קרן לדוד (סקלי) קטז

דלסברת ר"נ מקשי במנ"פ אה הא דרבי אליעזר ב"ה במאי אמרי אי בתרנגולת וכו' פשי' וכ"ש לב"ש דסברי דאפי' עומדת לגדל שריא. ועוד דלב"ש ליכא לאוקמה דהא ב"ש סברי דהיא מותרת אבל אמה כיון שהיא מוקצה דב"ח אסורה. ולדעת ריו' ור"י נמי מקשה שפיר דודאי לסברתם מוקמי הא דר"א אליבא דב"ש דסברי שאין לחוש לגזירת משקים שזבו או לפירות הנושרין ומשו"ה סברי במתני' שהביצה תאכל וא"כ אי בעומדת לאכילה פשי' דהכי מוקמי מתני' אבל בעומדת לגדל מודו דב"ש דלא תאכל ולהכי מקשה דאי בתרנגולת לגדל היא ואמה אסורה. ומתרץ רב מרי גוזמא ולכל א' מספיק תירוצו דלר"ן מוקי לה בין אם היא עומדת לאכילה וכב"ה בין אם היא לגדל כב"ש ולס' ריו' וריז' ורבה בעומדת לאכילה ואליבא דב"ש והכי תפש רש"י משום דאתי שפיר לרוב האמוראים ועי' במהר"ם שיף דלפי מ"ש לעיל ובסמוך אתי שפיר פירש"י וק"ל והא דאיתא לקמן כתנאי נולדה בשבת תאכל בי"ט צ"ל הא דידיה הא דרביה כמ"ש מהרש"א ועי' מ"ש לקמן בס"ד

שם אמר אביי שלקחה סתם נשחטה וכו' יש להבין דכיון דבאותו היום שנולדה באותו י"ט קא' א"כ כל אותו היום עומדת בספק עבר אותו היום בלא"ה מותרת בחול וא"כ מאי קא' לא נשחטה הובררה דלגדל עומדת אם עדיין לא עבר היום הרי אין כאן בירור וא עבר היום א"כ חול הוא ומאי נ"מ שהובררה דלגדל וי"ל דה"ק הושחטה בסעודת י"ט הובררה וכו' לא נשחטה בסעודה שכבר עברה סעודת י"ט הגם דעדיין לא עבר אותו היום כיון דלא נשחטה לסעודת י"ט הובררה דלגדל עומדת ואסור לאכול ביצתה כל אותו היום. ועי"ל דמיירי שנולדה בי"ט שלפני השבת וקא' שאם לא נשחטה באותו היום אם הובררה דלגדל וכו' ולכך אסורה למחר כשבת וכר' יהודה משום ר' אליעזר דקא' דלב"ה נולדה בזה אסורה בזה כדלקמן בסמוך ובהכי אתי שפיר דסמיך האי מימרא דרב ור' יוחנן דנולדה בזה אי אסורה בזה אי לא דסמכה להא דהכא משום שהוא ענין לו

שם רב מרי אמר גוזמא וכו'. עד כאן לא פליגי רבנן עלים דר"א וכו' משמע דר"מ דעתו היא להסכים דעת ר' אליעזר או כרבנן או כר' אליעזר בן יעקב ולא ניחא ליה לו' דר' אליעזר הוא דעת שלישית ופליג על כולהו. וקשה דהא באמת אחרים לא אתו כשום חד מינייהו דהא אפי' רבנן אסרו בי"ט ולא התירו אלא בחול ואחרים מתירין בי"ט גופיה. וי"ל דהא לא קשיא דאחרים סברי לה כר"י דאמר לקמן אפרוח שנולד בי"ט מותר ומייתי בש"ס ברייתא דסברא דכותי' והא דמייתי הכא מחלוקת רבנן ור"א בר יעקב לפי שהם אפליגו באפרוח שלא נפתחו עיניו רבנן מתירין וזה בחול ור"א ב"י אוסר דמרבי ליה מכל השרץ אבל אם עדיין בקליפתו כ"ע מודו דבכלל השרץ ואסור

