קרן אורה מנחות קיד

בשלחן כרבי אבל במנורה כתיב דהנרות צפון ודרום מונחים וע' בדברי הראב"ד ז"ל שם פ"ג וכבר תמה הלח"מ בפ"ה מה' תו"מ הא עיקר טעמא דרבי בשלחן משום דיליף ממנורה וכיון דבמנורה ס"ל כר"א מ"ט פסק כרבי בשלחן ונהי דסתמא דמתניתין כוותיה הא לענין מנורה ג"כ סתמא דלעיל כרבי כל הכלים שבמקדש לארכו של בית ומאי ניהו כלים השלחן והמנורה ואע"ג דארון אינו בכלל זה וכדתני בבריי' י"ל דמתניתין לא מיירי אלא בהיכל ולא בקדשי קדשים אבל כל הכלים וודאי ס"ל למתניתין כרבי דכולן לארכו של בית ועיין משנל"מ ז"ל שכתב דאדרבה מתניתין ס"ל כראבר"ש דמנורה צפון ודרום מונחים דאל"ה לא שייר אלא ארון ומאי שייר דהא שייר ואין זה מובן דמה, ענין זה להא דשייר דהתם מיירי אם שייר למיתני מידי דדמי שייר בהא אמרינן דחד שיורא אין לנו לומר דתנא ושייר דמנ"ל אלא דאיכא הוכחה דתנא נחית לשיורא אבל הכא הוי איפכא דארון יוצא מן הכלל והוא לרחבו של בית מסתבר דלא יצא מן הכלל אלא ארון לחוד ולא מנורה ג"כ ועוד דאיזו כלים ישנן עוד ארכן יתר על רחבן דעלייהו תנן כל הכלים לארכן של בית אם לא שאר השלחנות והוי ליה למיתני כל השלחנות לארכן של בית וכן יש לדקדק בלשון הרמב"ם ז"ל שכ' ג"כ כלשון המשנה כל הכלים כו' ואהי קאי וצ"ע:

שם גמרא ר"י אומר אפי' סילק הישנה שחרית וסידר החדשה ערבית אין בכך כלום ותמיד שלא ילין שלחן בלא לחם דלישנא משמע דאפי' סידר החדשה בערב מוצאי שבת כשר כל שלא לן השלחן בלא לחם אבל א"א לומר כן דמצותו לערכו בשבת דוקא כדכתיב ביום השבת כו' יערכנו וע"כ ערבית דקאמר היינו בין הערבים והכי תני בתוספתא סידר החדשה בין הערבים והא דקאמר שלא ילין כו' ל"ד אלא שלא יהיה שעה אחת בלילה בלא לחם והכי איתא במגילה דבר שמצותו כל היום כשר כל היום וא"כ הא דיליף ר' אמי מדבריו של ר"י דאפי' לא קרא ק"ש אלא שחרית וערבית קיים מצות לא ימיש הכי יליף כי היכי דלר"י תמיד לאו דוקא ואפי' היה כמה שעות בלא לחם מיקרי תמיד ה"נ יום ולילה ל"ד כל היום וכל הלילה אלא שעה אחת ביום ושעה אחת בלילה ג"כ קיים המצוה:

שם גמרא אמר ר"י משום רשב"י אפי' לא קרא כו' ור' ישמעאל לדמה בן נתינא צא ובדוק כו'. לכאורה איכא למירמי אהדדי פלוגתייהו הכא אהא דפליגי בברכות דהתם אמר ר"ש אדם חורש כו' תורה מה תהא עלי' הרי דס"ל דהחיוב לעסוק בה לבד והכא אמר דקיים המצוה בק"ש לחוד ור"י דאמר התם הנהג בהם מנהג, ד"א אמר הכא צא ובדוק כו' אבל עיקרן של דברים כך הם דהכל מודים בתכלית בריאת נפש האדם בעה"ז הוא לעבוד את ה' לבד בל יפעל שום פעולה גשמית וכמש"נ ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה ואמרו ז"ל מצות עשה ול"ת כי לזו העבודה לבד נברא לא הי' נצרך לעבודה אחרת לצורך מחייתו הגשמית כי הי' מושפע מכל טוב ע"י שלוחים טובים כי כל הברואים זולתו נבראו לשמשו ואפי' צבא מעלה כאמרם ז"ל מה"ש היו צולין לי כו' אבל כ"ז בהיותו על שלימותו ואין לו חפץ בדברים גשמיים כמו קודם החטא ואח"כ בפסוק זוהמת החטא הראשון במעמד הקדוש הר סיני נאמר ג"כ ואתם תהיו לי ממלכת כהנים ולא בא אל התיקון השלם בכלל נפש האדם עד עת קץ לטוב כמש"נ ואתם כהני ה' תקראו ואז אשלם רצון עליון ב"ה בתכלית בריאת האדם ושלימות פעולתו אבל עתה אינו שלם בתכלית בריאתו כי לא נפרד בכלל מזוהמת הגשם ומוכרח הוא לעבוד גם את עצמו מעט לחרוש ולזרוע אך עכ"ז באפשרות גם בזה להגיע אל תכלית ושלימות אם הוא אינו מרבה בעבודת הגשם אלא הכרחית הגדולה תתרצה בזה נפשו היקרה ג"כ אם רואין זה לפי כבודה כי קדושה היא אצולה ממרום ואין לה חפץ בעבודת הגשם אבל אחרי שלא יתפעל זאת כ"א בשביל חפצה הטוב למען יוכל להגות רוב העת בתורה ובעבודת שמים מחמת ההכרח תמחול על כבודה בזה וכזאת היא הנהגת רובי השלמים טרם בא עת התיקון השלם וז"ש ר"י הנהג בהם מנהג ד"א אך גם זו אינו מן הנמנע גם עתה להיות יחידים ושרידים אשר יבאו בשלימותם אל שלימות האמת ורצון עליון אשר יהי' חפשי' לגמרי מעבודת הגשם ויעשה מלאכתן ע"י אחרים אבל לא רבים הם וז"ש ר"ש אדם חורש כו' תורה מה תהא עלי' יכוין כ"א ח"ו לא ימצא בקרב ישראל יחידים אשר הם בתכלית המעלה להיות מובדל וחפשי מכל עניני הגשם תורה מה תהא עליה ע"י מה יעמוד התקשרות חבל אור התורה על ישראל אם לא ע"י יחידים אלו אשר הם מקושרים ומדובקים באהבתה בכל עת וע"י תשכון אורה גם על רוחי השלימים אשר אין אהבתם אליה גדולה כ"כ ונפרדים מאתה על רגעים הכרחים עכ"ז תקשר גם עמם אהבה אחרי מצינו לה משכן כחפצה בשרידים אשר המה לא יתפרדו מאתה גם על רגע קטן ועל אלו אמר רשב"י ראיתי בני אדם עלי' והמה מועטים כי הם יקראו בשם בני עלי' כי אין משכנם בעוה"ז ועניניו וכן אמרו הרבה עשו כרשב"י וא"כ אין כאן מחלוקת ר"ש אומר על שלימות האמתי משלימי רצון עליון ב"ה כחפץ בריאותו ור"י אמר על רובי השלימים עתה אשר גם הם צדיקים גמורים אבל יש עוד חלק אחד בישראל יקראו בשם ע"ה היינו בעלי עבודה בצרכיהם לא על דרך ארעי כ"א מבלין רוב ימיהם בזה ולא זו בלבד הוי בכלל ע"ה אלא הלכה באחרים דאפי' קראה ושנה ולא שימש ת"ח הוי ע"ה והענין כי עיקר שלימות התורה להביא את האדם אל אהבת ודביקות הבורא ב"ה ושימוש ת"ח הוא בכלל כמשאז"ל ואתם הדבקים כו' וכי אפשר כו' אלא הדבק בחכמים ותלמידיהם ומי שאינו רוצה בשימושן הוא מצד שלא זכה לתכלית לימוד' ותורתו הוא מן השפה לחוץ ועיקר התקשרות נפשו הוא בחפצים הגשמיים בלי הרגשת אמונה ע"כ גם זה יקרא בשם בלתי מאמין ע"כ בא רשב"י ואמר בתקנתם כי באמת גם הם גידולי עץ החיים ונקראים עלי האילן וכמאמרם ז"ל ליבעי רחמי אתכליא על עליא ועליהם אמר אפילו לא קרא אלא ק"ש שחרית וערבית הכוונה כי עכ"פ ערב ובקר יקבלו עליהם עול מלכות שמים באהבה ומזה יקבלו גם הם שפעם הטוב להתאחד העלה עם הפרי לינק מעץ החיים את כל זה ביארו ז"ל דרכי התורה לכ"א כפי מדרגתו וזש"א ז"ל אסור לאומרו או מצוה לאומרו כי באמת הדבר שקול כי מי שהוא מקבל עליו עול מלכות שמים ערב ובוקר באהבה מצוה לו לאומרו אבל יש חשש בזה כי פן יעלה על לבו כי יצא בזה וכל היום יהיה חפשי לעשות מה שלבו חפץ וישרים דרכי ה' ודברי ר"י לדמא ב"נ ג"כ הכל מודים בזה כי לא הותר אלא כו' אין לך ברי' חסירה השלימות כמו האדם ויתרון לבע"ח ממנו כי עמל ויגע הוא כל היום אך לריק וביותר בעתותינו אלה אשר התורה מונחת כו' וע"ז רמזו ז"ל בעקבות משיחא חוצפא יסגי להגדיל עלבונה יותר ירחם ה' על עמו ויערה עליהם רוח ממרום להשיבם אל נויהם נוי התורה והמצוה ויקויים בנו מקרא שכתוב ואתם כהני ה' תקרא וכן נאמר ועמך כולם צדיקים כו' כי כולם בכלל עבדו את ה' לבדו ואז יהיה מעשי ידי להתפאר כידוע כי ישראל נבראו לתפארת לו ית' וכמאמרם ז"ל תפלין דמארי עלמא מה כתיב בהו מי כעמך כו' ובכל עת שאינן בשלימות התורה והמצוה כביכול אין הפאר בשלימות וכאשר יבאו ימי התיקון להיותם כולן צדיקים אז יהיה הפאר בשלימות וכן נאמר בנבואת בוהד"ע כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל והוא כנ"ל כי עתה יש חלוקות אלו הנאמרים הרבה ע"ה אשר הם חסירי השלימות וכן השלימים ג"כ אינן על תכליתן כרצון עליון ב"ה ובכלל אין פעולת האדם בבריאתו על צד השלימות לז"א כעת כאשר ישלם התיקון אז יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל כי יוכר בריאתו הטובה לכל כמש"נ כל רואיהם יכירום כו' כי"ר:

שם אמר חזקי' מ"ד ואף הסיתך כו' ואינו מובן למה יאמר כן דלמלך לא הוכנה ושמא תאמר זה הוא שכרה ת"ל ונתת כו' מה ענין השכר הזה דוקא דשלחנו מלא דשן ונראה דמאמר זה מענין משנתינו הוא בסדר השלחן כי ידוע כי ג' כלי הקודש אלו הארון והשלחן והמנורה הם כנגד ג' מעלות ארון הוא תורה מנורה בדרום כהונה שלחן בצפון כו' וכולם יורו לטובתן של ישראל כי בהיות אתם שלימות התורה עמוד התוך יקבלו גם טובת הקצוות אות המנורה הוא על השראת שכינתו ית' בקרבנו כמאמרם ז"ל על נר מערבי והכהנים הם שושביניה והשלחן יורה על קצה הצפוני אשר גם הוא יושפע לטוב להרים ראש בעושר וכבוד וכמשאז"ל הרוצה להעשיר יצפין ובזה נראה חיבה יתירה אם יקרב בשמאל ג"כ כמש"נ שמאלו כו' ע"כ הראוי לישראל כרגלים השלחן עם לחמו לחם חום להראות להם חיבתם לפני המקום ב"ה כי אש הצפוני אשר שלוח הוא גם כן לחול על ראש רשעים לשלם להם כפעלם אבל לא כן הוא עם ישראל