קרן לדוד (סקלי) קיא

בא"ד ועוד י"ל דדוקא בפירות וענבים שייך שמא יתלוש דבעודה בכפו יבלענו וכו' ור"ל ולהכי לקמן גבי נכרי שהביא דורון לא נקיט שמא יעלה ויתלוש דשם איירי בפרי שאינו מתאוה לו כל כך ולא שייך ביה טעמ' דשמא יתלוש ולהכי נקט משום מוקצה. קשה לי דהא בש"ס אמרי' טעמא דביצה משום פירות הנושרים וכיון דאסרו פי' הנושרים משום שמא יעלה ויתלוש כדאמ' בש"ס אף בדבר דלא שייך ביה ושמא יתלוש כגון ביצה ש"מ נכללת בכלל פירות הנושרים סתם דאסור שהיא נמי כפרי הנושר אף דלא שייך טעמא דשמא יעלה ויתלוש וא"כ כ"ש כל פרי הנשר אף. שאינו מתאוה לו מ"מ הוי בכלל פירות שנשרו שאסרו והדרא קושיא לדוכתה דלמה לי התם גבי דורון טעמא דמוקצה הוה לן לו' משום פירות דנשרו שהם משום גזירה דשמא יעלה ויתלוש ואף דלא שייך בהו האי טעמא מ"מ בכלל גזירה נינהו כמו ביצה ואפשר לו' דכיון דבשאר פרי לא שייך למינקט בהו שמא יתלוש אלא שהם נכללים בכלל הגזירה דאתו ממילא להכי נקט בהו טעמא דעדיף ליה מזה והוא משום דאיתקצאי דאיסורן מגופייהו ולא דנאסרו מכללן ודוק' . ויוצא לנו מדברי התוס' הללו דדבר שיש לו בחצר דהוי מוכן לעורבים דלא שייך ביה מוקצה והוא אינו ממין הענבים והפירות כגון ירקות וכיוצא בהם דלא שייך בהו שמא יתלוש אם תלשם גוי שלא בשביל ישראל מותר ליטלם ולאוכלם כיון דראוים לאוכלם העורבים או הבהמה כך בלא תיקון לית בהו מוקצה אבל בדבר דצריך תיקון ואינו ראוי לאכילת הבהמה כמו שהוא עתה כמו דלועין דצריכים לחתכן ולתקנם לאכילת הבהמה לא הוו מוכנים לעורבים או לבהמה אפילו אם הם בחצר לא הוי מוכן ואמרינן מדלא לקטינהו מאתמול אקצינהו כמו שפי' רש"י לקמן כ"ד ע"ב ומשום הכי נר' לו' דהיינו טעמא דהוצרכו התוס' לעי' ב' ד"ה דתנן מחתכין את הדלועין לו' דמיירי בתלושין ע"ש אלא שראיתי למהרש"א ז"ל דכתב דלפי תירוץ זה לא היו צריכין התוס' לעיל בההיא דמחתכין הדלועין לפרש דמיירי בתלושין ע"ש וכן כתבו התוס' בחולין יד' ד"ה מחתכין וצריך לו' דמעיקרא נמי קודם תיקון החתוך ראוים לאכול לבהמה ע"י הדחק ומשו"ה הוי מוכנים לבהמה

בא"ד דהא אמרי' בתוספתא במכירו אסור נ"ב והכא מסתמא מכירו הוי וכמ"ש ב"י סי' רעו' עי' באר היטב א"ח סי' רעו' סק' א' דף ג' ורמינהי ועוד אמר ר"י מתנה אדם וכו'. יש לדק' דנימא דעד כאן לא קא' ר"י דכל אוכלין אוכלא דאפרת ומותר אלא בשבת דהואיל והוא חמיר לא אתי לזלזולי ביה אבל בי"ט דקיל חייש דלמא אתי לזלזולי ביה ומשום הכי אסיר בהא דמתנה דהא רבי יוחנן מצינו לו דסובר כרב נחמן דאפיך ההיא דמגביהין כדאי' בשבת קנז' ע"א. וי"ל דכיון דעיקר טעמא דרבי יהודה משום דכל לאוכלין אינו בכלל גזירת משקין שזבו מאי שנא שבת מיו"ט וק"ל

שם תנן אין שוחטין וכו' ר"י אומר אם לאוכלין וכו' הא דאפליגו לעיל רב יוסף ורבי יצחק בביצה אי הוי בכלל משקין שזבו דלר' יצחק הוי בכלל גזירת משקין ולרב יוסף כיון דביצה אוכלא לא הוי בכלל גזירת משקין לא הוי פלוגתייהו כי הני תנאי דרב יוסף כר"י ור' יצחק כחכמים די"ל דרב יוסף אמר לך אנא דאמרי' אפילו כחכמים דע"כ לא קאמרי חכמים התם שאפילו לאוכלין אסור והוו בכלל גזירה אלא משום דאנן קא חזינן דיוצא מהן משקין נינהו ולהכי הוו בכלל גזירה ורבי יצחק אמר לך אנא דאמרי אפילו לר"י דע"כ לא התיר ר"י בעומדים לאכילה אלא באין עומדים ליסחט ולא ניחא ליה בסחיטתם אבל ביצה שעומדת ליסחט וניחא ליה בסחיטתה הוי בכלל גזירת משקין ואי קשיא לך דא מאי קא פריך ר"י מהך דסוחטין אביצה שנולדה משום דרבי יוחנן אזיל לשיטתיה דפליג נמי בזתים וענבים בשבת דהנהו ודאי עומדים ליסחט כמו ביצה ועיין במהרש"א שם בד"ה הלכה כרבי יהודה ע"ש וק"ל

שם ומשני רבי יוחנן מוחלפת השיטה וכו' יש להבין דלמה נייד רבי יוחנן מתרוץ רבינא בריה דרב עולא בסמוך שהוא יותר מסתבר והוצרך לדחוקי נפשיה ודנה בחליפין. ואפשר לו' דס"ל דוכן דביצה דסיפא דומיא דרישא דאמר מתנה אדם על כלכלה של פירות וכמו דהתם שאינו אסור בראשון אלא להגביה אבל בטלטול בעלמא מותר כן נמי בביצה דנהי דאסור לאוכלה בראשון בטלטול מיהא מותר ואי בתרנגולת העומד לגדל ביצים היה אסור גם בטלטול ולא הוי דומיא דרישא ודוחק ועי' מה שאכתוב לקמן בע"ה במימרת רבינא בריה דעולא יעו"ש

שם מוחלפת השיטה. כתב הרב ראש משביר וז"ל קשה קצת א"כ השתא נמי דמוחלפת תיקשי דרבנן אדרבנן ע"ש מה שתרץ. ואנכי הדך' נ"ל לו' דלפי משפ' וחידשו לן התוס' משם שיטת מאיבר"א אתי שפיר ולא קשה השתא דרבנן אדרבנן דנימא דרבנן שלא הודו לו ואסרו אף בשני לדידיה קאמרי ליה לדידן אפילו בראשון מותרת דאוכלא דאפרת הוא אלא לדידך דאמרת אף בשני אסור דקסברי קדושה אחת היא דגם רש"י אזיל בשיטת זו של הרב מאיבר"א והא דהוצרך להחליף הא דסוחטין ולא קאמר הא דכלכלה דר' יהודה לדבריהם קא' יש לתרץ כשיטת מאיבר"א משום דעדיין לא דברו חכמים כלל מתחלה קודם ר"י לא שייך לו' לדבריהם קא' ואי קשיא לך הולך בזה השיטה א"כ למה הוצרך להחליף ההיא דאין סוחטין ולא החליף ההיא דכלכלה שיטת מאיבר"א י"ל דס"ל לרש"י דזה דוחק גדול דעיקר תירוץ הפירכא דש"ס דרבי יהודה אדרבי יהודה חסר