קרן אורה עירובין נז

בזה. והנה מש"כ לעיל לפי' הזקן ז"ל דהא דמצריך שמואל לחי בעקמימותו היינו כמו בכל פירצה מצידו. אבל ראיתי בריטב"א ז"ל שכתב דלא מהני לחי בפירצה אלא צה"פ וא"כ לא ידענא טעמא דהאי לחי וצ"ל כיון דהפירצה לאו לר"ה היא אלא למבוי סגי בלחי וא"כ אפ"ל דאפי' לפי' קמא דלשמואל נמי מודה בעלמא דפירצת מבוי בד' ואפ"ה א"צ כלום כיון דהפירצה היא למבוי אלא דאם כן מאי פריך אילימא ביותר מעשר מ"ט דשמואל דילמא היינו טעמא דאין הפירצה לר"ה וצ"ל דביותר מעשר אין לחלק וכן צ"ל לפי' הזקן ז"ל דלהאי פירושא שמואל נמי ס"ל פירצת מבוי בד' מדבעי לחי ואפ"ה ביותר מעשר לא סגי בלחי דאין לומר דפריך בהא לימא שמואל תורתו כסתום משום דלחי לא מהני ביותר מעשר ז"א דהא מעקמימותו שפיר מהני אפילו ביותר מעשר כמש"כ מהר"מ ז"ל במרדכי ע"ש. ודברים אלו מונחים עד יבא המורה צדק. והנה התוס' ז"ל והרא"ש ז"ל הביאו ראיה מהירו' לפי' ר"י ז"ל וצריך אני להאריך קצת כשיטת הירושלמי מפני שלא נתבארה כ"צ בדברי המפרשים. והכי איתא התם מבוי עקום ומפולש ר"י אומר עושה צה"פ מכאן ולחי או קורה מכאן ר"ל אמר נותן לחי או קורה ומתיר ע"ד דר"ל בקשו לעשות להם תקנה אלו משתמשים עד מקום הכותל ואלו משתמשין כו' ולא נמצאו שתי רשויות משתמשות ברשות אחת והכי פירושא ר"י ס"ל דשני מבואות נעשין אחד וסגי בתיקון בשני הראשין ור"ל לא סגי ליה בהכי דשני המבואות אסרי אהדדי אלא נותן לחי וקורה בין אחד לחבירו ור"י ס"ל כרב דהוי כאלו עומד ביושר והכל אחד ור"ל ס"ל כשמואל דכל חד מבוי לנפשי' ומש"ה סגי בלחיים וגם צריך לחי בעקמימות דלא ליסרי אהדדי ומש"ה מבוי כמין כ"י היינו כמין ח' אמר ר"ל דאפילו כמה קורות אין מתירין כיון דמבוי האמצעי דרכו על שני המבואות הרי מבואר כפי' הר"י ז"ל ועי' ברבינו יהונתן ז"ל בזה אלא דתיקשי מכאן להרשב"א ז"ל שכתב דכמין ח' לכ"ע הוי כסתום ובירושלמי אמרו דבזה נמי אמר ר' יוחנן דצריך צה"פ ולקמן יתבאר דלפי' ר"ת במבוי העשוי כנדל מוכח מש"ס דילן דהעשוי כח' לכ"ע תורתו כסתום ועי' ק"ע ודוק היטיב:

שם גמרא כיצד מערבין דרך ר"ה כו'. הנה התוס' עמדו כאן מה מועיל לחי וקורה בר"ה רחב ט"ז אמה וכן לר' יהודא דאמר דאפילו רה"ר מיערבא בצה"פ ולחי וקורה הא סבר רב אחא למימר דר"י אינו מתיר אלא י"ג אמה ושליש. והנה מצאתי דברים אלו מבוארים בירושלמי פ' עושין פסין דרמי התם אהדדי דר"י אדר"י מהא דאם הי' דרך הרבים מפסקתן אהא דגשרים המפולשים ומשני ר"א דלא התיר ר"י בגשרים אלא במפולשים לבקעה אבל לר"ה לא התיר ר"י ופריך מהא דתני ר' חייא כיצד מתירין ר"ה ר' יהודא אומר לחי מכאן ולחי מכאן וחכ"א צה"פ מכאן כו' אלמא דאפילו מפולש לרה"ר מתיר ר"י ומשני הא בעשר הא