קרן לדוד (סקלי) קיד

בקביעא דירחא לא רצו להחמיר ממה שהיה בתחילה ודי לנו לאחוז במנהג אבותי' בין לקולא בין לחומרא וכיון שהיה מתחילה הדין שאם נולדה בזה מותרת בזה וכן היו מתנים על העירוב ברא' הניחו חכמים הדבר כמו שהיה מתחי'

שם אלא אי אמרת ספק טריפה ותבטל ברובה. וקשה לי נימא דהאי אם נתערבה קאי ארישא דבריי' דהיינו אודאי נולדה בשבת או בי"ט וכ"ש למש"ל הרמב"ם והרשב"א דאם נתערבה קאי אודאי ולא אספיקא ולכאו' י"ל דאי קאי ארישא אודאי נולדה בשבת או בי"ט הדרא קושיא לדוכתה דלמה אם נתערבה אסורה ולא בטילה הא הוה לי ספיקא דכל אחת מהתערובת מספקינן לה בזה וספיקא דרבנן לקולא הגם דלא דמי האי ספיקא להא ספקה אסורה דברייתא דהתם ספק בגוף האיסור אם איכא אם לא ולא הוקבע איסורא ולהכי קי"ל טפי אבל כאן הוקבע איסורא דודאי איסורא איכא הכא אלא דלא ידעינן ליה היכא והוה ליה כחתיכה משתי חתיכות דחמירא דאית בה בעלמא חיוב אשם תלוי כיון דהוקבע איסורא לאפוקי חתיכה אחת מסופקת לית בה חיוב אשם תלוי אם אכלה והיא ספק חלב ספק. שומ"ן מ"מ לענין ספק כולם שוים וספקייהו לקולא אלא דאם נתערבה בודאי מצריכינן תרי דהתירא דהיינו חד בתרי ואפילו באיסורא דרבנן וכדאי' בהגה ביו"ד סי' קט' סא'. ועי' בפתחי תשובה שם ס"ק א'. ועי"ל דע"כ צריכין לפרש האי ואם נתערבה אספיקא קאי דהיינו על הטרפה או כדעת ר"ת שהביאו התוס' לקמן ד"ה ואחרות באחרות דקאי אודאי טרפה או כדעת ר"י והיא דעת מר"ן בש"ע יד' סי' קי' סעי' ט' דקאי אספק טרפה. דאי קאי ארישא דברייתא אנולדה בשבת או בי"ט קשה דא"כ מאי קמ"ל בדין זה דספק טריפה אסורה פשיטא דהרי זה ככל ספק של תורה שהוא אסור דבשלמא לרבה ניחא דנימא דבא לאשמועינן דאיסור הביצה מדאורייתא ומשום הכנה ולכך ספיקא נמי אסור אבל אי היא ספק טריפה מילתא דפשי' היא אבל אי אמרי' דאם נתערבה קאי אספיקא אסורה נימא דנקטה משום סיפא לאשמועינן דאם נתערבה לית לה ביטול אפילו באלף ולהכי פריך שפיר אלא דעדיין יד הדוחה יכולה לדחות דאי מהא לא אירייא דאתא לאשמועינן בספיקא אסירה אפילו בטלטול ולכך י"ל דאי קאי ארישא א"כ למה הטיל הך בבא דוספיקא ביניהם הו"ל להקדים התנא דין דאם נתערבה ואחר כך יאמר וספיקה אסורה ודו"ק

שם הניחא לרשב"ל וכו' הא דמשמע מסוגייא דהכא דבכל איסורין אית לן הכי כל שדרכו לימנות או את שדרכו לימנות לא בטיל הגם דר' לא קא מיירי אלא בכלאי הכרם שהוא חמיר באיסורא שהוא מאיסורי הנאה וחמיר בשיעורו שהוא בר"א ומנ"ל שאף בשאר איסורין סובר כן. יש לו' מדחכמים נשמע לר' מאיר והרי ראינו שחכמים דברו גם בשאר איסורין כגון אגוזי פרך וחלפי תרדין וכו' אלא דיש לדחות דכל זה הוא בכלאי הכרם ובערלה נמי דכולהו איסורי הנאה נינהו ושיעורן שוה וע"כ צ"ל דהש"ס שמיע ליה זה דה"ה בשאר איסורין מהא דתנן ליטרא קציעות דתרומה שאין איסורא מאיסורי הנאה ואף איסור אכילה ליכא ועוד שפירות האילן אינם חייבין בתרומה אלא מדרבנן ואפ"ה כיון שהוא דבר שבמנין לא בטיל

רש"י ד"ה לספק טריפה ספק נולדה מתרנגולת טריפה ואיידי דאיירי באיסור ביצה איירי נמי בהא ולאו בי"ט איירי ע"כ. אילולי פירש"י הייתי. מפרש דבא לאשמועינן דספק טרפה אסורה בטלטול וקאי ארישא דברייתא ואפילו באלף כולם אסורין לטלטל ויש ליישב להעמיסו בפי' רש"י ורוצה לו' דאיידי דאיירי באיסורי ביצה דהיינו באיסורי טלטול ביצה בי"ט

רש"י בא"ד, ספק שנולדה מתרנגולת טרפה וכו'. נ"ל דבא לומר דדוקא כה"ג שנולדה מתרנגולת טריפה אבל לא איירי שהספק הוא באם נולדה מתרנגולת ספק טריפה דא"כ הוה ליה דשיל"מ שיש להמתין עד י"ב חדש או עד שתטעון פעם אחרת להכי פירש שנולדה מתרנגולת טרפה ולאפוקי מס' הרשב"א ז"ל שהביא הטור בי"ד סי' קב' ופסקה מר"ן שם בש"ע או י"ל דנקט רש"י דבר פשוט כגון שנולדה מהטרפה שהוא דרך פשוט ודאי שאין לו מתירין וק"ל

שם הניחא למ"ד לקמן ע"ב. יש לראות מה כיון רש"י בזה במאמרו לקמן. ונ"ל דבא ליישב קושית הגאון מהר"ם שיף דהוי כעין גברא אגברא קא רמית להכי פירש רש"י לקמן ור"ל דלקמן בא הדבר מפורש דהקושיא היא לר' יוחנן הוא שאמר את שדרכו לימנות שנינו והכא קושיתינו נמי לדידיה שאמר שאיסור הביצה משום משקין שזבו כדאפיך הש"ס לעיל. ועי' להביאור על מהרם שיף ודוק'

שם רש"י ד"ה יעלו באחת ומאתים וכו' יעלה א' מהן וידלק והשאר מותרים וכו' עי' מהרש"ל מה שהשיג על רש"י בזה מפ' ב' דערלה משנה א' וכבר השיגו רבי שמשון שם והרב בני שמואל יצא לישע רש"י ז"ל וטרח להצילו בכל מה שיכול להציל וכתב להליץ בעד רבינו מאור הגולה דהא דאמרינן התם שאין צריך להרים היינו כשאין דרכן לימנות דמודה ר"מ לחכמים דבטיל באחד ומאתים אבל כשדרכן לימנות כגון חבילי תלתן דס"ל לר"מ שאין בטלין ס"ל לחכמים כשיבטל בא' ומאתים צריכין להרים האיסור ע"ש משום חומרא דהוי דבר שבמנין לא בטל להכי לפחות נדליק אחד מהם ע"ש מה שסיים. ולי הדך נ"ל ליישב ולו' דרש"י סובר ומפרש דהא דקתני התם ואין צריך