קרן אורה סוטה קפב

בכללות ישראל כי עבדי ה' הם ומסתופפים בצלו ית' ומתמידים בעבודתו בתורה ומצוה אך לא כולם זכו לחזות בנועם ה' ולהתענג בזיו כבודו ית' בהתגלות לעיני השכל כי העוה"ז הוא עולם ההסתר לא כל אדם יזכה להעביר מעיני שכלו כל המסכים המבדילים והמדרגה הזאת תקרא בשם שומרי הסף אשר מסתופפים הם בצל המלך אבל לחדרי המלך לא יבואו לראות ולהתענג באור פני מלך המדרגה הגדולה מזו הם החכמים השוקדים על דלתי התורה וממעטין בעסקי העולם והם דוגמת שרי מלכותא דארעא אשר לעתים ידועים יראו את פני מלכם בחדריו ויתענגו בכבודו כן הם החכמים השלימים המובדלים מעסקי העולם ישיגו לעתים השגה נפלאה בהאיר עליהם אור קדושה עליונה ע"י התבודדות רוחם ודביקות נפשם ליוצרם ויחזו ויתענגו בכבוד יוצרם ית' ולאלו יקרא מרואי פני המלך כי הם מרואי אור הכבוד אבל לא בתמידות מפני אשר בקצת עתים ישוב עליהם ענני הזמן וחשכת העוה"ז ונסתר מהם אור העליון והמדרגה היותר גדולה הם היחידים אשר העבירו מעליהם את כל הבגדים כו'. ונזדככו ע"פ מעשיהם הטובים עד שלא יסתיר בפניהם כל ענן וחשך. ואך תתענג נפשם תמיד בזיו עליון והמה יושבים לפני ה' ורואים ומתענגים באןר פני מלך חיים ולעומת אלו המעלות הם בחינת קוראי התורה אשר כוונת הקריאה הוא קריבות ודביקות נפשות ישראל באור התורה ואורייתא וקב"ה כולא חד וקבלת האור ביום החול וימי המעשה הוא דוגמת שומרי הסף וה' די"ט הוא דוגמת מרואי פני המלך כי קרואים הם לזמנים ידועים לקדושה עליונה כמו שנאמר מקראי קודש וז' דשבתא הם כנגד רואי פני המלך כי קדושת שבת היא קדושה עליונה ומזיו הקדושה ההיא יתענגו כל ימי השבוע כמו שנקראו החכמים השלימים בשם שבת ועתה הלא תראה כי שניהם לדבר אחד נתכוונו. כי ג' הברכות של ברכת כהנים ג"כ רומזים לאלו הג' מעלות הברכה הראשונה יברכך כו' היא ברכת שומרי הסף אשר גם המה מקבלים פרס וברכה מאת המלך ושמירתו עליהם הברכה השניה מעולה הימנה יאר ה' כו' היא על בחי' הזאת אשר יזכו לחזות בנועם ה' לעתים מיוחדים ישא ה' כו' היא הברכה הגדולה בגילוי אור עליון בתמידות ומי שיזכה לברכה זו הוא מבורך בברכת השלמים כי לאלו אין שטן ופגע רע ואך יתענגו בטוב כל הימים ובזה נבא אל ביאור המקראות אלו שהעם עונים ברכו ה' מלאכיו ברכו ה' כל צבאיו ברכו ה' כל מעשיו. וכולם יברכו את ה' לעומת קבלת ברכתם העליונה מלאכיו הם נושאי כסא הכבוד והם מקבלים ברכה העליונה בתמידות באין מסך מבדיל ברכו ה' כל צבאיו כו' הם צבא מעלה כי גם הם יקבלו אור עליון בהארת פני מלך ית' ברכו ה' כל מעשיו כו' היא הברכה הראשונה השפעת טובו בכל מעשיו וברואיו וברכות אלו מכוונים המה כנגד ג' עולמות בי"ע ומסיים ברכי נפשי את ה' כי קבלת ברכה כולם הוא ע"י הברכה אשר תברך נפש הישראלי כי הברכה מסורה להם כמו שנאמר והיה ברכה והבן:

במוספי דשבתא מה הן אומרים הנה ברכו כו' כל עבדי כו'. העומדים כו' בלילות שאו ידיכם קדש כו' ברוך ה' מציון כו' ג' ברכות אלו מכוונים נגד ג' ברכות של כהנים. הנה ברכו כו' כל עבדי כו' העומדים כו' בלילות הוא כנגד ברכה ראשונה ברכת שומרי הסף הם עבדי ה' אשר שומרים את הקדש בלילות אע"פ שהאור נסתר מהם עכ"ז המה בעבודתם עומדים ומתמידים שאו ידיכם קודש וברכו כו' הוא כנגד ברכה השניה מקבלי הארה עליונה ע"י טהרת מעשיהם בקדושה וזהו שנאמר שאו ידיכם קדש כי כל פעולתם אך בקדושה היא ברוך ה' מציון כו' הוא כנגד ברכה הג' מקבלי אור פני מלך בלי הפסק וכ"כ ברכתם למעלה היא בלי הפסק לזה נאמר ברוך ה' מציון כו':

במנחה דתעניתא מאי אמרי אם עונינו ענו בנו כו' מקוה ישראל ה' כו' למה תהיה כגר בארץ אלו פסוקי דרחמי מכוונים המה ג"כ מעין הג' ברכות אם עונינו ענו בנו כי התענית בא על עת צרה והסתר פנים מהשגחה עליונה ח"ו וזה מסיבת חטא ועון פריקה עול עבודות התורה והמצוה לזאת יתפלל אם עונינו כו' ולא השלמנו עבודתנו ושמירת הקודש כראוי לעבדי ה' ושומרי חצרותיו ה' עשה למען שמך כי בין כך כו' שמך נקרא עלינו ואנחנו עבדיך ובל תמנע ברכתך ושמירתך מעלינו וזה על ברכה ראשונה מקוה ישראל כו' ואם בעונינו הסתרת אור פניך ממנו הלא אתה מקוה ישראל לטהר את בניך כי בניך אנחנו ואל תסתיר פניך ממנו והושע לנו בעת צרה ותפלה זו היא על ברכה השניה:

למה תהיה כגר בארץ בזה יתפללו על ברכה הג' המעולה בברכות להגלות כבודו וזיו שכינתו למטה בארץ כמו למעלה בשמים ולמה תהיה עתה כגר בארץ לסלק שכינת כבודך מאתנו ולמענו יעש להגלות כבודו בארץ ויכירו וידעו כל יושבי תבל בכבודו ואלהותו ית' ויתעלה:

בנעילה דיומא דכיפורי מאי אמרי הנה כי כן יבורך גבר כו'. יברכך ה' מציון כו' וראה בנים לבניך שלום כו' כי אז הוא שעת רחמים ועת רצון בחותם החיים והוא שעת חלות כל הברכות בתוך מקורן של ישראל כמו שנאמר אשתך כו' בניך כשתילי זיתים סביב לשולחנך הנה כי כן יבורך כו' כמו שאמרו ז"ל יברכך בבנים יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים שיזכו לראות באור ה' כי טוב והוא עיקר טוב ירושלים מול ברכה הב' וראה בנים כו' שלום על ישראל:

על הברכה הג' שימת השלום לעולם אמן:

דף ט' תוס' ד"ה בנעילה דיומא דכיפורי ותמהו ז"ל אמאי לא קאמר בנעילה דתעניתא עי' בר"ן ז"ל סוף תענית מש"כ בזה והיה נראה דהני אמוראי דאמרי כל הני פסוקי בבלאי נינהו ואין תענית צבור בבבל וליכא נעילה אלא ביומא דכיפורי אע"ג דמשמע לקמן דעיקר הני פסוקי במקדש בעי למימרינהו מ"מ ע"כ מיירי בזמה"ז האידנא דפרסי ידייהו במנחה וכמו שכתבו התוס' ז"ל לעיל בד"ה במנחתא כו' וקצת יש לדקדק בעיקר נשיאת כפים של נעילה למ"ד בירושלמי נעילת שערי שמים היינו עם חשיכה היכי פרסי ידייהו הא אין נושאין כפים בלילה. וראיתי ברא"ש ז"ל סוף יומא שהביא בשם הירושלמי תענית לדייק כן ממשנה זו דלא כרב דאמר דתפלת נעילה בלילה ע"ש:

רב אמר מודים אנחנו לך עלינו להודות על שזכיתנו בדעה והשכל להודות לך שמואל מוסיף אלהי כל בשר כי תכלית בריאת כל בשר הוא בשביל ישראל שנבראו להודות לשמו ית' ר' סימאי אמר יוצרנו יוצר בראשית. כי תכלית כל היצירה היה בשביל עמו ישראל המודים לשמו נהרדעי מוסיפין עוד ברכות כו' על שהחייתנו כי בדורות הראשונים קודם מתן תורה כל הדורות היו מכעיסין ובאין ורשעים בחייהם קרואים מתים ע"כ נודה לשמו ונברכו שהחיינו וקיימנו היינו ע"י יצ"מ ומתן תורתו ונתן בלבנו חיות להודות לשמו ר' אחא בר יעקב מסיים כן תחיינו כו' כי עדיין לא נשלם כח החיוני הזה להודות לו הודאה שלימה עד עת קץ באסוף גליותינו כו' ונעשה רצונו בלבב שלם אז תהיה ההודאה בשלימות:

ע"ב משנה ואומר יתר ממה שקריתי לפניכם כו' צ"ל דזה לא חשיב הפסק בין ברכת התורה שלפניה ושלאחריה ובמנין השמנה ברכות לפי משנתנו צ"ל דעל ישראל ושאר תפלה ברכה אחת היא דאל"ה ט' ברכות הם תורה א' עבודה ב' הודיה ג' מחילת העון ד' מקדש ה' על ישראל ו' על הכהנים ז' על ירושלים ח' ושאר התפלה ט' אלא ש"מ דישראל ושאר התפלה ברכה א' היא וצ"ל דתנן לה שלא כסדרן ושאר התפלה סמוכה לברכת ישראל וכן תנן במתניתין ישראל קודם לכהנים ולקמן בברייתא תניא ברכת הכהנים תחלה והרמב"ם ז"ל בפי' המשנה כתב דח' ברכות הוא עם ברכת התורה לפניה דברכת ירושלים לא חשיב כלל ושאר התפלה בכלל ברכת ישראל היא וא"כ ליכא אלא ז' ברכות לאחריה:

אבל בחיבורו בהל' עבודת יוה"כ ובהל' חגיגה כתב דח' ברכות כולם לאחריה הם וחשיב ברכת ישראל לעצמה וברכה שאר התפלה לעצמה וברכת ירושלים לא קחשיב כלל לא לפי מה שפי' במשנה ולא לפי מה שכ' בחיבורו וגם כתב שם ברכת ישראל קודם לברכת כהנים וכסדר המשנה וקצת קשה בתרתי חדא הא דתנן במשנה ובברייתא על המקדש בפ"ע ועל ירושלים בפ"ע והוא ז"ל השמיט ברכת ירושלים לגמרי ועוד דמסתברא לקדם ברכת כהנים לברכת ישראל וכדתניא בברייתא על הכהנים בפ"ע ועל ישראל בפ"ע ועי' תוי"ט ז"ל ויפלא בעיני שלא העיר בזה וביומא פ' בא לו בברייתא שם לא חשיב ברכת ירושלים אלא מקדש וכהנים וישראל ועל שאר התפלה וזה כמו שכ' בחיבורו במנין הברכות לבד בהקדמת ברכת כהנים לישראל כתב בסדר המשנה דהקדימו ישראל לכהנים וכן הוא הסדר במשנה ירושלמית ובגמרא שם ברכת ישראל קודם לברכת כהנים וברכת ירושלים לא תני התם כלל ועי' במשנה דפ' בא לו בתלמודין דתני התם ברכת ירושלים וגם עיו סידרא אחרינא ישראל כהנים מקדש ושאר התפלה ועי' במשנה שבמשניות שם:

שם גמ' והאמר מר אין ישיבה בעזרה כו' עיין תוס' ז"ל בשמעתין ותוס' יומא דף כ"ה ותוס' זבחים ריש פרק ב' מש"כ בזה:

דף מא גמ' ובלבד שלא ידלג מסוף הספר לתחלתו עי' תוס' ביומא שם ועי' מ"א סי' קמ"ד מש"כ בשם הכ"מ ז"ל ועי' פר"ח שם:

שם גמ' ולכרכיה לספר וליקרי עי' תוס' ישנים ביומא שם שהקשו דלעיל פריך היכי מדלג והכא פריך איפכא ע"ש ולענין קריאה ע"פ הקשו נמי התם הא דברים שבכתב אין אומרין בע"פ ותי' בשם הירושלמי דשאני הכא דהוי סידורו של יום והוי כמו פסוקי מוסף ועי' מ"א בסי' הנ"ל מה שהקשה על הש"ע שם דאין חוששין לכבוד צבור וגוללין ואמאי לא יקראו בע"פ ולפי הנ"ל לא שרינן לקרות בע"פ אלא בענינו של יום: