קרן אורה מנחות כב

שם משנה שלא בכ"ש פסולה ור"ש מכשיר ופליגי אמוראי בגמ' בדברי ר"ש לר' יהודה בריה דר"ח ס"ל לר"ש דיכול לעשות כל עבודת המנחה ביד ודוקא בימין כחטאת ואם רוצה לעבד' בכלי עובדה אפילו בשמאל כאשם ולר' ינאי אחר קמיצה כשר לעבוד' בין בימין בין בשמאל ואפילו בהמיינו ולרנב"י מודה ר"ש דצריך לקדשו בכלי ומקידוש ואילך א"צ כלי עוד ומוליכו ומעשהו אפי' ביד אבל רבנן אמרי דהולכ' והקטרה ג"כ דוקא בכלי וכדתני' קמצו שלא מכ"ש או קידשו שלא בכ"ש או העלו והקטירו שלא בכ"ש פסול ופריך עלה והא דתניא הקטר חלבים כו' הקומץ כו' שהעלן בין ביד בין בכלי בין בימין בין בשמאל כשירין אלמא דאפי' ביד שמאל כשר וקשיא לר"י ומשני לצדדין קתני כו' משמע דהך ברייתא כר"ש היא אבל לרבנן דוקא בכלי ובימין ורישא דהקטר חלבים ספקי מספקא להו להתוס' ז"ל אי כר"ש אתיא דכל מקום שנאמר כהונה לא בעי ימין או אפילו לרבנן לא בעי ימין כמו הולכת איברים לכבש וזה תליא בהני תרי פירושי דאמרינן לעיל דהולכת איברים לכבש הוי עבודה דלא מעכבא כפרה דלפירש"י לעיל משום דאפשר לבטלה א"כ הקטר חלבים הא א"א לבטלה. ולפי מה שפי' בזבחים דאיברים גופייהו לא מעכבא כפרה א"כ אפילו הקטירן גופא לא מעכבא כפרה וכשר אפילו בשמאל אבל קומץ וקטורת ולבונה וודאי משמע דלרבנן בעינן כלי וגם ימין אלא דבקטרת לא ידענא מנ"ל חיוב הקטרה בכלי ובקטרת של יוה"כ משום דלא אפשר הוא אבל אם הי' אפשר הי' מקטיר כמלא חפניו כדאיתא בריש הוציאו לו ומנ"ל בקטרת של כל השנה דדוקא בכלי בשלמא בקומץ שנתקדש בכלי הוי כמו דם שנתקבל דזורקו מתוך הכלי ה"נ מקטירו בכלי שרת ולא ביד אבל קטרת מנ"ל. אבל הרמב"ם ז"ל כתב בפ"ב מהלכות פסהמ"ק דקומץ וקטרת ולבונה וכל מנחות הנשרפות אם העלן לאישים בין ביד בין בכלי בין בימין בין בשמאל. כשר וקשה הא ר"ש הוא דאמר הכי אבל רבנן פליגי עליה ואמרי דכל עבודות הקומץ כולן בכלי שרת וכדתני העלן והקטירן שלא בכ"ש פסול וכבר העיר בזה הלח"מ ז"ל שם וכתב כדעת הרמב"ם דהא דמעלו ומקטירו בכ"ש היינו לכתחלה אבל בדיעבד כשר אפילו ביד ע"ש באורך ודבריו ז"ל נפלאו ממני דהא תני בהדיא העלו והקטירו שלא בכ"ש פסול וכ"כ הרמב"ם ז"ל בעצמו בפי"א שם הלכה והיתה המנחה שלא בכ"ש או שהיתה קומצה שלא בכ"ש או שהעליהו למזבח שלא בכ"ש פסולה הרי מבואר דלרבנן כ"ש מעכב וע"כ לרנב"י לא פליגי אלא בהא דהקטר' שלא בכ"ש לרבנן פסול ור"ש מכשיר והיכי מצינן למימר דברייתא זו אתיא כרבנן והדבר תמוה. ואולי י"ל דודאי העלאה למזבח היא דוקא בכ"ש כמ"ש בפי"א הנ"ל ומ"ש בפ"ב הנ"ל דאם העלה לאישים בין ביד בין בכלי בין בימין בין בשמאל כשר היינו אחר שהעליהו למזבח יכול ליתנו על האש בין ביד בין בכלי בין בימין בין בשמאל ומשמע ליה הכי מדתני הקטר חלבי' כו' הקומץ כו' בהדדי ש"מ דכולהו