קרן אורה תענית קלג

דמנחה לבד ואי לאו דמסתפינא הי' נראה לפרש דבד' ר"ע נמי הא דאמר קרבן מוסף אין בנעילה היינו בנעילה לחוד וכש"כ במוסף גופא דהוי דידי' אבל במנחה יש מעמד ועיקר הטעם לאו משום טירדא אלא משום דהוי י"ט ע"כ תיקנו למעט במעמדות. והא דקאמר הש"ס מה הפרש בין זל"ז היינו ליתן טעם אמאי חילקו בין קרבן מוסף וקרבן עצים למר כדאית לי' ולמר כדאית לי' ואמאי לא תיקנו דתרווייהו לידחו חד מעמד או דמנחה או דנעילה לז"א הללו מד"ת והללו מד"ס להכי תיקנו שכ"א ידחה מעמד אחר להיכירא ולפ"ז אתיא הא דתנן לקמן במתני' באחד בטבת לא הי' בו מעמד מפני שיש בו הלל וקרבן מוסף וקרבן עצים אפילו כמשנה ראשונה של ר"ע דלפירש"י ז"ל לר"ע סגי בהלל וקרבן מוסף לחוד ומפניהם נדחו כל המעמדות והיינו דפריך מר קשיטא בגמרא לא לידחו אלא דידיה היינו דמוסף לבד ולא דנעילה למר ולא דמנחה למר וא"כ לא ימצא יום שלא יהי' בו מעמד בין למשנה אחרונה בין למשנה ראשונה ומשני לי' רב אשי איכא ר' יוסי דקאי כוותך דתניא ר"י אומר כל יום שיש בו קרבן מוסף יש בו מעמד ואתי לאפלוגי אהא דתנן באחד בטבת לא הי' בו מעמד להכי קאמר דליכא יום שאין בו מעמד ומפרש איזה מעמד קמ"ל דשחרית ת"ק נמי הכי אמר ואין כאן מחלוקת בזה ואי דמנחה קרבן עצים דחי ואמאי פליג עלי' ר' יוסי דהא ת"ק נמי הכי קאמר דקרבן עצים דוחה מנחה ולא קרבן מוסף אלא לאו דנעילה וש"מ דידי' דחי דמוסף לבד ולא דמנחה ולא דנעילה וזה ברור לענ"ד ודו"ק היטב:

הר"ן ז"ל נשא ונתן במתני' בדין תפלת נעילה אי מתפללין אותה בכל תעניות אפילו בראשונות. והר"ן ז"ל צדד בראשונות אין מתפללין תפלת נעילה והביא ראי' הן התוספתא אין בין תענית צבור לתענית יחיד בתענית ציבור כ"ד ברכות משא"כ בתענית יחיד אלמא כ"ד ברכות ותפלת נעילה כי הדדי נינהו ויש חסרון דמוכח בדברי הר"ן ז"ל עוד בבא אחת מן התוספתא בתענית ציבור נושאין כפיהם ד' פעמים ביום משא"כ ביחיד ומזה משמע דכ"ד ברכות ותפלת נעילה כי הדדי נינהו וכי היכא דכ"ד ברכות ליכא בראשונות ה"נ תפלת נעילה ולענ"ד אין ראיה מדברי התוספתא דהא חשיב התם נמי דברים דאיכא בראשונות דקתני התם בת"צ נכנסין לבתי כנסיות וזה אפילו בראשונות וכן לענין הפסקה בימים טובים הכתובים במג"ת ג"כ נראה דאפילו בראשונות. וחשיב נמי דברים דליכא אלא באחרונות כמו הוצאה לרחובה של עיר וחשיב נמי דברים דאיתניהו באמצעות ובאחרונות כמו הוספה מבע"י וכל הה' עינויים וש"מ דלא בא לאשמעינן אלא דכל הני מילי ליתנהו בתענית יחיד כלל אבל בתענית צבור איכא דאיתנהו בכולהו ואיכא דליתנהו אלא באמצעות ובאחרונות ואיכא דליתנהו אלא באחרונות לבד וא"כ לא שמעינן מינה לתפלת נעילה אבל מתעניות של מעמדות שפיר יש ראיה דבכל תענית של ציבור איכא תפלת נעילה וכמ"ש הר"ן ז"ל. וכ"ה דעת הרמב"ם ז"ל דאפי' בתענית שגוזרין על הצרות מתפללין נעילה ואליבי' אין בתענית של צרות שום חומרא יותר מג' ראשונות דאין בהם ה' עינוים ולא כ"ד ברכות ומש"כ הר"ן ז"ל דממעמדות אין ראי' דאפילו ביום שלא הי' מתענין היו מתפללין נעילה וכתב דיש לזה הוכחה ממשנתינו נראה הוכחתו מדאיכא קריאה בכל יום כמו כן מתפללין כל הד' תפלות בכל יום וכש"כ לשיטת הרמב"ם ז"ל דהיו מתפללין תפלה נוספת במעמדות ומשמע במתני' דאפילו בע"ש הי' מתפללין אותה מדקתני דע"ש אין בו מעמד במנחה משמע דבשחרית ומוסף איכא מעמד וכיון דהיו מתפללין תפלת מוסף שלהם כש"כ דהתפללו תפלת נעילה מ"מ אין לדחות בזה הראי' לכל תעניות ואדרבה כיון דמצינו תפלת נעילה ביומי דרחמי אפילו בלא תענית א"כ כש"כ דצריך לאומרה ביום תעניות ומהא דתנן קרבן מוסף אין במנחה אבל בנעילה יש מעמד אין להוכיח דאיכא נעילה בלי תענית דוודאי נראה שהתענו אפילו בר"ח כמו תענית ציבור גמור ויש לדקדק קצת אמאי לא אשמעינן לן מתניתין דבע"ש אין מעמד נמי בנעילה ואפ"ל דכבר הכינו הכל לכבוד שבת דזמן תפלת נעילה היא סמוך לשקיעת החמה וכן מבואר בד' הרמב"ם ז"ל דבכל ימי השבת היו מתפללין הד' תפלו'. והנה מדברי התוספתא שהבאתי נראה כשיטת הירושלמי דבתעניות נמי איכא תפלה נוספת וכ"ד בעהמ"א ז"ל מדקתני התם בתענית ציבור הכהנים נושאין כפיהם ד' פעמים ביום לענין מוסף של מעמדות מצאתי בתוספתא כעין פלוגתא בזה והכי איתא התם בשחרית ובמוסף דברי ר"מ וחכ"א כל יום שיש בו מוסף קורין במוסף וכל שאין בו מוסף אין קורין במוסף משמע דלר"מ הוי קריאה במוסף בכל יום מעמד אבל אדרבה בזה נדחה ראיית הרמב"ם ז"ל מהא דתנן בשחרית ובמוסף נכנסין ש"מ דאיכא תפלת מוסף בימי המעמד ומדברי חכמים לא משמע כן ועיין בירושלמי בזה דמשמע התם דלא היו מתענין בר"ח דאמר התם דמש"ה אדחי המעמד ביום שיש בו קרבן מוסף משום סעודת ר"ח ויש לפרש דהוא נתינת טעם על דברי ר' יהושע דמש"ה אמר דדחי מעמד דמנחה כדי להקדים הסעודה ור' אליעזר אמר התם משום כל התדיר קודם ור"ח תדיר מש"ה הוא קודם לקרבן עצים ועיין בקרבן עדה שהביא בשם היפה מראה דלא היו מתענין אלא אנשי מעמד לבד ולא אנשי משמר ותמה עליו ממסכת סופרים דתני התם דאנשי משמר ואנשי מעמד מתענין ול"נ כהי"מ והכי מוכח ממתני' דבפ"ב אנשי משמר בג' ראשונות מתענין ולא משלימין וג' תעניות הראשונות הי' בה"ב וא"כ בלא"ה היו מתענין אלא ש"מ דלא היו מתענין אלא אנשי מעמד לבד ודו"ק. ונוסחא של תפלת נעילה בתעניות ומעמדות נראה קצת מן הירושלמי דלא היו אומרים אלא שבע מדתני התם בכל יום מתפלל אדם י"ח במ"ש ובמוצאי יה"כ ובמוצאי תעניות וקמ"ל דאין נעילה פוטרת של ערבית וצריך להתפלל י"ח משמע דנעילה אין בה י"ח ברכות וכן משמע מהא דפריך התם על רב דאמר נעילה פוטרת של ערבית והיאך יהיו שבע פוטרות י"ח ומאי פריך דילמא מיירי בת"צ אלא ש"מ דבת"צ נמי אין בה י"ח ברכות אבל אין זה מוכרח דהא פריך התם נמי והיכן הוא מזכיר של הבדלה ואהא ודאי הוי מצי לשנויי דמיירי בתעניות ובמעמדות ודעת הטור ז"ל להתפלל י"ח בנעילה של תעניות ועיין בק"ע:

רש"י סוף ד"ה בני אורח כו' ארח שמו ומשבט יהודה הי' כצ"ל ורוב זמני קרבן עצים היה בר"ח אב כדי להגביר עבודת בהמ"ק בחודש הזה וכמו שאכתוב לקמן אי"ה על י"ט של חמשה עשר:

ע"ב גמרא נעילה דליכא כל יומא לא גזרו מכאן משמע קצת דלא היו מתפללין נעילה אלא ביום התענית דאל"ה איכא למיגזר משום אחד בשבת וע"ש דמעמדות שהיו מתפללין נעילה ונשיאת כפים אין בהם כיון דשכיחא שיכרות וק"ל:

שם גמרא נהגו כר"מ אורויי מורינן ואי עביד לא מהדר ליה ורב נחמן אמר הלכ' כר' יוסי. קצת משמע דלרב נחמן מהדרינן לי' וא"כ תיקשי על הרמב"ם ז"ל שכתב דאם עבר ועלה לדוכן במנחה יה"כ אין אומרין לו לירד והא דאמרינן דהאידנא פרסי כהני ידייהו במנחתא דתעניתא היינו בתענית שאין בו נעילה כמו ד' צומות וכמש"כ הרמב"ם ז"ל אבל במנחה דיה"כ משמע דצריך לומר לו לירד כן משמע דלר"י מהדרינן עובדא מהא דקאמר הש"ס והאידנא מ"ט פרסי כהני ידייהו במנחתא דתעניתא משמע דהי' צריך למחות בידם כיון דהלכה כר' יוסי וצ"ל דס"ל להרמב"ם ז"ל דרבא ורב נחמן לא פליגי ואליבי' דר"נ נמי לא מהדרינן אע"ג דהלכה כר' יוסי מטעם דשמא יאמרו פסול הוא והא דקאמר הש"ס והאידנא מ"ט היינו דמותר להורות כן לכתחילה אלא דא"כ גם לרבא דאמר נהגו צריכין להאי טעמא דסמוך לשקיעת החמה כדי להורות לכתחילה כן ולישנא דהש"ס משמע דלא איצטריך לן האי טעמא אלא לרב נחמן דאמר הלכה כר"י. והנה הא דקאמרינן והאידנא מ"ט יש להסתפק אי סתמא דהש"ס קאמר לה על מנהג חדש שנעשה בימי רב אשי או דקאי אמנהג הראשון שנהגו בימי ר' יוחנן ורבא ולזה קאמר אע"ג דמדינא אין נשיאת כפים במנחה מ"מ נהגו כן משום דסמוך לשקיעת החמה פרשי ונ"מ דאי מנהג חדש הוא י"ל דלא קאי אתעניות שאין בהם נעילה וכ"ד הרמב"ם ז"ל אבל אי קאי ליישב מנהג הראשון ע"כ מיירי בכל תעניות דהא כן הי' מנהג הראשון בכל תעניות אפי' באלו שיש בהם נעילה ועיין בר"ן ז"ל שהביא מחלוקת בזה בתעניות שיש בהן נעילה ויש להביא קצת ראי' לדעת הרמב"ן ז"ל מהא דפ' אלו נאמרין במנחה דתעניתא מה היו אומרים כו' וקאמר הש"ס התם כל האומרין בגבולין אינו אלא טועה דדווקא במקדש מפני כבוד שם המפורש הוי אמרי כל הני פסוקי משמע מזה דכל סדר הני פסוקי איכא לאשכוחי במקדש וא"כ ע"כ מנחה דתעניתא לא מיירי בד' צומות דהא בזמן המקדש אין צום בהם אלא מיירי בתעניות של מעמדות