אף ביו"ט אחר השבת דסתמא קתני. ועוד דאי ביו"ט דעלמא פשיטא דמותר דהיכי סלקא דעתין לאסור הא הויא גזירה לגזירה כדכתב רש"י ותוס' לעיל ב' ע"ב ע"ש ומשני וכי תימא קמ"ל בברייתא פירוש מה דשייר במתני' דאיירי בעומדת לגדל אשמועינן בברי בברייתא דברייתא נמי בעומדת לגדל ואשמעינן ברייתא אליבא דב"ש דלית להו מוקצה ולהכי יכול לשחוט תרנגול העומדת לגדל. ועוד אשמועינן דלית להו הכנה ולהכי מותר בנמצאים הא נמי תנינא וכו'. ועד כאן לא פליגי ב"ש וב"ה אלא בנולדה ובודאי בעומדת לאכילה, דאי בעומדת לגדל ביצים לפליגו בתרנגולת גופה כדפריך הש"ש לעיל לרב נחמן אלא ודאי בעומדת לאכילה וסברי ב"ה דאסורה אפי' נולדה ביו"ט וקשיא לרב וכי תימא ב"ה אפי' במעי אמן אסרי ר"ל דלעולם מתני' בעומדת לגדל ביצים דבזה ס"ל לב"ה שאסורה ואפי' במעי אמה ר"ל אפי' בתרנגולת נמי העומדת לאכילה סברי דאסורה משום מוקצה ור"ל בין בנולדת בי"ט מתרנגולת העומדת