מודו בזה כמו בהקטר חלבי' דכולהו מודו דבין ביד בין בכלי כשר אבל אכתי תיקשי שמאל אמאי כשר נהי דבהקטר חלבים י"ל דהוי עבודה דלא מעכבי כפרה אבל קומץ ולבונה הא עבודה דמעכבא כפרה היא ולמה יוכשר בשמאל לרבנן דכל מקום שנאמר כהונה אינה אלא ימין אלא ודאי ר"ש היא דמכשיר שמאל במקום שלא נאמר אלא כהונה ולא נתיישבו לי דברי הרמב"ם ז"ל עדיין עד אזכה לראות עמוד הכהן בעבודתו בבי"א וכתב הוא ז"ל עוד שם דנסכי יין ומים שנסכן בין בקערה כו' בין בכל כ"ש כשירים נסכן בכלי חול או בידו פסולין משמע דאימורין וכל הנקטרים אפילו זרקן לאישים בכלי חול כשר ולא ידענא טעמו של דבר לחלק בין נסכים לנקטרין בשלמא אם ניסך ביד י"ל דפסול משום דאין דרך ניסוך בכך אבל בכלי חול אי בכל הנקטרים כשר אחר שנתקדשו כבר בכלי שרת ליתנן ע"ג האישים אפילו בכלי בנסכים נמי אמאי יפסל וי"ל דנסכים הוי דומיא דדם דזריקתו הוא דוקא בכ"ש ה"נ נסכים ומדברי ר' ינאי משמע הכי דכל שאין טעון כלי דוקא וכשר אפילו בשמאל ה"ה דכשר נמי בכלי חול כמש"א אפילו בהמיינו ואפילו במקידה של חרס וכ"ז עדיין צ"ע ועיין בתוס' יומא דף ס"ז שנראה מדבריהם דהא דתנן גבי מנחה מעלו ומקטירו בכ"ש הוא לאו דוקא ובתו' ישינים שם מבואר כן דלאו דוקא הוא אלא מעלו בהמיינו ובמקידה של חרס ע"ש וגם דבריהם ז"ל אינן מובנים דהא מבואר הכא בשמעתין דלרבנן דר"ש מעלו ומקטירו בכ"ש דוקא הוא לעיכובא וע"ש בתוספתא פ"ה במכילתין דתני התם לפלוגתא דר"א ור"ש ורבנן בכל גוונא קמץ בימינו ונתן לשמאלו או נתנו לפסול או נתנו לכלי חול בכולן מהני חזרה לימין או לכשר או לכלי קודש לר"א ור"ש ובכולן טעמא משום דלר"א ור"ש אם רצה לעובדה ביד עובדה בימין או בכלי אפילו בשמאל ואם נתן לשמאל או לפסול או לכלי חול מהני חזרה אבל להקריבו בכלי חול אסור אפילו לר"ש דבעינן דוקא או כ"ש או יד ימין ולהכי אם חישב עליו כשהוא בשמאל או בכלי חול לא מהני בי' פיגול אלמא דאפילו לר"ש בכלי חול פסול לרבנן ומדברי הרמב"ם ז"ל נראה דבכל הנקטרין אפילו בכלי חול כשר וגבי נסכים הוא דכתב דפסול בכלי חול וכן מבואר בתוספתא שם ועי' בפסחים דף נ"ז גבי ישכר איש כפר ברקאי דהוי כריך ידי' בשמראי ועביד עבודה ופי' רש"י ז"ל שם משום חציצה ועיין תוס' ז"ל שם ולפי הנ"ל בהקטר חלבים אפילו בהמיינו ומקידה של חרס כשר ודו"ק. שוב ראיתי להאי שמעתא בירושלמי יומא פ"ב ואיתא התם דפליגי בזה ר"י ור' יהודא ברבי (וריב"ל) ר"י אומר קומץ שקדש בכלי והקטירו בין ביד בין בכלי בין בימין בין בשמאל כשר ר' יהודא ברבי אומר אי כחטאת ביד או כאשם ככלי ובלבד בימין התיבון והא תני קיבל בימינו ונתן לשמאלו יחזיר לימינו אם בשמאל הוא מחזיר לימין למזבח כ"ש לבזך ופריך לר"י דמכשיר ביד ובשמאל ואמאי לא יחזיר לימין ולבזך כמו בקבלה אמר ר' לא אם שניא אדם להא דכשר בשמאל ראבר"ש היא דאמר אין צריכה קידוש בזך ואתא דר"א כשיטת ר"ש אביו דמכשיר במתני' שלא בכ"ש לרבנן דאית להו כ"ש צריכה לון ימין ולר"ש דלית ליה כ"ש לא צריכה ליה ימין כן נראה לפרש דברי הירושלמי ועי' ק"ע שם הרי מבואר למסקנא דלרבנן דבעי קידוש קומץ בכ"ש הקטרה ג"כ בימין ודלא כשיטת הרמב"ם ז"ל אם לא שפסק כר' יוחנן דירושלמי:

