קרן אורה מנחות יא

פוסל בלבונה אם נשאר ב' קורטין ולומר דמיירי בחסרון הב' קורטין וכמ"ש רש"י ז"ל שם אין זה במשמעות לשונו ז"ל אבל לפמש"כ שם בזבחים דוכולן שחסרו כו' קאי גם על עולה ואימורים אע"ג דאין נפסלין בחסרון ע"ש באורך שהבאתי כן מדברי התוספתא וכן נראה מדברי הרמב"ם ז"ל וכמ"ש שם א"ש הא דאכולן שחסרו גם אלבונה אפילו לרבנן דלא פסיל בין חסרון מקומץ בפנים ע"ש. ומצאתי בתוספתא דתני בהדיא להקטיר לבונתה או כזית בלבונתה ע"ש מבואר דבלבונה גם כן כזית בעינן:

דף יב גמרא איבעיא להו שירים שחסרו כו' מהו דתהני להו הקטרה כו' למיקבע בפיגול כו'. ופליגא רב הונא ורבא ר"ה אמר דחסרון גרע מיוצא לר"ע דיוצא איתי' בעיני' ורבא אמר דחסרון עדיף מיוצא ואפילו לר"א דאין זריקה מועלת ליוצא משום דחסרון איתי' בפנים וצריך לדקדק מ"ש דמדמי לי' לפסול יוצא ולא לפסול אחר כגון טומאה דלכ"ע לא מיקבע בפיגול אע"ג דאיתא בפנים ונראה כיון דאשכחן בפסול חסרון קולא דמקטיר לכתחלה הקומץ עליהם משא"כ בשאר פסולין מש"ה מסתברא לדמוי' לפסול יוצא דקיל ואשכחן כו' דפליגי ר"ע ור"א אי זריקה מועלת אלא דר"ה ס"ל דמ"מ ליכא למילף חסרון מיוצא כיון דליתי' בעיני' ואפילו לר"ע לא מהני זריקה בחסרון ורבא ס"ל דאפילו לר"א דמחמיר ביוצא ולא מהני זריקה מ"מ בחסרון מהני זריקה כיון דאיתא בפנים וא"ש קצת בזה מה שדקדקו התוס' ז"ל הא ביוצא כולו גם ר"ע מודה דאין זריקה מועלת והכא כיצא כולו דמי. ולפי הנ"ל ניחא דמ"מ אשכחן הכא קולא להקטיר הקומץ לכתחלה ואיכא למימר דלהכי נמי חשיבא הקטרה לאפוקי ממעילה ולמיקבע בפיגול:

תוס' בד"ה הני מילי כו' א"נ לענין הרצאה שאני כו'. עי' צ"ק שהקשה דר"א אדר"א דאמר אין זריקה מועלת ליוצא ובפסחים אמר דיזרוק וכ' דחד ר"א הוא ר"א בר"ש וזה אינו דחד ר"א הוא בר פלוגתא דר"ע ור"י ואין קושייתו קושיא כי מה שאמר ר"א יזרוק הוא משום דס"ל דם אע"פ שאין בשר ואפילו באבוד ושרוף ס"ל הכי:

ע"ב גמרא הא מני ר"א היא כו'. ומדמי הש"ס פיגול להעלאת חוץ וכי היכי דהתם לר"א אינו חייב עד שיקריב את כולו ה"נ לא הוי מחשבה אם מחשב לאכול כזית או להקטיר כזית אלא כולו דוקא הכי משמע לקמן בפי' הר"מ והר"ש בד"ה ור' אליעזר אומר ע"ש. אבל רש"י ז"ל לא ניחא ליה בהכי דבאכילת שירים גם לר"ל סגי במחשבת כזית אלא כיון דבהקטרה לא סגי לר' אלעזר בכזית לא תני לה גם בשירים. ויש לדקדק הא גם לר"א אשכחן דחייב בכזית אהקטרת חוץ כגון כזית האחרון וכדתנן התם בזבחים וא"כ שפיר מצי למיתני או כזית הכא במחשבה ג"כ כה"ג דמחשב להקטיר כזית האחרון למחר. ולזה י"ל דדוקא התם דכבר הקטירו כולו בפנים אם השלים כזית אחרון בחוץ חייב דהשלים ההקטרה כולו אבל הכא במחשבה בשעת קמיצה דעדיין כולו קיים ליכא נפ"מ בין כזית ראשון לאחרון אבל קשה מהא דלקמן מוקי ר' ירמי' למתני' דלאכול בחצי זית ולהקטיר כו' כר"א אלמא דלר"א ג"כ שיעור הקטרה בכזית לענין מחשבה וצ"ל דלקמן הוא ר' אליעזר היינו ר"א הגדול כדמוכח לקמן והכא במתניתין עד שיקריב את כולן הוא ר' אלעזר היינו ר"א בן שמוע ואכתי קשה לי מנ"ל לדמוי' שיעור מחשבה לשיעור העלאת חוץ הא במחשבה ילפינן לקמן מאם האכל יאכל להקיש אכילת מזבח לאכילת אדם מה אכילת אדם בכזית אף אכילת מזבח בכזית ודילמא ר' אלעזר נמי מודה בהא ועדיין צ"ע:

שם גמרא הדר אמר רבא לאו מילתא היא כו'. ודייק מהתנא נפרסה אחת מן החלות כולן פסולות הא יצאת דגוואי כשירות אלמא דאפילו לר"ע דאמר זריקה מועלת ליוצא ומהני הקטרה לדגוואי להתירן באכילה אבל בחסרון לא מהני הקטרה וכולן פסולות ודחי אביי דלא דייקינן הא יצאת כשירות אלא הא נטמאת כשירות דציץ מרצה אבל יצאת דגוואי ג"כ פסולות כר"א דאין זריקה מועלת ליוצא אבל לר"ע דזריקה מועלת ליוצא אפילו חסרון נמי מהני ליה הקטרה משמע דאביי מסיק דלר"ע חלות שנשארו כשירות כמו ביוצא וכבר הקשו התוס' ז"ל היכי דייק רבא מהא דכולן פסולות דלא מהני הקטרה לאפוקי ממעילה ולאקבועי בפיגול ותי' דדייק מלשון פסולות ע"ש. עוד כ' א"נ דייק מדאחמיר כולי האי דכולן פסולות ש"מ דלא מהני להו הקטרה גם לפיגול ומעילה. וקשה לי הא זה דכולן פסולות מילתא דפשיטא לכ"ע היא כמו שירים שחסרו בין קמיצה להקטרה דילפינן לעיל מקרא דהכל אסור באכילה והלחם דומיא דשירי מנחה היא וכדמשמע לעיל דף ח' ואפ"ה מיבעיא ליה אי מהני הקטרה לפיגול ומעילה ומאי קשיא ליה מהא דתנא הכא כולן פסולות הא הוי כשירים שחסרו בין קמיצה להקטרה דהכל אסור באכילה ואפ"ה מיבעי' ליה אי מהני הקטרה לפיגול ומעילה ויותר קשה לאביי דמדחי דברייתא אתיא כר"א דיצאת נמי כולן פסולות אבל לר"ע דזריקה מועלת ליוצא ואם יצאת אחת מהן דגוואי כשירות ה"נ בחסרון מהני הקטרה ומשמע דאינך כשירות ולעיל ד' ח' משמע דלכ"ע הלחם כולו פסול כשירים שחסרו בין קמיצה להקטרה וכדתני התם אם משפירקה נפרס לחמה הלחם פסול ומקטיר עליו את הבזיכין הן אמת דע"כ לא דמי לחם לשירי מנחה מדאיצטריך תרי קראי שירי מנחה ילפינן מקודש קדשים הוא ש"מ דלא ילפינן חדא מחבריה מ"מ פשטיה דשמעתין לעיל נראה דליכא מאן דפליג עלה דהלחם פסול כמו שירי מנחה אם חסרו ועוד דר"י אמר לר"ל אמינא לך משנה שלימה ואת אמרת לי ר"א ולשיטתיה דאביי ע"כ האי ברייתא אתיא כר"א דלר"ע הלחם כשר ולענין מנחה עצמה ג"כ נראה דהדין כן אם חסרו מקצת השירים אסורין באכילה ואם יצאו מקצת שירים לר"ע נראה דהשאר כשר כמו בלחם אלמא דאפילו לר"ע חסרון גרע מיוצא לענין זה ואמאי הדר ביה רבא מחמת דיוקא דהא יצאת כו' הא בשירי מנחה ודאי כן הוא דחסרון מקצת גרע מיצא מקצת ואפ"ה מיבעיא להו אי מהני הקטרה וראיתי בדברי הרמב"ם ז"ל בפי"ב מה' פהמ"ק הלכה י"ד שכתב לענין לחמי תודה כסברא דרבא דנפרס אחד מהן כולן פסולות ואם יצאת או נטמא אחת מהן שאר החלות כשירות והיינו כרבא דבחסרון לא מהני הקטרה ואם כן ה"ה דלא מהני הקטרה לפיגול ומעילה וכדרבא דהדר ביה ואמר לאו מילתא היא דאמר דמהני הקטרה מדתני הכא דכולן פסולות ולא מהני הקטרה ואלו בפט"ז מה' פהמ"ק לענין פיגול ובפ"ב דמעילה לענין מעילה כתב דספיקא הוי אי מהני הקטרה מבואר מדבריו ז"ל דלאו הא בהא תליא וכמ"ש וא"כ צ"ע לישב סוגיא דשמעתין וכנ"ל אבל יש לי מקום עיון שם בדבריו ז"ל פ"ב מהלכות מעילה שכתב וז"ל ואם נפסלו השירים או חסרו ואח"כ הקטיר הקומץ הרי זה ספק אם יצאו מיד מעילה הואיל והשירים אינן מותרים באכילה עכ"ל האי נפסלו ה"ד אי ביוצא הא זריקה מועלת ליוצא וה"ה הקטרה ואם יצא כולו הא אינו מוציא מידי מעילה וכמבואר שם לענין בשר שיצא כולו בפ"ג שם וכן כתב להדיא שם בפ"ג הלכה ט' יצאו השירים או נטמאו ואח"כ הקטיר הקומץ אע"פ שהן אסורין באכילה אין מועלין בהם שהרי קרב הקומץ כמצותו וע"כ יצאו או נטמאו מקצת השירים קאמר וכמ"ש הר"י קורקוס שם וכבר תמה שם הכ"מ ז"ל דדבריו ז"ל נראין כסותרין ובאמת לפי האמור בדבריו ז"ל בפי"א מה' פהמ"ק הלכה ך' דיצאו או נטמאו מקצת השירים גם הנשאר אסור באכילה משמע דס"ל דדין אחד להם עם חסרון השירים דהכל אסור וא"כ בעיא דשמעתין אי מהני הקטרה לפיגול ומעילה איתא נמי ביצא או נטמא מקצתו וכדבריו ז"ל בפ"ב הנ"ל אבל ז"א אלא בנטמא מקצתו אבל יוצא הא קי"ל דזריקה מועלת ליוצא לאיקבועי בפיגול ולהוציא מידי מעילה אפילו זה שיצא וכ"ש מה שנשאר והא גופא מש"כ דשירים שנשארו אסורין גם ביצאו מקצת ג"כ צ"ע דהא בשמעתין משמע דביוצא הנך דגוואי כשירות וכמ"ש הוא ז"ל לענין לחמי תודה וכמו שהבאתי לעיל דאין כולן פסולות אלא בחסרון היינו נפרסה אחד מהן אבל יצאו או נטמאו אלו שבפנים כשירות וע"כ צ"ל לדעתו דדוקא בלחמי תודה הוא דהשאר כשירות ביוצא או נטמא אבל שירי מנחה כל שנפסל מקצת גם השאר אסור באכילה דקרינן כו' ולא נותרת מן הנותרות ויפלא בעיני על מפרשי דבריו ז"ל שלא העירו בזה והדברים נפלאים ולא זכיתי לעמוד על בורין ה' יאיר עיני:

הדרן עלך פרקא קמא