קרן אורה תענית קטו

מתענה לשעות אבל בציבור לכ"ע ליכא תענית שעות כלל ואין כאן רבותא וק"ל:

רש"י בד"ה מאי קסבר כו' כגון זה שלא קיבל עליו תענית של לילה זה מאתמול כו' ולא הבנתי לשונו ז"ל בזה דהא השתא מספקינן אפילו אם קיבל עליו תענית לשעות אי קבלה הוא ומאי כגון זה שלא קיבל כו' ועוד דהש"ס הוא דמשני שאני הכא דלא קבלי' עלי' משמע דהשתא לא ידע שום חילוק בין קיבל עלי' אי לא וי"ל בדוחק דוודאי אם בשעת קבלת התענית הי' מקבל עליו יום ולילה שלאחריו לאו תענית שעות הוא ולכ"ע הוי תענית גמור כיון דמתענה יום ולילה ביחד ולזה כתב רש"י ז"ל דהכא ע"כ לא מיירי בהכי כדקתני לן בתעניתו משמע דמתחילה לא הי' דעתו להתענות כלל בלילה וא"כ שפיר הוי תענית שעות וכ' קמשני שאני הכא דלא קבל עליו מעיקרא הכי קאמר דבתענית שעות נמי בעינן קבלה מאתמול אם לא אוכל בתחילת הלילה אתענה כל הלילה וכמש"כ הרא"ש ז"ל אבל אין זה מבואר בלשון רש"י ז"ל ועוד דהא שיטת רש"י ז"ל לקמן דבקבלה קודם השעות נמי סגי וכמו שיבואר אי"ה וצ"ע לשון רש"י ז"ל בזה. והנה בהאי שינוי' דמשני הש"ס דהכא לא קיבל עליו מעיקרא מבואר בלשון הרי"ף ז"ל ג"כ כשיטת הרא"ש ז"ל שלא קבל עליו מבעוד יום וכן מבואר בדברי הרמב"ם ז"ל וכבר עמד הלח"מ ז"ל הא דעת הרמב"ם ז"ל כדעת הרמב"ן ז"ל דלא בעינן בתענית שעות קבלה מאתמול וא"כ קושיית הרא"ש ז"ל במקומה עומדת הא קבל עליו אח"כ להתענות גם בלילה ההוא וצ"ל לד' ז"ל דלפי מאי דס"ד הוי מדמי לה לתענית שעות אבל לפי המסקנא מיירי דנמלך להתענות כל יום שני ג"כ ומש"ה כיון דלא קיבל מבע"י לאו תענית הוא כלל וא"ש בזה הנוסחא אשר לפנינו שאני הכא דאיכא שעות דליל' דלא קיבל עליו דכיון דעבר קצת זמן מיום זה בלא קבלה תו אינו יכול לקבלו עליו עוד דזמן קבלה של יום שלם הוא מבע"י כיון דלא הזכיר שעות כלל וזמן התענית מתחיל מתחילת הלילה כמו לענין ענינו בערבית. אבל היכא דהזכיר שעות א"כ משם ואילך מתחיל זמן התענית. והוי קבלה קודם זמן התענית. ומוכח מזה דאפילו אינו מחוייב יום שלם לאו קבלה היא דלא כמש"כ הרא"ש ז"ל ועיין בלח"מ מה שכ' בזה. והשתא תיקשי מכאן לדעת ר"י ז"ל במרדכי דאפילו אם לא קיבל מבע"י מתפלל עננו ומהכא מוכח דאינו מתפלל עננו וכן הוא שיטת ר"ת בתוס' ע"א ד' ל"ד וצ"ל לשיטתם דהם ז"ל מפרשים כפי' המרדכי דשאני הכא דאינו מתכוין אלא להאריך תעניתו של אתמול ע"ש:

והנה לפי דעת הרא"ש ז"ל שפי' דשאני הכא דלא קיבל מאתמול משמע דאם קיבל מאתמול שפיר הוי תענית שעות יש להסתפק אי בעינן נמי דווקא שלא יטעום כל היום שלאחר הלילה או אפשר לילה לחוד ויום לחוד ומדברי המרדכי שכתב דיכול לקבל לילה בלא יום אין ראי' דהוא אזיל לשיטת ראבי' ז"ל דכל תענית שעות יכול לאכול אח"כ או קודם להם ולקמן יבואר יותר אי"ה וע' בל' הרא"ש ז"ל שכ' דאפילו נמלך להתענות יום שלם אחר ראשון הוי כתענית שעות כמו קיבל עליו להתענות עד חצי היום ונמלך להתענות כל היום ה"נ קיבל עליו להתענות יום א' ונמלך להתענות עוד יום אחד. וקצת קשה א"כ למה לי' קבלה לזה ואמאי לא יאמר עננו כמו בתפלת המנחה של תענית שעות אף דלא הזכיר בקבלתו אלא חצי יום הראשון מ"מ אומר עננו גם בחצי האחרון אם לא אכל ה"נ כיון שקיבל עליו יום אחד ואח"כ נמלך על יום שני ג"כ יאמר עננו אלא ע"כ לא דמיא להדדי דהתם חד יומא הוא והכא תרי יומי ואין האחד נמשך אחר חבירו וע"כ לפ"מ דס"ד מיירי דלא נמלך אלא על הלילה לבד ודו"ק היטב:

דף יב גמרא הא דאמרת מתענין לשעות והוא שלא טעם כלום עד הערב א"ל כו' לא צריכא דאימלך אימלוכי הנה יש בזה כמה שיטות ראיתי לבארם בעז"ה שיטת רש"י ז"ל והוא שלא טעם כלום כו' היינו דס"ד דקיבל עליו להתענות עד חצי היום ואח"כ נמלך להתענות כל היום זה הוא תענית שעות אבל אם אכל אחר חצי היום לאו תענית הוא כלל. ופריך אביי האי תענית מעלי' הוא ומשמע מלשון רש"י ז"ל דהוי תענית גמור כיום שלם אלא דאינו מדוקדק מש"כ ואפילו תפלת תענית נמי מתפלל דהא בתענית שעות נמי מתפלל תפלת תענית והדין נותן דהוי תענית גמור דכיון דמסקינן דקבלת תענית שעות הוי קבלה גמורה לענין איסור אכילה ותפלת תענית א"כ ע"כ בשעת קבלתו עד חצי היום נאסר באכילה כל היום דאל"ה אלא יכול לאכול אחר חצי היום א"כ לא הוי תענית שעות ואין קבלתו כלום אלא ע"כ נאסר כל היום והוי תענית מעלי' ומשני לא צריכא דאימלך אימלוכי כגון שהי' טרוד עד חצי היום ואח"כ קיבל עליו להתענות כל היום וזה הוי שפיר תענית שעות. אבל אם אכל בתחילת היום או בסופו לאו תענית הוא ואפילו תענית שעות לא הוי ויש לדקדק לשיטתו אמאי קרי לעיל הא דלן בתעניתו תענית שעות ממ"נ אם אכל אח"כ לא הוי תענית שעות ואם לא אכל הוי תענית מעליא הוא אם לא שנחלק כמש"כ לעיל דלילה לחוד ויום לחוד ושיטת הרא"ש ז"ל לא צריכא דאימלך אימלוכי היינו באופן שקיבל התענית עד חצי היום ונמלך להתענות כל היום דגם זה הוא תענית שעות ולא תיקשי עליו הא תענית מעליא הוא כיון דע"כ נאסר כל היום וכמש"כ לעיל דזה אינו לפמש"כ הרא"ש ז"ל דלענין איסור אכילה חל עליו האיסור על שעות אלו אפילו אכל אח"כ והא דבעינן שלא טעם כל היום הוא רק לתפלת ענינו וא"כ מתחילתו לא נאסר רק עד חצי היום וכי נמלך אח"כ להתענות כל היום שפיר הוי תענית שעות לענין תפלת עננו. וצ"ל לשיטתו הא דפריך אביי הא תעניתא מעלייתא היא היינו דס"ד דמתחילה קיבל עליו כל היום וזה דוחק דמאי ס"ד דאביי ועוד תיקשי לשיטת הרא"ש ז"ל