שם רש"י ד"ה ביצה תאכל אם נולדה בי"ע עכ"ל. כתב הרב החסיד בעל ראש משבי"ר וז"ל דאין לו' שנמצאת מעי"ט דא"כ הא דמסיק גוזמא וכו' לא שייך כיון דליכא מאן דפליג דלכ"ע שרו לא שייך לו' גוזמא עכ"ל. והמגיה שם בספרו הגיה עליו וכתב ודאי מהש"ס מוכח דבנולד קא' אבל ק' אמאי לא פירש הש"ס דבנמצאת איירי ע"ש. מה שתרץ. ואנכי הרואה אומר כי בתוספתא מפורש דבנולדה עיסקי' דהכי איתא בתוספתא ביצה שנולדה בי"ט אחרים אמרו משום ר"א תאכל היא ואמה ע"ש. דין דנמצאת באמה אחר כך סמוך ומיד הוזכר בסיפא ע"ש

שם ד"ה היא ואמה אסורה דשמעי' ליה לר"א דאית ליה מוקצה וכו' עומד אדם על המוקצה עי' מהר"ם שיף שכתב והא דמביא הך משנה דעומד משום דצ"ל קודם משנה דאין מוציאין כמ"ש רש"י בהדיא שם ע"ש. ונ"ל דכוונת הגאון ז"ל לומר דכיון דמשנת ועוד אמר ר"א עומד וכו' היא משנה א' עם משנת ר"א נוטל אדם קיסם והם שני בבות בבא ראשונה הא דנוטל ובבא דסיפא היא ועוד אתי שפיר שהביא רש"י הסיפא דהאי משנה דנוטל משים שהוזכר בה בהדיא המוקצה ואי תיקשי לך נימא דשאני שבת דחמיר נתנה ראש ונשובה מרישא דמיירי בי"ט דמשמע שאין חילוק כיון דמהך משנה מייתי אלא דמייתי מסיפא וק"ל. עי' פירוש הביאור על הגאון ז"ל דלפי מ"ש אתי שפיר דברי הגאון

שם תוס' ד"ה נימא קסבר בא"ד עד מוצאי יו"ט האחרון של חג שהוא יום ט' שהוא ספק יום ח' וכו'. נ"ל לו' הא דאצטריכו לפרש הכי משום דאי נימא יום ח' לבני ארץ ישראל ולו' דטעמא דאסור משום דאתקצאי לשעבר ביום השביען ולהקש' קושיתם באמת תיקשי להו מנין להו לפרש כן ולהקשות נימא דמוצאי יו"ט האחרון היינו יום ח' לבני חו"ל שהוא ספק שביעי ולהכי אסור ולא משום דאתקצאי לשעבר להכי פירשו דהאי יו"ט אחרון של חג היינו לדידן בני חו"ל שהוא יום ט' ונ"ל שדוקייהו הוא משום דנקט מוצאי יו"ט האחרון של חג ולא קרא לו שם ח' עצרת כאשר קראה אותו התורה אלא ודאי מדקרא ליה שם זה שהוא האחרון משמט שהוא יום ט' לבני חוצה לארץ עי' בני שמואל

שם ד"ה. אלא בהכנה דרבה פליגי וכו' בא"ד ויש לו' דמ"מ כשנולדה בשבת וכו' דגם בשעת לידה שייך הכנה ע"כ. הגם דלכאורה הוי זה וזה גורם וקי"ל דזה וזה גורם מותר. אפשר לו' דבהכנה דבידי שמים אף דזוז"ג אסור דגזירת הכתוב היא וק"ל

שם ע"ב אמר ר"י עצים שנשרו מן הדקל וכו' ואל תשיבני ביצה וכו' יש לשום שכל מה הוא הטעות