קרן אורה עירובין ק

רשויות דאורייתא ואפילו שמואל מודה דאין אוסר דרך אויר וא"כ קשה מאי קאמר ר"פ לעיל ודילמא כשרבים מכתפים עליו בכומתא וסודרא הא ע"כ מש"ה הוא דאל"ה אין אדם אוסר דרך אויר וכ"ת כיון דהם בתוך עשרה שפיר אוסרין דרך אויר א"כ אמאי לא דחי הש"ס הכי על הא דבעינן למידק מהא דשמואל ס"ל אדם אוסר דרך אויר ועוד דילמא הא דבור שבין שתי חצירות דמצריך שמואל לעשות זיז דילמא מיירי נמי שאין הבור גבוה עשרה ויש ליישב ודו"ק היטב:

דף פו ע"א גמרא תנא דבי שמואל דבר הניטל בשבת אוסר כו' ובירושלמי אמרינן איפכא דאם יש לו תפיסת יד בדבר הניטל אינו אוסר ובדבר שאינו ניטל אוסר דלא חשיב תפיסת יד כיון דאין לו בשבת שום תשמיש והרמב"ם ז"ל פסק כר"י ועיין בכ"מ בפ"ד והי' נראה דר"י לאו לאיפלוגי אתי וכ"ע מודו בזה וכדתנן בנדרים פ' השותפין גבי מודר הנאה דאם יש לו מרחץ מושכר ביד אחרים אם יש לו תפיסת יד חל האיסור גם על זה הבית אלמא דתפיסת יד משוי לי' כביתו ועיין ברמב"ם ז"ל בפ"ו מהל' נדרים שפירש תפיסת יד דהתם נמי כתפיסת יד דהכא ועיין בגמרא שם וגם משמע קצת מהא דנדרים דדבר הניטל חשיב תפיסת יד ודו"ק:

שם גמרא למטה למטה ממש כו' עיין בריטב"א ז"ל מש"כ בזה וגם אי רשב"ג פליג את"ק ע"ש בביאור היטב:

תוס' בד"ה קורה ד' מתיר בחורבה האריכו ז"ל בזה להשיג על רש"י ז"ל במאי דמשמע מדבריו דבקורה פחות מארבע נמי אמרינן פי תקרה או שאר הרוחות מוקפות מחיצות ומהא דאמרינן קורה משום היכר אלמא דלא אמרינן פי תקרה בפחות מד' ולאביי נמי דאמר קורה משום מחיצה אין זה אלא מדרבנן והביאו ראי' לזה מפ"ק דשבת גבי איסקופה ולא הבנתי ראייתם מאיסקופת בית דהא מפורש לעיל בכמה מקומות דקורה אינה מתרת אלא במבוי ולא בחצר ובית והוי להו לאקשויי מהא דלעיל וראיתי בריטב"א ז"ל שהק' על רש"י ז"ל מהא דקורה אינה מתרת בחצר ונראה ליישב קצת ד' רש"י ז"ל דבאמת היינו טעמא דבעינן בפי תקרה רחב ד' משום דהלכה למשה פי תקרה יורד וסותם ופחות מרוחב ד' לא מיקרי תקרה ומה שהוכרח לפרש כאן דרב יהודא קמ"ל דמתרת תחת הקורה משום דאי מיירי דמוקף מחיצות ולא צריך פי תקרה אלא למחיצה אחת א"כ מאי איריא חורבה אפילו חצר ובית נמי מתרת כה"ג ע"כ פי' דמיירי להתיר תחת הקורה ומיירי בחורבה דלית לה מחיצות. שוב ראיתי דמהא דאין קורה טפח מתרת בחצר אין ראי' דמה"ת בעינן קורה ארבעה דהא לחי למ"ד משום מחיצה מה"ת ואפ"ה אין חצר ניתר בו וע"כ היינו מדרבנן וא"כ בקורה נמי י"ל דמה"ת סגי בטפח אלא דרבנן גזרו שלא תתיר בחצר. עוד נראה דמה שפירש"י ז"ל דקורה ד' מתיר בחורבה היינו תחת הקורה הוא משום דאזיל לשיטתו לקמן דשמואל נמי מודה דאמרינן פ"ת בג' מחיצות וא"כ אמאי קאמרינן לקמן בסוף פ' כל גגות דהא דקורה מתיר בחורבה אתיא כרב דילמא אתיא כשמואל ובמחיצה רביעית אלא ש"מ דתחת הקורה קאמר ואי"ה לקמן יבואר יותר:

ע"ב תוס' בד"ה קורה ד' מתיר בחורבה כו' משמע מדבריהם דליכא מאן דפליג בהא דאמרינן פי תקרה ולא שייכא כלל בפלוגתא דמחיצה תלויה וקשה לפ"מ שפירשו לקמן בד"ה אלא קל הוא שהקילו כו' דהא דאמר רב קל הוא שהקילו חכמים במים היינו בקורה וא"כ אמאי אינו מתרת בחורבה כיון דאין זה בכלל מחיצה תלוי' וי"ל דהא דמשני הש"ס קל הוא שהקילו חכמים במים היינו לשמואל דס"ל דביבשה לא אמרינן פי תקרה אפ"ה מודה במים וכדבעי מיני' רב טבלא מרב לענין מחיצה תלויה ופשיט לי' דאין מחיצה תלוי' מתרת אלא במים ה"נ לענין פי תקרה אליבא דשמואל ויש לדקדק מאי קמיבעי לי' לרב טבלא מחיצה תלוי' אי מתיר בחורבה הא ממתני' דסוכה דהמשלשל דפנות שמעינן דאין מחיצה תלוי' מתרת וכן משמע ממתני' דפליגי חכמים אר' יהודא ואין הכותל מתרת והיינו משום דבעינן הכירא למים אבל ביבשה אין מחיצה תלוי' מתרת:

שם תוס' בד"ה א"כ לא קאמר ר' יהודא כו' עיין בדבריהם וקשה לי הא וודאי גם אר' יהודא הוי מצי לשנויי משום דבמים הקילו כי מן הדין הי' לן להתיר מחיצה תלוי' בכ"מ משום גוד אחית אלא דביבשה אתי בקיעת גדיים ומבטלי למחיצה כדאיתא בשבת דף ק"א אבל במים בקיעת דגים לאו כלום הוא ושפיר אמרינן גוד אחית כי היכא דאמרינן התם גוד אחית בבוציניותא דמישן אף שלא לצורך המים והא דפליגי רבנן אר' יהודא ואמרי דבעינן הכירא הוא מדרבנן ומשום גזירה דיבשה ור' יהודא לא גזר אלא דמלישנא דאמרינן בכ"מ קל הוא שהקילו חכמים במים משמע דמן הדין הי' לן להחמיר גם בבקיעת דגים אלא משום דא"א לעשות מחיצה של ברזל מש"ה התירו במחיצה תלוי' אם נעשית לשם מים אבל אם לא נעשית לשם מים לא מסתבר להתיר לכתחילה וע"כ ס"ל לר"י דגם ביבשה מחיצה תלוי' מתרת ויש לדקדק מ"ש דלענין גוד אחית אמרינן דאתי בקיעת גדיים ומבטלי למחיצה ולענין פי תקרה לא אמרינן דבקיעת גדיים מבטלי לה כמש"כ התוס' לעיל ובירושלמי איתא ר' יהודא ור' יוסי אמרו דבר אחד ר' יוסי דסוכה ור' יהודא דגשרים המפולשים וס"ל דטעמא דר' יהודא הוא בגשרים המפולשים הוא משום פי תקרה משמע דמחיצה תלוי' ופי תקרה חד טעמא הוא ועיין בק"ע שם והא דלא קאמר בירושלמי דר' יהודא דמתני' ס"ל כר' יוסי כמו בש"ס דילן משום דבמים הקילו וצ"ע יותר בזה ועיין בשבת דף ק"א דמוכח הש"ס דבקיעת דגים לאו כלום היא מהא דקל הוא שהקילו חכמים במים ולפ"ז לא ידענא אמאי פשיטא להו להתוס' לעיל דלא בעי ב"ש מחיצה עד התהום משום דמ"מ עריבי מיא דילמא ס"ל דבעינן עד התהום משום בקיעת דגים:

שם תוס' בד"ה בגזוזטרא כו' עיין מהרש"א ז"ל שכ' דהוי מצי לאקשויי גם לפיר"י לקמן לאביי דאמר בסמוכה לכותל צריך שיהא ארכה ד' אמות ורחבה י"א ומשהו אמאי לא נימא פי תקרה בג' רוחות ע"ש ולא הבנתי הא בג' רוחות נמי לא אמרינן פי תקרה לפיר"י לקמן אלא בב' רוחות לבד שאינן מפולשין ועי' בתוס' סוף פרק כל גגות:

דף פז משנה אמת המים שהיא עוברת בחצר וכתבו הראשונים ז"ל דהכא נמי בעינן שיקוע במים וכן איתא בירוש' אלא דגם אגזוזטרא אסרו שם דבעינן שיקוע ע"ש תו איתא בירושלמי פלוגתא ברחבה ד' ואינה עמוקה עשרה אם מותר למלאות ובעי למיפשט מהא דאמרו לו משם ראי' מפני שלא היתה עמוקה עשרה ואינה רחבה ד' משמע דבעינן דווקא תרווייהו אינה עמוקה עשרה ואינה רחבה ד' ומשני דילמא מעשה שהי' כך הי' וקשה קצת הא רבנן לא ראו אותו המעשה אלא שאומרים שאין ראי' משם כי מה שהתירוהו ע"כ מפני שלא היה בו כשיעור וא"כ למה להו למימר תרווייהו וי"ל:

שם גמרא אלא באפי' ולהחליף וברשויות דרבנן לכ"ע מחליפין עיין ברמב"ם ז"ל פט"ו מה' שבת לענין ספינה שהיא גבוה י' מן המים דמותר למלאות מן הים ע"י זיז וכ' הטעם משום דמותר להחליף ברשויות דרבנן ולכאורה דווקא להחליף קשרי רב דימי היינו ע"י הנחה על מקום פטור אבל לטלטל להדיא מכרמלית לרה"י דרך מקום פטור ודאי אסור כמו המוציא מחנות לפלטיא דרך סטיו דחייב אלא דבשבת דף ק"א כתבו רש"י ותוס' ז"ל דר' יהודא ס"ל אפילו לכתחילה מותר לטלטל דרך מקום פטור מרה"י לכרמלית ואין להקשות מכאן לרב דס"ל דחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה והכא אמרינן דלא עשו חיזוק אפילו כשל תורה די"ל דרב דמוקי לה כאידך אוקימתא ועיין ברמב"ם ז"ל בפט"ו מה' שבת שיטה אחרת בפלוגתא דת"ק ורשב"ג ע"ש ולא ידעתי איו מקום דרכו ז"ל ועיין ריטב"א ז"ל מש"כ ופרקינן אמר לך רב דימי התם ברשויות דאורייתא הקילו כו' והוא תמוה ואולי ט"ס הוא ודו"ק:

דף פח תוס' בד"ה הני תיימי והני כו' והקשו מהא דאמרינן בשבת בספינה דשפוך להו אדופני משום דכחו בכרמלית לא גזרו ותירצו דהכא חיישינן שמא סמוך לרקק הוא ובשבת הקשו עוד מהא דאמרינן בשבת פ' תולין האי מאן דסחי כו' ועיין ריטב"א ז"ל שכתב דשם כח גרוע הוא והנה לפי מאי דמשמע מכאן לל"ק דלשפוך אסור משום כחו קשה הא דאמרינן שם בשבת ארבה בר רב הונא דאמר עושה מקום ארבעה שופכין היכי שדי להו וכי תימא דשפוך להו באותו מקום והא מאיסי לי' והשתא כיון דלא ידע עדיין מהך סברא דכחו בכרמלית לא גזרו תיקשי לי' היכי שרי לשפוך