אמאי לא מוקי הא דלן בתעניתו אפילו בקבל עלי' אלא דלא קבל עליו אלא הלילה לחוד ולמחר בדעתו לאכול והוי שפיר תענית שעות אבל אינו מתפלל עננו. וגם מה שמחלק בין איסור אכילה לתפלת עננו לא משמע כן בש"ס מלישנא דרב חסדא דנקט הא דאמרת מתענין לשעות והוא שלא טעם כו' משמע דבלא"ה לא הוי תענית שעות כלל וכן משמע לעיל גבי הא דקאמר לעולם קסבר מתענין לשעות והמתענה כו' מתפלל תפלת תענית משמע דכל דהוי תענית מתפלל נמי עננו ועוד הקשה הלח"מ מהא דפריך הש"ס לקמן מר' יוחנן דאמר אהא בתענית עד שאבא לביתי ולדברי הרא"ש ז"ל דהוי תענית שעות אפילו אם אכל אח"כ או אכל בתחילת היום מאי קושיא מר' יוחנן ושיטת ראבי' ז"ל בזה באורך במרדכי ודעתו להשוות סוגיית תלמודא דידן עם הירושלמי ואם אכל בתחלת היום ואח"כ נמלך להתענות עד סוף היום הוי שפיר תענית שעות. והא דאמר והוא שלא טעם כלום עד הערב היינו לאפוקי אם אכל בתחילת היום ובסופו ובאמצעו התענה כמה שעות דלאו כלום הוא ועיין גירסת ראבי' דגריס והוא שלא טעם כלום כל היום וס"ד דאביי דבתחילתו נמי לא טעים וע"ז פריך האי עיקר תענית שעות הוא ומאי קמ"ל ר"ח ומשני ל"צ דאימלך אימלוכי וקמ"ל דאפילו אכל בתחילת היום אם לא אכל מעת קבלת התענית שפיר הוי תענית שעות והיכא דקיבל עליו עד חצי היום לתענית נראה מדעת ראבי' דדווקא ע"י אונס מותר לאכול אח"כ ומה שהתענה עד חצי היום שפיר הוי תענית שעות אבל בלא אונס אסור לאכול והיינו משום דהירושלמי דייק מהא דרב אמר לוה אדם תעניתו ופורע והתם דדווקא ע"י אונס אלא דיקשה ע"ז הא דייק נמי מר' יוחנן דאמר אהא בתענית עד דניחסל תלמודי משמע דלכתחילה נמי מותר לאכול אחר חצי היום וי"ל דסמך בזה אש"ס דילן דמשני אהא דר' יוחנן דלשמוטי נפשי' הוא דקעביד ומשמע דלא הוי תענית כלל שלא ע"י אונס שוב עיינתי בדברי ראבי' נראה מדבריו ז"ל דעד חצי היום לאו קבלה היא כלל אם אכל אח"כ דגם זה הוא בכלל והוא שלא טעם כל היום ולא חידש אלא אם דעתו להתענות יום שלם ואירעו אונס ואכל אח"כ מתפלל עננו וכהא דרב דלוה אדם כו' ופי' הא דוהוא שלא טעם כל היום בב' פנים ולשיטתו הי' צריך להזכיר עננו בכל התפלות אפילו בשחרית דאליבי' לא שייך האי חששא דשמא לא יסיים התענית דהא עכ"פ הם תענית שעות ויכול לומר עננו ועיין בתוס' ד"ה לן בתעניתו שכ' נמי דלא גרע ממתענין לשעות ולשיטתם אין זה מוכרח דהא בתענית שעות בעינן שלא אכל כל היום דווקא ומש"ה אומר עננו לאפוקי היכא דאירעו אונס ואכל שפיר הוי שקרן דהיכא אומר ביום תעניתנו והוא לא התענה כלל אבל הראבי' ז"ל קורא לזה גופא תענית שעות. והרמב"ם ז"ל אזיל בזה בשיטת ראבי' ז"ל אלא בהא אם מתחילה הי' דעתו ליום שלם ואירעו אונס ואכל דלדעת