ע"ב גמ' ריב"ל אמר פעמים ולא פעמי פעמים כו'. פירש"י ז"ל דריב"ל מדייק ממתני' דתנן הקטיר פעמים היינו דוקא פעמים משום דאין קומץ פחות מב' זיתים ואין הקטרה פחות מכזית אבל אי יש קומץ פחות מב' זיתים א"כ מאי איריא פעמים ור"י אינו מדייק לישנא דפעמים דס"ל יש קומץ פחות מב' זיתים וא"כ ע"כ יש הקטרה פחות מכזית ואפילו פעמי פעמים והתוס' ז"ל כ' דר"י מודה לעיל בהקטיר שומשום דאין דרך הקטרה בכך ולא כתבו לחלק מ"ש התם דמודה ר"י ואין לומר משום דשומשום שומשום לכ"ע לא דרך הקטרה הוא דבירושלמי איתא בהדיא לר"י דאפילו הקטיר שומשום שומשום כשר ע"ש ביומא פ' הנ"ל אלא צ"ל כמ"ש לעיל דף ט"ז לחלק בזה ע"ש ומ"ש התוס' ז"ל אע"ג דבעלמא קי"ל דאין הקטרה פחות מכזי' הכא בקומץ מרבינן לה דבריהם ז"ל מבוארים יותר לקמן פרק כל המנחות ושם יבואר יותר בזה בס"ד. ואיתא בירושלמי שם מעתה כהן שאין ידו מחזיק ב' זיתים פסול לעבודה ודקדק המשנל"מ ז"ל מפני מה לא כתבה הרמב"ם ז"ל ולדידי קשה היכן מצינו דמשום דאינו ראוי לקמיצה יפסל לשאר עבודות דאטו משום הכי הוי בכלל אינו שוה בזרעו של אהרן. ותו קשיא לי בשמעתין מהא דבעירובין דף מ"ח מיבעי' לן בד' אמות של שבת אי באמה דידיה או באמה של קודש ומסיק דבאמה דידיה והא דלא תנן לה גבי הכל לפי מה שהוא אדם משום דאיכא ננס באיבריו דלא סגי באמה דידיה ע"כ לא פסיקא ליה וא"כ למ"ד אין קומץ פחות מב' זיתים היכי תנן התם מלא קומץ מנחה ג"כ הכל לפי מה שהוא אדם הא לא פסיקא מילתא דאם ידו אין מחזיק ב' זיתים אינו ראוי לקמיצה הן אמת דלא דמיא להא דד' אמות דבננס באיבריו ונותנין לו ד' אמות דלאו דידיה ולא לפי מה שהוא אדם אבל הכא בקומץ אם אינו מחזיק ב' זיתים אינו ראוי לקמיצה כלל אבל מ"מ קשה היכי סתים ותני לפי מה שהוא אדם כיון דאיכא שיעורא ע"כ הי' נראה דהא דפליגי אי יש קומץ פחות מב' זיתים אי לא דקשה לכאורה מנ"ל האי שיעורא דצריך שיהי' בקומץ ב' זיתים אלא הכי פירושא דבמתניתין תנן הקטיר קומצה פעמים וס"ל לריב"ל דאין קומץ פחות מב' זיתים היינו דאינו בנמצא אדם שיהי' קומצו פחות מב' זיתים וא"כ מתניתין דוקא קתני הקטיר פעמים דלכל הפחות לא יהי' הקטרה פחות מכזית ור"י ס"ל דיש קומץ גם פחות מב' זיתים לפי מה שהוא אדם וא"כ כי תנן הקטיר פעמים ע"כ אפילו אם אין בהקטרה אחת אלא פחות מכזית ג"כ כשירה וא"כ פעמים ל"ד אלא אפילו פעמי פעמים והשתא א"ש מתניתין דהכל