קרן אורה תענית קלב

זכה להם אלא משה רבינו ע"ה לבד כמש"נ ומשה יקח את האהל ורבי ורב אשי היו ג"כ בבחי' הזאת. וזה הדרך תלוי במזל העליון כי מי שהוא במדריגה עליונה מקום אשר יתאחדו שם השני כתרים אלו יוכל לזכות בהם בעודנו חי בעוה"ז אבל מעטים המה בבחי' הזאת בזמן הזה ולא יתאחדו השני כתרים בקרב כל ישראל כ"א בעת הגאולה במהרה בימינו וכמשאז"ל ועתיד הקב"ה להחזירה לנו שנא' ושמחת עולם על ראשם. וע"ז הדרך הי' שאלת ר"א דחיי טפי או דחיינא כי ודאי לא עלה ברצונו לקבל טוב העוה"ז לצורך עצמו כ"א לצורך כבוד שמים לזה בא בשאלה אם שנים שעברו יותר או שנים הבאים כי אלו היה רוב השנים עתידין לבא בהשתנות המזל היה רוצה לקבל כדי לקדש שם שמים ברוב שנותיו אבל אם כבר עברו רוב שנותיו אם ישתנה המזל לא יהי' בהם כדי תיקון בשלימות אמר אי הכי לא בעינא כיון שאין בהו זמן להשלים העבודה בשינוי המזל ואקבל עלי באהבה המזל שנולדתי בו אמר לי' בהאי אגרא דאמרת לא בעינא יהיבנא לך תליסר נהרי אפרסמונא דכיין לעלמא דאתי כי אחר אריכות ימיך תזכה למזל העליון והם אלו התליסר נהרי כמבואר בזוה"ק וכלל הדברים כי טוב להם לצדיקים הצמצום מטוב העוה"ז כדי שיקבלו שכרם משלם בעולם הבא ושולחן הצפון יהי' ערוך לפניהם בכל הג' רגלים הם מדת החד"ר שכולם יסכימו אז להשפיע מטוב הגנוז לצדיקים וכמש"כ במ"א על ד' ז"ל עתיד הקב"ה לגמול חסד לזרעו של יצחק אבל בזמן הזה לא יותן לאדם כ"א על רגל אחד מצד מדת חסדו ית"ש וצדיקים השלימים הם אבירי לב הרחוקים מצדקה בעוה"ז כמשאז"ל בברכות על ר"ח בן דוסא ויהי' להם שולחן ערוך בעוה"ב בשלימות כל הג' רגלים והן הדברים שאמר ר"ח ב"ד לדביתהו ניחא לך כו':

ע"ב גמרא עד מתי הגשמים יורדים והציבור פוסקים מתעניתם ופירש"י ז"ל דקאי אהא דעברו אלו ולא נענו דב"ד גוזרין עוד וכיון שירדו גשמים כמלא ברך אין צריכין להתענות עוד משמע מפירושו דלא קאי על אותו יום גופי' לענין השלמה בו וא"כ אינו מובן מש"כ וה"מ בציבור אבל יחיד מתענה ומשלים ומאי ענין השלמה לכאן וצ"ל דקאי גם אהשלמה ובזה יש חילוק בין ציבור ליחיד ועיין לעיל אמרינן רביעה ראשונה כדי שתרד בקרקע טפח ולא מחלקינן שם בין עבודה לשאינה עבודה:

שם גמרא תניא רשב"א אומר אין לך טפח מלמעלה שאין תהום יוצא לקראתו ג' טפחים וי"א טפחיים. ויש לפרש ע"פ מה שמבואר לקמן דע"י שני הניסוכים ניסוך המים וניסוך היין יתיחדו גם השני תהומות תהומא עילאה ותהומא תתאה ויחוד שלהם הוא עד מזיגת היין עם המים ויש יין דדרי על חד תלת מיא ויש שליש יין ושני חלקים מים והכל תלוי לפי העבודה של מטה והבן:

שם גמרא ולשמואל הקטן שבחו של ציבור ה"ד אמר משיב הרוח ונשב זיקא כו' והוא ע"פ המקרא והי' טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע ולכאורה לא שייך ענייה קודם קריאה אבל הוא ע"ז הדרך כי קודם כל תפלה ובקשת רחמים צריך לסדר תחילה שבחו של מקום ב"ה והשבח הגדול כאשר יענו בשעת הזכרת שבחו ית' קודם ריבוי תחנונים. וזש"נ והי' טרם יקראו בתפלה ובתחנונים ואני אענה כי עוד הם מדברים לפני ומספרים גבורותי אני שומע וע' בירוש' בפרקין:

הדרן עלך סדר תעניות אלו ובעז"ה נתחיל לפרש פרק בשלשה פרקים במשנה בשלשה פרקים בשנה כהנים נושאין כפיהם ד' פעמים ביום בגמרא מסקינן ומהם ד' פעמים ביום היינו ביוה"כ לבד אבל דעת הרמב"ם ז"ל דבמעמדות יש ג"כ ד' תפלות שהיו מוסיפין תפלה אחת ונקראת מוסף ויצא לו זאת מהא דתנן במתני' בשחרית במוסף ובמנחה נכנסין וקורין משמע דבכל מעמדות איכא תפלת מוסף ובירושלמי נמי משמע כן דאמרינן ש"מ תלת ש"מ שמתענין במעמדות וש"מ דמתפללין ד' תפלות משמע דבמעמדות נמי איכא ד' תפלות ביום וכן פי' בעל ק"ע אלא דלפ"ז ע"כ גם בתענית איכא מוסף לשיטת הירושלמי וזה מוכח כדעת בעהמ"א ז"ל שהביא הר"ן ז"ל בפירקא קמא וא"כ לא ידענא מאי הקשה הר"ן ז"ל על דברי בעהמ"א ז"ל מהא דאמרינן לקמן בתעניות ובמעמדות מי איכא מוסף הא מוכח משיטת הירושלמי בפירקין דס"ל דאיכא מוסף בתעניות ובמעמדות וגם זה יפלא בעיני למה סמך הבעהמ"א ז"ל דבריו אד' הירושלמי ברכות ואמאי לא הביא מדברי הירושלמי בפירקין ולענין הלכה אין ראי' מדברי הירושלמי בברכות אפילו אם נפרש כפי' בעהמ"א ז"ל דהירושלמי לשיטתו בפירקין דאיכא מוסף בתעניות אבל לשיטת הש"ס דילן הא אמרינן בהדיא דליכא מוסף בתעניות והשש ברכות מוסיפין בתוך התפלה של יום ודו"ק ועיין תוי"ט ז"ל:

שם במשנה כל יום שיש בו הלל אין מעמד בשחרית לפי פשט המשנה הטעם הוא דזמן הלל הוא בשחרית כדאיתא בר"ה לפיכך דחו המעמד בשחרית אבל מלשון הרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה נראה דמפרשינן בגמרא מה טעם הללו מד"ס והללו מד"ת קאי על הלל דמשום דהוי מד"ס עשו לו חיזוק ודחו בשבילו המעמד הראשון ע"ש. והנה לקמן מסקינן דקרבן מוסף דחי נמי מעמד דידי' וצ"ל לפ"ז הא דתנן לעיל דבשחרית ומוסף נכנסין וקורין קאי על חלק המעמד אשר נתכנסו בעריהם והקרבן אינו דוחה אלא בירושלים לבד שהן טרודין בו ובאמת פשטי' דמתני' נראה כשיטת הרמב"ם ז"ל דאיכא מוסף במעמדות והא דתנן דאין בו מעמד כ"א לפי זמנו נראה מלשון רש"י ז"ל דאין הכוונה על התפלה שלא היו מתפללין כלל אלא דאין מתקבצין להרבות בתפלה על קרבן אחיהם וכן מבואר בפי' המשניות להרמב"ם ז"ל דקאי אקריאה שלא היו נכנסין לקרות וכן בדין דע"כ הא דתנן ביום שיש בו הלל אין מעמד בשחרית לא קאי אלא אקריאה וריבוי התפלה לחוד וכן הא דתנן קרבן מוסף ועצים אין במנחה וא"כ ה"ה הא דאין בנעילה נמי היינו דלא היו מרבין בתפלה בקיבוץ יחד אבל תפלת נעילה עצמה היו מתפללין וכן מבואר בלשון הרמב"ם ז"ל בחיבורו וז"ל בפ"י מה' כלי המקדש וכל יום שיש בו קרבן מוסף לא הי' מעמד לא בתפלה שנייה שלהם ולא בתפלת המנחה משמע דבמעמד לא הי' היינו הכניסה והקיבוץ אבל התפלות התפללו ויפלא בעיני על הכ"מ ז"ל שכתב בדברי הרמב"ם ז"ל בחיבורו דביום שיש בו קרבן מוסף לא היו מתפללין כלל לא התפלה שני' ולא תפלת המנחה ולא זכיתי להבין טעמו של דבר לבטל תפלת המנחה אשר היא בחיוב על הכל בשביל קרבן מוסף ולא מצינו שקיצרו בתפלה אלא אלו הכהנים העוסקים בתמיד כדתנן בסדר התמיד אבל לא כל אנשי המשמר והמעמד ומה שהקשה מנעילה דאין בה קריאה כבר כתבתי דקאי אריבוי תחנונים וזה נקרא מעמד כמבואר בדברי הרמב"ם ז"ל אבל מלשון רש"י ותוס' ז"ל לקמן בגמרא משמע דלא היו מתפללין כלל ואפ"ל עוד דהיכא דביטלו הקריאה במוסף ובמנחה היו קוראין גם בנעילה. וצריך עוד לבאר פלוגתא דר"ע ור' יהושע וטעמייהו ר"ע אומר קרבן מוסף אין בנעילה קרבן עצים אין במנחה ופירש"י ז"ל דקרבן מוסף דוחה אפי' דנעילה וכש"כ דמנחה וכן מוכח בגמרא וק"ע דוחה דמנחה לחוד אבל לא דנעילה והטעם דבמוסף טרודין היו עד זמן נעילה אבל ק"ע די שידחה מנחה הסמוך לו אבל לא דנעילה דקרבן עצים קודם למנחה הוא ור' יהושע הי' שונה קרבן מוסף אין במנחה שאינו דוחה אלא דמנחה לבד קרבן עצים אין בנעילה והי' נראה דהכא נמי מפרשינן וכש"כ דמנחה כמו לר"ע בקרבן מוסף וכן פי' הרע"ב ז"ל בפי' המשנה אלא דזה א"ש אי גרסינן לקמן מה הפרש בין זל"ז הללו ד"ת והללו ד"ס וד"ס צריכין חיזוק ומש"ה דחי קרבן עצים אפילו דנעילה וכש"כ דמנחה הסמוך אבל רש"י ותוס' ז"ל לא גרסי לקמן אלא הללו מד"ת והללו מד"ס ופירש"י ז"ל התם באופן אחר ותוס' ז"ל באופן אחר רש"י ז"ל דקאי אקרבן עצים לחוד מה הפרש בין זל"ז בין מנחה ונעילה מ"ש דנעילה דחי ומנחה לא דחי ומשני מנחה מד"ת ונעילה מד"ס ולפי שיטתו מוכרחים אנו לפרש דהא דאמר ר"י קרבן עצים אין בנעילה היינו בנעילה לחוד אלא דקשה ע"ז מעמד הסמוך לו היינו מנחה וכמו שכתב רש"י במתני' לא דחי והרחוק ממנו דחי ועוד אטו מנחה ד"ת היא וכש"כ למאי דכתיבנא דלא דחינן התפלה אלא המעמד ודאי א"א לפרש כן. והתוס' פי' מה הפרש בין זל"ז היינו בין קרבן מוסף לקרבן עצים הללו מד"ת קרבן מוסף מד"ת להכי דחי מנחה אבל קרבן עצים מד"ס ואין בכחו לדחות מנחה דהוי ד"ת אלא נעילה דהוי מד"ס וגם לפי' קשה מעמד הסמוך לו לא דחי ודנעילה דחי ועוד לכולהו פירושא אכתי מאי טעמא פליג ר' יהושע אקרבן מוסף ואמר דלא דחי אלא