דמתיר ר"י כשאין רוחב הפירצה אלא עשר והא בי"ג גבי פסי ביראות דאוסר משום הפירצה רחבה שלש עשרה ופריך מהא דאמר רב אחא פירצת מבוי לר' יהודא בי"ג ומשני כשינוייא דש"ס דילן גבי פסי ביראות פרוץ מרובה והכא עומד מרובה הרי לפניך דר' יהודא לא התיר אלא ברוחב י"ג אלא דיש לדקדק דלפ"ז ליכא למילף מפסי ביראות לר' יהודא דהא חזינן דמבוי מפולש עדיף דרבים לא מבטלי מחיצה ובפסין רבים מבטלים מחיצה וי"ל דהיינו הך דפריך בש"ס דילן והיא הנותנת כו' והנה מלשון הירושלמי נראה דבצוה"פ רבנן נמי מכשרי אפילו ברה"ר גמורה דאי מפרש לה במבואות המפולשין א"כ מאי פריך דר"י אדר"י הא בפסי ביראות הוי רה"ר גמורה כדמשמע לקמן דאתי רבים ומבטלי מחיצות אלא ש"מ דה"נ מיירי בדרך הרבים גמורה ומש"ה לא פריך התם דרבנן אדרבנן דהא דמצרכי רבנן צה"פ משום דס"ל ג' מחיצות דאורייתא אבל בש"ס דילן מסקי' דברה"ר גמורה לא מהני צה"פ דאתו רבים ומבטלי לה ולהכי לרבי יהודא בירושלים לא מהני צה"פ ובדרך הרבים דאיכא שתי מחיצות שלימות מהני אפילו לחי משום דלא אתו רבים ומבטלי מחיצות שלימות ולרבנן שם ד' מחיצות עדיפא להו והיכא דאיכא ב' מחיצות אתו רבים ומבטלי להו אבל במבוי המפולש דלא דרסי רבים כ"כ גם לרבנן סגי להו בצה"פ ולפ"ז מצינן למימר דגם רבנן ס"ל ב' מחיצות דאורייתא אלא דרבים מבטלי להו ועיין תוס' לקמן דף כ"ב מש"כ בזה והא דחשיב מבואות המפולשים בכלל רה"ר בריש שבת היינו כמבוי דבקעי בה רבים והא דאמר ר"י דרה"ר אין לו תקנה אלא דלתות נעולות מסברא פשיטא לי' דצוה"פ או לחי אפילו למ"ד משום מחיצה אינו מועיל במקום רה"ר אלא רבים מבטלי לה ומה שאינו מועיל לר' יהודא ברוחב יותר מי"ג אמה תקנת חכמים היא כמש"כ התוס' אלא דמירושלמי הנ"ל משמע דאפילו מה"ת יש לחלק מהא דמשני ברישא הא בעשר הא ביותר. והא דמשמע מהא דפריך הא בדלתות מיערבא דרה"ר בשתי מחיצות לרבנן ושם ד' מחיצות לר"י דלא שרי בדלתות מב' צדדים וגם נעולות הכל הוא משום דכל שפתוח מצד אחד אתו רבים ומבטלי כיון שהוא תמיד מעבר לרבים כן נראה מפשט הלכה זו ומכולהו תנאי אין ראיה דס"ל ג' מחיצות דאורייתא היכא דלא הוי מעבר לרבים אלא דלקמן פליגי אמוראי במבוי מפולש וס"ל התם דג' מחיצות דאורייתא וע"כ משום דמפרשי הא דאמרי רבנן אין מערבין רה"ר בכך היינו משום דג' מחיצות מה"ת אבל א"א לומר כן דהא אינו מועיל לרבנן אפילו צה"פ או דלת מרוח אחת וע"כ היינו משום דאתו רבים ומבטלי וא"כ מנ"ל במבוי מפולש דלא הוי מעבר לרבים דלא הוי רה"י בב' מחיצות וצ"ל דמסברא קים להו הכי או מדברי ב"ה דמתניתין דלקמן והא דאמרינן לקמן וכי כבר עושה אותו רה"י או רה"ר לאו דווקא דרה"ר וודאי לא הוי כיון דאינו מעבר לרבים וגם אינו רוחב ט"ז אמה והחילוק בין המבואות מבואר בדברי התוס' והריטב"א ז"ל דאם דרך הרבים עוברת לארכה כציור הראשון שבתוס' גם המבוי רה"ר הוא אף דאינו רחב ט"ז אמה אבל כשרה"ר מהלך בצדו אין זה רה"ר אלא כרמלית ונראה עוד מדברי הריטב"א ז"ל דבמבוי רחב ט"ז אמה אפילו לר' יהודא לא מהני לחי וקורה דלא מסתבר למימר ב' מחיצות דאורייתא ברה"ר גמורה וכתב כן לתרץ הא דהקשו התוס' אמאי לא דייק בריש שבת מהא דחשיב מבואות המפולשין בכלל ר"ה דאתיא דלא כר' יהודא והא דפריך מירושלים מתרץ לה התם בריטב"א כללא דהאי שמעתא דברה"ר גמורה בב' מחיצות לא מהני שום תיקון אלא דלתות נעולות דאתו רבים ומבטלי מחיצה ובמבוי מפולש פליגי ת"ק וחנני' לחנני' בעי' דלת אחד ופליגי אמוראי אליבי' אי צריך לנעול והא דפליגי לקמן ר' אליעזר ור"י בפסי ביראות הוא מחלוקת בפ"ע ר"א ס"ל כחכמים דבשם ד' מחיצות לא אתו רבים ומבטלי לה ור"י דאמר אלמלא ירושלים כו' ס"ל כר' יהודה דבשם ד' מחיצות נמי אתו רבים ומבטלי אבל הרמב"ם ז"ל בפי"ז מהל' שבת נראה מדבריו דברה"ר גמורה בב' מחיצות נמי אין צריך לנעול וכתב הה"מ משום דפסק כר"א דאמר כאן הודיעך כחן של מחיצות ולמש"כ אין מזה הכרח דהא ר"א פסק כחכמים דלא בעי שום תיקון בשם ד' מחיצות אבל היכא דליכא אלא ב' מחיצות דילמא מודה דבעי דלתות נעולות כדמסקי' הכא ועוד כיון דלפי שיטתו צריך לפרש הא דאמרי רבנן אין מערבין רה"ר בכך היינו בכך הוא דלא מיערבי הא בדלתות מיערבא ומנ"ל דבעינן כלל דלתות דילמא סגי בצה"פ כמו במבוי מפולש לת"ק. והיה נראה דהוא ז"ל מפרש להא דבעי מיני' מרב ענן צריך לנעול כו' דקאי אפילו ארה"ר מדאמר להו רב ענן תא חזי הני אבולי דנהרדעא כו' ואבולי דנהרדעא מסתמא הוי רה"ר כמו אבולי דמחוזא ואפ"ה מסיק דאין צריך אלא שיהיו ראויות לינעל וכבר הקשה הרשב"א ז"ל מהא דכתב בפ"א מהל' עירובין מדינה שהיא מוקפת חומה ויש לה דלתות נעולות הרי היא רה"י אלמא דבעינן נעולות אם לא שנחלק בין חומת מדינה למחיצות דרך אחד וע"כ צ"ע כן דהא גבי פסי ביראות פסק דשם ד' מחיצות מהני אפילו בלי שום תיקון וכן חצר שרבים נכנסין לה בזו כו' ובמדינה בעינן דלתות. העולה מכל הנ"ל שהמבואות שלנו שהם על ציור הראשון שבתוס' לא מהני בהו צה"פ לשיטת התוס' ועיקר הסמך משום דעכשיו אין לנו רה"ר להנך דסברי דבעינן ס' ריבוא בוקעין בו ואי"ה לקמן יבואר עוד בזה ועיין בס' בית אפרים על א"ח מה שנתווכח בזה עם אחי הגאון מוהר"ר יעקב ז"ל. והנה בהא דפשיטא להו להמפרשים דלרב אין צה"פ מתרת יותר מעשר נראה לי דזה אינו אלא לרב יהודא משמיה דרב דרבנן ילפי מפתחו של היכל אבל לר' אלעאי אליבא דרב דאמר אמלתרא נמי מהני משום דס"ל כהאי תנא דקורה משום הכירא מודה נמי דצה"פ מהני ביותר מעשר: